© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

רפורמה חדשה בדיני חדלות הפירעון

לאחרונה, אושר בכנסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמטרתו לעדכן את הדין החל כיום בישראל בתחום חדלות הפירעון.

 

דיני חדלות פירעון מוסדרים כיום בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת אשר פוגעת בחייבים, בנושים ובמשק כולו. החוק שאושר לאחרונה נועד לתקן את המצב ולספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון.

 

לחוק שלוש מטרות עיקריות: ראשית, הצבת השיקום הכלכלי של החייב כערך מרכזי. שנית, הגדלת פירעון החוב לנושים וחלוקת קופת הנשייה בצורה שוויונית יותר בין הנושים החזקים לנושים החלשים. שלישית, הגברת היציבות והוודאות של הדין באמצעות קיצור הליכים והפחתת הבירוקרטיה.

 

להלן חלק מהחידושים המרכזיים בחוק:

 

הגדרה ברורה ופשוטה למצב של חדלות פירעון – חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו בפועל. בכך למעשה זונח החוק את המבחן המאזני הקיים כיום. על פי החוק, נושה יוכל להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון אך ורק כאשר לא שולם לנושה חוב במועדו.

 

הפחתת הבירוקרטיה וייעול במבנה הרשויות האמונות על יישום הדין – הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פרעון של תאגידים תיוותר בניהולו של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, חלק גדול מההליכים המנהלים הם הליכים שמתאימים להכרעות של גורמים מנהליים ואינם דורשים הכרעות שיפוטיות. החוק מעביר את החלקים המנהליים של הליכי חדלות פרעון לניהולו של הכונס הרשמי או בשמו המוצע – הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

 

אחידות באופן פתיחת ההליך – החוק מבקש ליצור דרך סדורה ואחידה לפתיחת הליכים נגד תאגיד בחדלות פירעון מבלי שהצורה הטכנית שבה הוגשה הבקשה היא שתכתיב את המסלול המשפטי של הטיפול בו. החוק קובע כי בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבע את המסלול המתאים לטיפול באותו תאגיד על בסיס נתונים שיובאו לפניו.

 

סדרי הנשייה וחלוקת הכספים – על פי החוק יועברו חלק מסכומי הנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים (בנקים, למשל) לידי הנושים הכלליים שאינם מחזיקים בביטחונות כלשהם. נושים כלליים אלה (בדרך כלל, ספקים, עובדים ולקוחות) מקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה. בהקשר זה קובע החוק, בין היתר, כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף (להבדיל משעבוד ספציפי על נכס מסוים), יועברו לטובת הנושים הכלליים של החייב ומציע גם לצמצם את היקף הנכסים שמהם יכול להיפרע בעל השעבוד הצף. כמו כן, החוק מפחית את היקף דין הקדימה שניתן למדינה (בעיקר, חובות לרשויות המס) בחלוקת נכסי החייב.

 

מזעור נזקים – הטלת חובה על דירקטורים בתאגיד חייב, לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון בתקופה שקדמה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

 

החוק יכנס לתוקפו בעוד כשנה וחצי.