© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

הרשעה ראשונה על פי חוק ה-"FCPA" הישראלי – מדינת ישראל שותפה עם ארה"ב למאבק נגד מעשי מתן שוחד לעובדי ציבור זרים

לפעמים קשה לזהות אבני דרך היסטוריים תוך כדי התרחשותן, במיוחד אם הארועים קטנים ולעיתים אולי נראים כמעט כחסרי משמעות. אולם, ב-15 בדצמבר 2016, התרחש ארוע הסטורי בבית המשפט השלום בתל-אביב: בפעם הראשונה בישראל, הורשעה חברה ישראלית בעבירת שוחד של עובד ציבור זר. הרשעה זו מעניינת במיוחד עקב העובדה שזאת גם הפעם הראשונה שהפרקליטות בארץ ביססה את כתב האישום על סעיף 291א (עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי) לחוק העונשין הישראלי. סעיף זה התווסף לחוק העונשין רק בשנת 2008, במסגרת מאמציה של ישראל להצטרף ל-OECD.

 

בהתאם לכתב האישום, בשנת 2012 חברה ישראלית בשם NiP Global Ltd. ("ניפ"), המתמחה בפיתוח פתרונות IT ממשלתיים, התקשרה עם ממשלת לסוטו בעסקה למכירת מוצריה לממלכה האפריקאית בהיקף של 30 מיליון דולר. במטרה להשיג את החוזים, התקשרה ניפ עם יועץ מקומי על מנת שיציג את החברה הישראלית בפני מנכ"ל משרד הפנים של לסוטו, ושילמה ליועץ 500,000 דולר. חלק גדול מסכום זה נועד באופן אישי למנכ"ל משרד הפנים. בעקבות זאת, נפתחה חקירה של המקרה על-ידי משטרת ישראל והרשויות בלסוטו, ובסופו של דבר, הוגש בארץ כתב אישום נגד ניפ, ובלסוטו הוגשו כתבי אישום נגד היועץ ונגד מנכ"ל משרד הפנים.

 

ניפ הגיעה להסדר טיעון עם הפרקליטות בישראל, לפיו החברה תודה באישומים נגדה ותשתף פעולה באופן מלא עם הרשויות בלסוטו במסגרת מאמצי האכיפה נגד שני הנאשמים המקומיים. בנוסף, הסכימה ניפ לשלם קנס בסך 2.25 מיליון ש"ח ולחילוט של 2.25 מיליון ש"ח, והתחייבה לתקן את מדיניותה ואת הנהלים הפנימיים שלה על מנת למנוע הישנותן של עבירות שוחד ושחיתות. בפסק הדין ציין בית המשפט השלום כי נקבעו סכומי קנס וחילוט נכסים שהינם נמוכים באופן משמעותי ביחס לערך הרווחים שהושגו באופן בלתי חוקי, וכי בית המשפט החליט לקבל את הסדר הטיעון בהתחשב בעובדה שזו ההרשעה הראשונה בארץ בגין עבירה זו, וכי בעתיד, הסנקציות יוגדלו באופן הדרגתי עד להגעתן לטווח הענישה ההולם את העבירה.

 

אין ספק שישראל מצטרפת למאבק הבינלאומי נגד שחיתות באיחור, אבל יש לראות את פרשת ניפ כמסר כפול מצד רשויות אכיפת החוק בארץ בכל הקשור לשוחד המשולם על-ידי גורמים ישראלים לגורמים בחו"ל. ראשית, פרשת ניפ הינה אבן דרך משמעותית במיוחד, בהתחשב בעובדה שרק לפני כעשור, עוד טענה חברה ישראלית בפני בית המשפט העליון הישראלי כי יש לסווג תשלומי שוחד לעובדי ציבור של מדינות זרות כהוצאה מוכרת לצורכי מס. בשנת 2008, בית המשפט העליון דחה את בקשת אותה החברה. בשנת 2016, אף חברה לא תעלה בדעתה להגיש בקשה כזו.

 

שנית, הרשעת חברת ניפ מרמזת כי רשויות אכיפת החוק בארץ תפעלנה בהתאם לסטנדרטים שנקבעו בארה"ב לאורך שנים רבות של אכיפת חוק איסור מתן שוחד לגורמים זרים (Foreign Corrupt Practices Act). הקנס והחילוט בסכומים נמוכים יחסית יוחסו לעובדה כי זאת ההרשעה הראשונה על פי סעיף 291א. בית המשפט ציין מפורשות כי סכומי הקנס הכספי יוגדלו בעתיד בגין עבירות אלו. בנוסף, כחלק מהסדר הטיעון, ניפ התחייבה לתקן את מדיניותה ואת הנוהלים הפנימיים שלה.

 

מנגנוני ציות ואכיפה פנימית הנם מנגנונים חדשים יחסית בתרבות המשפטית והתאגידית בארץ. העובדה שנקבעו מנגנוני ציות במסגרת הסדר הטיעון – כפי שמקובל לעשות בכמעט כל כתב אישום מסוג FCPA – מלמדת על עומק ההשפעה של הניסיון המצטבר בארצות הברית בתחום זה.

 

ברור כי על רשויות אכיפת החוק בארץ לפעול כעת במרץ ולהמשיך להעמיד לדין נאשמים נוספים בעבירות שוחד של עובדי ציבור במדינות זרות. בהתחשב בחשיבות הטמונה באכיפת חוק זה לסחר בינלאומי ולכלכלה העולמית, ולאור תשומת הלב המוקדשת למאבק נגד עבירות מעין אלה על-ידי ארגונים בינלאומיים, כגון ה- OECD והאו"ם, ניתן לצפות שפרשת ניפ אמנם תירשם בהסטוריית ישראל כההרשעה הראשונה בגין מתן שוחד לגורמים זרים, אבל היא בהחלט לא תהיה ההרשעה האחרונה.