חדשות ועדכונים

בשנת 2014, תעשיית ההימורים באינטרנט התמודדה עם אתגרים לא פשוטים, בעיקר עקב שינויים רגולטוריים אך גם עקב תוצאות עסקיות בלתי מספקות במספר מדינות, כאשר נראה כי ניו ג'רזי ונוואדה הן המאכזבות ביותר בהקשר זה. ראש מחלקת האינטרנט של משרדנו התראיין לכלכליסט בנושא וטען כי שנת 2015 תהיה מאתגרת גם כן ככל הנראה.
סיבה אחת לכך היא חקיקה חדשה באנגליה, שנכנסה לתוקף לקראת סוף 2014, הדורשת מכל מפעיל הימורים באינטרנט המציע את שירותיו באנגליה לפעול מכוח רישיון הימורים באינטרנט מטעם של מועצת ההימורים המקומית, כמו גם לשלם מס הימורים משמעותי.

עו"ד זוהר לנדה, שותף בכיר וראש מחלקתה הליטיגציה בברנע ג’פה לנדה', נבחר על ידי המדריך היוקרתי "CorporateLiveWire"  לעורך דין הטוב של שנת 2014 בתחום הליטיגציה ופתרון סכסוכים בישראל.

חברות זרות בתחום הניסויים הקלינים מוצאים במדינת ישראל כמדינה מדינת ישראל נחשבת כמדינה מבוקשת לניסויים קליניים בגלל האיכות של טיפול רפואי, גיוון של האוכלוסייה, הריכוז של אוכלוסייה במקום קטן ונגיש לעם ישראל, באמצעות ארבע קופות החולים בלבד.

עד לפני שנה, רשות המסים העניקה החזר מס על חברות זרות הפועלות בארץ לתרופות נמסרו נשלחו לישראל כחלק מהניסויים. הטבה זו בוטלה בשנה שעברה וחברות זרות חויבו במכס ומע"מ, שייגרם לי עשרות עלות נוספת של אחוזים.

היום, כתוצאה מתיקון המע"מ הצפוי, חברות בינלאומיות שתנהלנה ניסוי קליני בישראל תהיה אטרקטיביות יותר. כמומחה למיסוי בינלאומי, עו"ד הראל פרלמוטר התראיין בנושא לגלובס

משרד ברנע נבחר שוב להופיע ברשימת משרדי עורכי הדין המומחים בתחום הגיימינג של המדריך השנתי של InterGame לשנת 2015.

משרדנו נבחר לסקור את תחום ההימורים בישראל במדריך היוקרתי  International Comparative Legal Guide to Gambling 2015 - ICLG. המדריך כולל סקירה של הגופים הרלוונטים, בקשות לרישיון והמגבלות הקיימות, אכיפה, אחריות ועוד. מדריך תעשיית ההימורים הינו אחד מ- 38 ממדריכי ICLG אשר מכסים את כל תחומי הפעילות העיקרית של העולם המשפטי

החוק לטיפול סביבתי בפסולת של ציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות נכנס לתוקפו לאחרונה. אז מה החוק אומר ומה דרכי הטיפול? קראו את הראיון בו השתתפנו

מחלקת הנדל"ן של משרד ברנע, בראשות אריאל נדלר, ליוותה את נתיבי הגז לישראל בעתירה שהוגשה בין היתר כנגדה על ידי קיבוץ רגבים ונדחתה. את דחיית העתירה נימקה השופטת בכך שלא ראתה מקום להתערב בהחלטות מוסדות התכנון או בהחלטת הממשלה לאשר את התוכנית. לדעתה, לאחר שחששות הבטיחות הופגו, צריך היה הקיבוץ לחזור בו מן העתירה, אך הוא לא עשה כן. הקיבוץ חויב בהוצאות העתירה בסך 40 אלף ש"ח.

כמומחה בתחום הטכנולוגיה, הוזמן מיקי ברנע להנחות את פאנל ההייטק בכנס משרדי עורכי דין הזרים השני. הכנס מפגיש זו השנה השנייה בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל – לבין משרדי עורכי הדין המקומיים הגדולים והבולטים בישראל. פאנל ההייטק יעסוק במעמדה של ישראל בעולם כאומת הסטארטאפים, חברות הייטק ציבוריות, טרנדים עכשווים בעולם ההייטק ועוד.

עו"ד עזרא קצן, שותף מחלקת הטכנולוגיה של המשרד, הרצה השבוע בסמינר שקיים המשרד בשיתוף עם Esop Excellence ו-ACCI. הרצאתו של עזרא עסקה בתפקידו של היועץ המשפטי -  החוליה חשובה ביותר בשרשרת האופציות". הודות לניסיונו הרב של עזרא בתחום, הוא הרצה על האתגרים המשפטיים והמעשיים בניהול תכנית אופציות לעובדים מנקודת מבטו של עורך הדין של החברה.
 
הסמינר נערך בחסות משותפת של ברנע ג’פה לנדה'וESOP-אקסלנס, והשתתפו בו יועצים משפטיים ועורכי דין בכירים מכ -40 חברות ישראליות

כמומחים בישראל בתחום האונליין, ראש מחלקת האינטרנט של משרדנו נבחר כעורך דין מוביל בישראל לשנת 2014, בתחום ה - Entertainment בדירוג של ה who's who.

מחוז תל אביב והמרכז  מארגן זו השנה השנייה כנס ייחודי המפגיש בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל  ובין משרדי עורכי הדין  הגדולים והבולטים בישראל. את פאנל ההייטק בכנס זה, ינחה מיקי ברנע, שותף מנהל וראש מחלקת הטכנולוגיה במשרד

אף שלרשות ההגבלים יש כלים לקידום התחרות בשוק המזון, היא מעדיפה לשלוח את הצרכן להילחם לבד במונופולים הגדולים. מאמר דעה, זוהר לנדה, כלכליסט. 

עזרא קצן, שותף המחלקה המסחרית, ייצג את חברת Global Invacom, ברכישת One Path network הישראלית. חברת Global Invacom, חברה בינלאומית אנגלית, אשר מונפקת בבורסה בסינגפור וב – AIM  בלונדון. 

ברנע, בשיתוף פורום MIT ליזמות, מזמין אתכם לסמינר ייחודי שיעסוק בנושא האתגרים העומדים בפני סטארטפיסטים. במסגרת הסמינר, תתקיים הרצאה של עו"ד מרי ציון, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד, בנושא: גיוס ההון האנושי- זיהוי המכשולים שבדרך. 

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, קרא בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שדנה ביוקר המחייה בישראל לחרם צרכנים כולל ורציף. "חרם צרכנים הוא תופעה מבורכת", אמר גילה. עוד הוסיף כי: "אם משהו נראה לכם יקר מדי – אל תקנו. כל צרכן צריך לעשות את החרם הפרטי שלו. הוא צריך לתת צ'אנס למוצרים מתחרים גם אם הם לא המותג המוביל. בצורה כזאת אפשר יהיה לרסן את החברות". בתגובה לדבריו, רואיין זוהר לנדה, שותף בכיר במשרד ברנע וראש מחלקת הליטיגציה במשרד למעריב וטען ש"גילה מטיל שלא בצדק, את האחריות על הצרכן".

ברשות המסים ובמשרד האוצר לא ממהרים לאשר, אבל גורמים במשרד האוצר השוויצרי אישרו כי בשבועות האחרונים החל מו"מ בינם לבין רשויות המס הישראליות בנוגע לתיקון אמנת כפל המס. פגישה בנושא בין נציגי המשרדים כבר התקיימה. 

כיום, עומדים לרשות המעסיקים אמצעים טכנולוגים רבים  אשר מאפשרים להם להגביר את הפיקוח על הנעשה במקום העבודה. מתי מדובר במעקב לגיטימי ומתי מדובר במעקב אשר פוגע בזכויות העובדים?

מחלקת המיסים של ברנע, דורגה גם השנה בקבוצות האיכות המובילות בישראל לפי מדריך ה - World Tax. הדירוג כולל משרדי רואי חשבון ומשרדי עורכי דין המעניקים שירותי מיסוי לחברות וללקוחות פרטיים. 

ממחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 63% מכל ההשקעות במרכזי מו"פ  מגיעות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בארץ. מעל 67% מכל העובדים במרכזים אלו  מועסקים על-ידי חברות זרות שהקימו כאן מרכזי מחקר כגון Facebook, Google, Apple, Microsoft, IBM, Intel, HP ועוד. חברות כאלה מעסיקות לא פחות מ- 34 אלף עובדים, כאשר מספר המועסקים עולה כל שנה.

למעשה, ניתן לומר כי נוכחותן בארץ של חברות ענק הולכת ומתרחבת ככל שחברות נוספות מבינות את היתרונות הטמונים בהקמת מרכזים אלו בישראל.

אולם, נתונים אלה מצליחים להרגיז גורמים מסוימים בארץ, בין השאר מכיוון שלטענתם, הצמיחה והידע שנולדים במרכזי המחקר מעניקים לחברות הזרות גישה ראשונית לטכנולוגיות פורצות-דרך.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אף הרחיק לכת באומרו ש"הכלכלה של ישראל נשענת באופן ניכר על מימון מחקר ופיתוח מארצות אחרות ... זה מצב עדין ... שבו הנהנים העיקריים מהיצירתיות הישראלית הינם החברות הרב-לאומיות."

אני טוען אחרת - מרכזים אלו  מספקים הכשרה ומטפחים את העובדים הישראלים המבריקים ביותר ומשמשים למעשה כאינקובטורים עבור היזמים הצעירים. הרבה מעובדים אלה עוזבים את החברות הרב-לאומיות כשהם מוכנים להקים חברות הזנק משלהם, מצוידים בקשת של מיומנויות, ידע ונסיון משמעותיות שצברו במהלך עבודתם במרכזי המו"פ האלה.

בנוסף, עולה כי פעילותם של מרכזי מו"פ זרים ושל חברות רב-לאומיות בארץ מהווה מקור ליצירת תעסוקה, בניית עסקים חדשים וכמובן, תורמת לתפוקה הכלכלית בארץ.

על מנת לטפח יזמות טכנולוגית ישראלית מקורית, מדינת ישראל לא יכולה לוותר על המרכזים הטכנולוגיים של החברות הרב-לאומיות. אין טעם לבכות על כך שהתוצרים המפותחים אצלנו בסופו של דבר מיוצאים לחו"ל.

אדרבא, יש לשמוח שחברות אלו מפעילות מרכזים בארץ ומספקות הכשרה לאלפי עובדים, חושפות את העובדים לתהליכים ושיטות עבודה בינלאומיים ומכשירות קרקע פורייה לרכישות של טכנולוגיות ישראליות מקוריות.

בהעדר מרכזים אלה, ספק אם תעשיית ההיי-טק הישראלית החדשנית והייחודית היתה מגיעה לפסגות שהיא השיגה בשנים האחרונות.

מדריך הדירוג הבינלאומי,  IFLR1000, דירג את משרד ברנע כמוביל, בקטגוריות  מיזוגים ורכישות ומימון פרויקטים. סיימון ג'פה הוכר כמוביל בתחומו. סוקרי המדריך ציינו כי לקוחות המשרד מתארים את העבודה של המשרד כמקצועית, את עורכי הדין כבעלי ידע מעמיק בתחום התאגידים וכמשרד שנעים לעבוד מולו.