© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

"חוק הספאם" יורחב – איסור להציע שיחה חוזרת

לאחרונה, אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה לתקן ולהרחיב את "חוק הספאם". החוק צפוי להיכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות.

 

החוק בנוסחו היום, אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר (מסרון), בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, למעט בנסיבות שהותרו במפורש באותו סעיף. דבר פרסומת מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה".

 

התיקון לחוק מבקש למנוע את התופעה שבה נשלחים מסרים שאינם דווקא מסחריים לציבור הרחב, בעיקר באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ובהם מסרים חדשותיים או תוכן רכילותי שניתנים בהם פרטי מידע חלקיים, במטרה לגרום לנמען לחייג את המספר שמצוין במסרים אלה, וזאת תוך שכל התקשרות מהווה מחולל הכנסה עבור משגר ההודעה.

 

בהתאם לכך, התיקון לחוק מרחיב את האיסור על שיגור דבר פרסומת, כך שגם שיגור של מסרים המזמינים את המקבל לחייג אל שולח המסר, בין אם מסחריים ובין אם לאו, יהיה טעון הסכמה מפורשת מראש של הנמען. לצורך זה, על פי התיקון לחוק, מורחבת ההגדרה של המונח "דבר פרסומת" בחוק, כך שייכלל בה גם מסר המופץ לציבור הרחב, הכולל הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו.

 

בהקשר זה יוער כי מהאיסור מוחרגים מסרים של המדינה ומוסדותיה, במובן הרחב, לרבות בתי משפט, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי המים והביוב ושל משטרת ישראל וגופי הצלה הנשלחים לשם מילוי תפקידם.

 

התיקון לחוק מתייחס לתופעה נוספת בתחום, בה המפרסם מחייג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ומנתק את השיחה בטרם נענתה, על מנת לגרום לנמען לחייג בחזרה את אותו המספר, כך שהמפרסם יוכל להשמיע לנמען את דבר הפרסומת או את המסר. על אף שלגישת משרד התקשורת פעולה מסוג זה אינה מותרת על פי נוסחו הקודם של החוק, כדי למנוע ספק ומכיוון שהתופעה רווחת, התיקון לחוק קובע במפורש כי ה"צינתוק" – חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הנמען מראש ובכתב, יהיה אסור, אף אם החיוג מופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג המספר שממנו בוצע החיוג לנמען, מושמע לו דבר פרסומת.

 

התיקון לחוק מהווה צעד נוסף בהידוק הרגולציה החלה ביחס לפרטיות של הצרכן. האיסור בחוק הוטל תחילה נגד משלוח פרסומות, לאחר מכן האיסור הורחב גם לשליחת מסרים הנוגעים לתרומות ותעמולות וכעת עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, כמעט כל מסר שיישלח באמצעות מערכות אוטומטיות יהיה אסור, אלא אם בידי הגוף השולח הסכמה של הנמען.

 

בהקשר זה יש לזכור כי לצד האיסור, החוק קובע שורה של סנקציות פליליות ואזרחיות, ובכלל זה פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת ששוגר בניגוד להוראות החוק. מעיון בפסיקת בתי המשפט אנו רואים כי תביעות ספאם מוגשות לבתי המשפט השונים ובתי המשפט נוטים לקבל תביעות אלה ולכן, אין מדובר בסיכון משפטי זניח.

 

מומלץ לוודא, כי מערכות השיווק של העסק פועלות בהתאם להוראות החוק לעניין משלוח דבר פרסומת.