© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

תובענה ייצוגית נגד חברה ישראלית המציעה ני"ע בחו"ל – לא בארץ

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו"ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובבורסות אחרות בעולם. הנפקות כאלה, אשר בעלות היגיון מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות. 

 

על חברה המאוגדת בארץ חלים דיני החברות הישראליים. אולם, אם אותה חברה ישראלית רושמת את מניותיה למסחר ב- NASDAQ, אזי דיני ניירות הערך הפדרליים של ארה"ב חלים עליה. לפעמים השילוב הזה קל לניהול, אך באותה מידה, אותו שילוב יכול להפוך למאתגר ביותר.

 

לדוגמא: מה קורה כאשר משקיעים בבורסה זרה סבורים שההנהלה של חברה ציבורית המאוגדת בישראל הטעתה אותם? האם יכולים המשקיעים הזרים להגיש תובענה ייצוגית לבתי המשפט בארץ נגד החברה הישראלית?

 

לפני כשבועיים נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב את התשובה לשאלה זו, כאשר עיכב דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על-ידי קבוצה של משקיעים בריטיים נגד חברת דיגיטק אס.אם.טי. בע"מ, חברה המאוגדת בארץ.

 

חברת דיגיטק הציעה במסמך הנפקה פרטית, אגרות חוב למשקיעים הנמצאים בבריטניה. כעבור מספר שנים, פשטה החברה רגל והמשקיעים הבריטיים פנו לבית המשפט בתל-אביב בבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבוססת על דיני החברות ודיני החוזים הישראליים. מנגד, הגישו דיגיטק ויתר המשיבים בקשה לדחות את התביעה, בין היתר, בטענה שהסכסוך צריך להידון על פי הדין הבריטי, שהוא הדין החל על מסמך ההנפקה הפרטית. לטענתם, ישראל אינה הפורום הנאות לבירור הפרשה. 

בית המשפט הסכים עם המשיבים, עיכב את ההליכים, ושלח את המבקשים חזרה לבריטניה לבירור הסכסוך.

 

חשיבות ההחלטה:

בית המשפט ציין את העובדה שניתנת למשקיעים בישראל אפשרות להפעיל את מנגנון התובענה הייצוגית, אפשרות שלא ניתנת להם בבריטניה. בהמשך, הסביר בית המשפט שכדי לקבוע את הפורום המתאים ביותר בפרשה זו, עליו לשקול שלוש שאלות: (1) מהו הפורום עם מירב הזיקות לסכסוך? (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים בקשר לדין החל ולתחום השיפוט? (3) מהם שיקולי המדיניות הציבורית הרלוונטיים שינחו את בית המשפט?

 

בנוגע לשאלה הראשונה, בית המשפט קבע שבהתחשב בעובדות שכל חברי הקבוצה הינם תושבי בריטניה, וההצעה בוצעה בבריטניה, בשפה האנגלית, ובהתאם לדין המקומי, אזי בריטניה הינה תחום השיפוט עם מירב הזיקות, אף על פי שהחברה התאגדה ופועלת בישראל והמשיבים הינם ישראליים. בנוגע לשאלה השניה, בית המשפט קבע כי ברור שבריטניה היא הפורום בו כל הצדדים ציפו לברר כל סכסוך שיהיה להם, ולכן, הפורום המתאים ביותר להכריע את הסכסוך הוא בריטניה. בקשר לשאלה השלישית, בית המשפט קבע כי ניתן בהחלט לקחת בחשבון את האינטרסים של מערכת המשפט המקומית, ושאל את עצמו, האם, בנסיבות האלה, יש למערכת המשפט הישראלית "אינטרס" לברר את הסכסוך, בהתחשב במועילות ובעלויות שיצטרך להשקיע בתיק.

 

לכן, על משקיעים זרים וחברות ישראליות לקחת בחשבון כי בסכסוך הקשור להצעת ניירות ערך מחוץ למדינת ישראל, מערכת המשפט הישראלית לא תמהר לברר את התביעה. קרוב לוודאי שבית המשפט יפנה את המבקשים לתחום השיפוט בו הוצעו ניירות הערך. אמנם, בית המשפט לא סגר את הדלת לחלוטין ובחר לא להענות לבקשת המשיבים לדחות את התביעה על הסף, דבר המשאיר מקום לתמרון וקבלת החלטה אחרת בעתיד. יחד עם זאת, דומה כי רוח הדברים וכוונתו של בית המשפט הובהרו היטב.