© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

מעסיקים: כל מה שצריך לדעת על חיסונים

הטקסט עודכן ב- 09.03.21 לאור הליך המתנהל בבית הדין לעבודה ולאור תזכירי חוק שונים המתגבשים בנושא.  

***

השנה האחרונה הייתה לא פחות מרכבת הרים עבור העסקים בישראל – גם בתחום פעילותם העסקית וגם בכובעם כמעסיקים. כעת, ומשניתן (אולי) לראות אור בקצה המנהרה בדמות החיסונים, עולות לא מעט תהיות ביחס למקום ולסמכות המעסיק לדאוג לחיסון עובדיו ולסמכות של בעל עסק, לדאוג לחיסון הנכנסים בשעריו.

לאור הדיון הציבורי, ובשים לב להליך המתנהל בימים אלה בבית הדין לעבודה בתל אביב ולתזכירי החוק המתגבשים, ריכזנו בעבורכם רשימת "עשה ואל תעשה" ביחס להשלכות מבצע החיסונים על מקומות עבודה. גם החלת "התו הירוק" בחלק מהענפים לא פתר את הדילמות השונות לעסקים.

 

מעסיק רשאי להביע עמדה

נתחיל בחדשות הטובות. מעסיקים רשאים להביע עמדה ברורה ומפורשת התומכת בביצוע חיסונים. בענייננו, מומלץ כי מעסיקים ייטלו חלק פעיל במלאכת ההסברה בעד חיסונים. על המעסיקים להיות "הקול השפוי" (והבריא) המתווה את הדרך הנכונה לטובת עובדיהם, עסקיהם ולטובת הציבור כולו. בנוסף להסברה, פעולות אקטיביות כמו הזמנת "ניידות חיסון" למקומות העבודה, מומלצות ומבורכות גם הן.

 

מעסיק רשאי לשאול האם עובד התחסן

ככלל, מידע אודות מצבו הרפואי של אדם הוא מידע רגיש. לכן, במצב של שגרה ההמלצה היא שלא לבקש מעובד לקבל מידע אודות מצבו הרפואי, לרבות ביחס לחיסונים. ואולם, אנו רחוקים מאוד מתקופות שגרה. בהתאם, לטעמנו, אפשר לשאול עובד האם התחסן, כדי לשמור על בריאותו של העובד ועל טובת כלל הנוכחים במקום העבודה וכמובן כדי לעודד עובדים להתחסן.

 

מעסיק אינו רשאי לשמור מידע בנוגע לחיסונים של עובדיו

על אף שניתן לשאול אם עובד התחסן ,לא מומלץ לשמור מידע בנוגע לביצוע חיסונים. על מעסיק המבקש לשמור מידע שכזה נדרש להעריך מה ההצדקה לכך ולתעד זאת. הצדקה אפשרית יכולה להיות אוכלוסיות רגישות עימן העובדים באים במגע.

נציין כי על פי חוק הגנת הפרטיות זהו מידע רגיש. שמירתו במקום עבודה מעלה את רמת רגישות מאגר המידע אודות העובדים ולעתים מצריכה ניהול ורישום של מאגר מידע מיוחד. לשמירת מידע זה השלכות על אמצעי האבטחה אשר המעסיקים נדרשים ליישם ביחס למאגר.

 

מעסיק אינו רשאי להעביר מידע לצדדים שלישיים (לרבות לקוחות) ביחס לשאלה מי מהעובדים התחסן

הסכמת עובד למסור מידע אודות סטטוס החיסון שלו אינה מהווה הסכמה לשיתוף המידע עם צדדים שלישיים. כדי לעדכן לקוחות על סטטוס החיסונים של העובדים, נדרשת הסכמה מפורשת ונפרדת של העובד. מעבר לכך, גם בתוך הארגון יש להקפיד על צנעת הפרט. יש לוודא כי סטטוס ההתחסנות של העובדים יהיה חשוף אך רק למספר מצומצם ביותר של אנשים אשר זקוקים למידע למילוי תפקידם.

 

מעסיק רשאי להעניק תנאים מיטיבים לעובד שהתחסן

אין איסור לתגמל עובד שהתחסן, ובתוך כך לגרום ל"עידוד" מתחסנים במקום העבודה ולסביבת עבודה "נקייה מקורונה". עם זאת, לטעמנו, ספק אם לטווח הארוך יש ערך מוסף, ברמה הארגונית, במתן תמריצים המעודדים חיסונים.

 

בנסיבות חריגות ניתן להוציא עובדים המסרבים להתחסן לחל"ת או לחופשה כפויה

נכון להיום, אין חוק המאפשר הטלת סנקציה על אדם הבוחר שלא להתחסן. לכל אדם אוטונומיה על גופו וחירות לבחור אם להתחסן. על כן, ככלל, אין לפטר עובד המסרב להתחסן (מכל סיבה שהיא). לאחרונה, עלו לדיון תזכירי חוק בנוגע לחיוב סוגי עובדים מסוימים להתחסן. להערכתנו, בסופו של דבר, החקיקה תחול על עובדים המספקים שירות לאוכלוסיות מסוימות (אוכלוסיות בסיכון, תלמידים וכו') וכן בנוגע לעובדים המטפלים בקבלת קהל בהיקפים משמעותיים. בינתיים, לטעמנו, לגבי סוגי מעסיקים מסוימים (לדוגמה, בתי אבות או מעסיקים המטפלים באוכלוסיות בסיכון), ניתן לשקול הוצאת עובדים המסרבים להתחסן לחל"ת או לחופשה כפויה.

 

מעסיק רשאי להציע לעובדיו להציג בדיקת קורונה שלילית כדי להגיע לעבודה

בסוף פברואר פרסמו נשיאות המגזר העסקי בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה הודעה בנוגע לחיסונים. לפי ההודעה, שכמובן אינה מהווה דבר חקיקה מחייב, מעסיקים יוכלו לחייב עובדים להציג בדיקת קורונה שלילית, מדי 72 שעות, ביחס לעובדים שבמסגרת תפקידם מקבלם קבל ובאים במגע באופן קבוע עם אוכלוסיות בסיכון. אם לא תתאפשר הצגת הבדיקה, ישנה המלצה להעביר את אותם עובדים לתפקיד אחר, או למקום מרוחק מעובדים ולקוחות (כגון עבודה מהבית). הודעה זו מעלה סימני שאלה רבים. למשל, מה ההשלכות במקרה שבו עובד מסרב לבצע בדיקת קורונה והאם ראוי שמעסיק יחייב עובד בבדיקה פולשנית לטובת ביצוע עבודה. לגישתנו, המעסיק אינו רשאי לחייב את עובדיו להציג בדיקת קורונה שלילית כדי להגיע למקום העבודה אולם ניתן להציע לקיים בדיקות שכאלה.

 

ומה לגבי התו הירוק?

על פי כללי "התו הירוק" חלק ממקומות המסחר והעסקים נדרשים להגביל כניסת מבקרים שאינם מחוסנים. כך, בחלק ממקומות המסחר על הלקוחות להיות מחוסנים בעוד שעל העובדים לא חלה, בינתיים, חובה שכזו.

 

ומה לגבי עסקים הפועלים בתחומים בהם לא הוחל התו הירוק?

גם עסקים אחרים עשויים לשאוף להגביל את המגע של עובדיו עם אנשים המבקרים בעסק שאינם מחוסנים. הגם שמדובר באינטרסים ממשיים של העסק, יש לאזנם אל מול כבודם, פרטיותם ושמם הטוב של המבקרים, אשר בהתאם לדין הקיים נכון להיום שמורה להם הזכות שלא להתחסן.מניעת כניסה או שירות על בסיס היעדר חיסון עשויה להוות אפליה במתן שירותים או במתן כניסה למקומות. לכן מקום שנחשב כמקום ציבורי או מי שמעניק שירות ציבורי אינו יכול לקבוע מדיניות המונעת כניסה או קבלת שירות.

 

שמירת מידע על סטטוס התחסנות מבקרים בעסק מייצרת מאגר מידע החייב ברישום וניהול בהתאם לחוק הגנת הפרטיות

ככל שהמידע על סטטוס ההתחסנות מתועד, זהו מאגר מידע החייב ברישום וניהול, לרבות יישום אמצעי אבטחה. זאת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

לעניין עסקים בפועלים בתו הירוק, התקנו קובעות מפורשות כי המידע לא יישמר, אלא רק יוצג התו הירוק על-ידי המבקש להיכנס למקום.

 

יש לספק למבקרים גילוי ביחס לאופן השימוש במידע על סטטוס ההתחסנות שלהם

איסוף המידע דורש גם מתן גילוי לאנשים אשר מוסרים את המידע אודות אופן השימוש במידע אודותיהם, במיוחד במקומות שלא פועלים לפי התו הירוק ומסתכים על תעודה רשמית.

 

על בית העסק לשמור על כבודם של המבקרים

יש לזכור כי למניעת כניסה לבית עסק עלול להתלוות אלמנט השפלה ופגיעה בשמו הטוב של אדם ובכך לייצר חשיפה לעסק.

ככל הניתן מומלץ להודיע על מדיניות הגבלת כניסה למתחסנים מבעוד מועד. זאת כדי להימנע ממצבים של מניעת כניסה בפועל ולאפשר למבקרים להיערך מבעוד מועד.

כחלק מכך, חשוב להקפיד כי המידע בדבר סטטוס ההתחסנות של המבקרים יהיה חסוי לחלוטין. כך לדוגמא, ככל שמדובר שבפגישה רבת משתתפים ואחד המשתתפים אינו רשאי להיכנס למשרדים בשל כך שאינו מחוסן או אינו מעוניין למסור את המידע אודות סטטוס התחסנותו, רצוי לערוך את הפגישה באופן מקוון מבלי ליידע את המשתתפים על  הסיבה לכך.

 

בשורה התחתונה, לא ניתן לחייב מבקר להשיב על שאלה האם התחסן או לחייבו לעבור בדיקת קורונה טרם כניסה למקום שהוא בית עסק, אלא לכל היותר לא לאפשר כניסה במיוחד למקומות שלא נכללו בתקנות המאפשרות מניעת כניסה למי שאינו בעל התו הירוק.

 

השלכות רוחב – כאשר שוקלים מדיניות כזו, במקום שאינו נדרש לפעול לפי התו הירוק, יש לקחת בחשבון גם את מערכות היחסים עם ספקים/נותני שירות שנציגיהם אמורים להגיע לעסק וקביעת מדיניות זו צריכה להיבחן בראי החוזה מולם.

 

ככל שכניסת מבקר נדרשת לקיום הסכם שבית העסק צד לו (כגון ביקור של טכנאים בבית העסק), על בית העסק לבחון כיצד ניתן ליישב בין מדיניות הגבלת הכניסה למשרדים למתחסנים בלבד לבין ההסכם.

 

****

לאור מורכבות הנושא, אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר לכל שאלה או התלבטות. לפרטים נוספים, הקליקו כאן

 

Source: barlaw.co.il

תגים: חיסונים | מידע אישי | מעסיקים