שיווק קרנות זרות למשקיעים בישראל: מתי הצעת יחידות מחייבת תשקיף?

סעיף 15 לחוק ניירות ערך קובע כי הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור בישראל מותרת רק על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו. שיווק של קרנות זרות למשקיעים ישראלים נחשב הצעה של ניירות ערך, ולכן ניתן לבצעו ללא תשקיף רק אם חל אחד הפטורים הקבועים בחוק.

שיווק קרנות זרות נשען בעיקר על שלושה פטורים מרכזיים:

• הצעה למשקיעים המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך (משקיעים מסווגים), הכוללת גופים מפוקחים, תאגידים בעלי הון עצמי העולה על 50 מיליון ש"ח ויחידים העומדים במבחני נכסים או הכנסה. הסתמכות על פטור זה מחייבת קבלת הצהרה מהמשקיע טרם ההצעה, ואימות עמידתו בתנאים באמצעות אסמכתאות מתאימות.
• הצעה לעד 35 ניצעים בתקופה של 12 חודשים, כאשר משקיעים מסווגים אינם נמנים במניין זה, וכאשר גם ניצע שלא השקיע בפועל נספר.
• פרסום כללי של כוונה למכור ניירות ערך, ללא נתונים מספריים או פרטי הצעה קונקרטיים.

חשוב להדגיש, לכל אחד מהפטורים קיימות התייחסויות מעמיקות של סגל הרשות, עמדות סגל ופסיקה, והדקויות ביישומם מהותיות. כך למשל, מסירת נתוני תשואה או נתוני בנצ'מרק למתעניינים עלולה להוציא את הפנייה מגדר "פרסום כללי" ולהפוך כל מקבל מידע ל"ניצע" במניין ה-35.

פעילות באמצעות משווקים: "ידה הארוכה" של המציע

בדוח ריכוז הממצאים של רשות ניירות ערך בנושא הצעת ניירות ערך ללא תשקיף, הבהירה הרשות כי משווקים חיצוניים נחשבים ל"ידה הארוכה" של החברה המציעה. משמעות הדבר היא שכל הצעה המבוצעת על ידי משווק מיוחסת לחברה עצמה, וכי מגבלת מספר הניצעים חלה במצטבר על כלל הגורמים הפועלים מטעמה. על המציע ליישם נהלי עבודה ברורים, לתעד באופן מלא ומדויק כל פנייה למשקיעים פוטנציאליים, ולערוך בקרות שוטפות על פעילות המשווקים – באופן שיאפשר לוודא בזמן אמת את העמידה במגבלות הדין. שחזור רשימת ניצעים בדיעבד אינו מספק.

תחולה אפשרית של חוק הייעוץ ודינים נוספים

לצד דיני ניירות ערך, יש לזכור כי שיווק קרנות זרות עשוי להוות "שיווק השקעות" או "ייעוץ השקעות" לפי חוק הייעוץ, שכן קרן הרשומה מחוץ לישראל היא "נכס פיננסי" כהגדרתו בחוק הייעוץ. סגל הרשות הבהיר כי גם גורמים הנוטלים חלק משמעותי בתהליך, לרבות גיוס לקוחות ויצירת עניין בהשקעה, עשויים להיחשב חלק ממערך מתן השירותים ולהתחייב ברישיון או לפעול תחת הפטורים הרלוונטיים בחוק הייעוץ. במקביל, עשויות לחול מגבלות מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות, הקובע מגבלות פנייה ומניין משקיעים משלו, בתנאים השונים מאלה שבחוק ניירות ערך. לפיכך, שיווק קרנות זרות עשוי להיות כפוף למספר מערכות דינים במקביל, אשר כל אחת מהן מציבה דרישות ותנאים משלה.

סיכום

הצעת קרנות זרות בישראל היא פעילות אפשרית ומקובלת, אך היא מחייבת בנייה מוקפדת של מבנה ההצעה, פעילות לפי הפטור הרלוונטי, הסדרת הליכי סיווג ואימות של המשקיעים, תיעוד מלא של הפניות, ובקרה על משווקים וגורמים מפנים. אנו ממליצים לגופים המציעים או שוקלים להציע קרנות זרות למשקיעים בישראל לבחון את מבנה הפעילות בכללותו – לרבות היבטי חוק ניירות ערך, חוק הייעוץ וחוק השקעות משותפות – בשלב מוקדם ככל הניתן.