© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

אבישג סלומון

אבישג עוסקת בליווי חברות ופרטיים בתחומי האכיפה

אבישג מתמחה בתחום הצווארון הלבן והיא מלווה חברות ויחידים בסוגיות שונות בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית, הן בהיבט המקומי והן בהיבט הבינלאומי.

 

במסגרת  זו, אבישג מייעצת ללקוחות החשודים בעבירות כלכליות שונות וביניהן עבירות הלבנת הון, שוחד, מיסים, סחר במידע פנים, תרמיות שונות בקשר לניירות ערך וחקירות פנימיות שונות.

 

הליווי המשפטי הינו לכל אורך ההליך – מהליכי גילוי המסמכים הכוללים אלפי מסמכים, דרך בניית אסטרטגיית הגנה ועד ייצוג בבתי המשפט והרשויות הרלוונטיות.

 

כמו כן, אבישג מלווה חברות בבנייה ובהטמעה של תוכניות ציות פנימיות

השכלה:


ו המרכז הבינתחומי בהרצליה B.A - .LL.B במנהל עסקים שנת 2016

אוניברסיטת תל אביב B.A מדע המדינה ולימודי מזרח אסיה שנת 2009

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין משנת 2018

חדשות ועדכונים - אבישג סלומון:


19 בספטמבר, 2021

הרשות להגנת הפרטיות: חוקיות מעקב של מעסיקים אחר המיקום הפיזי של עובדיהם

בעקבות פניות רבות שהגיעו לרשות הגנת הפרטיות בנושא, פרסמה הרשות טיוטה של גילוי דעת להערות הציבור, המציפה את הדילמות המוסריות והמשפטיות שכרוכות בשימוש בטכנולוגיות שונות לצורך איסוף נתוני מיקום של עובדים ע"י מעסיקיהם, כמו גם ניסיון להציב סטנדרטים להפעלת הטכנולוגיות האמורות ע"י מעסיקים.

12 באוגוסט, 2021

CARES Act: הגשת כתבי אישום בארה"ב בגין הונאה בקבלת כספי תמיכה פדרלים

עם פרוץ מגיפת הקורונה נכנס לתוקף בארה"ב ה - (Coronavirus Aid, Relief and Economic Security Act) CARES Act.

מטרת החוק הייתה הענקת סיוע כלכלי לנפגעי מגיפת הקורונה. היקף הסיוע בסך 2.8 טריליון דולר אמריקאי אפשר עזרה כלכלית לפרטים וארגונים, וכן גישה להלוואות בתנאים נוחים לצורך תשלום משכורות והוצאות ספציפיות אחרות במסגרת תכנית שכונתה Paycheck Protection Program (PPP). לא מעט חברות ישראליות, הפועלות בארצות הברית, הגישו אף הן, כחלק מהתכנית, בקשה למענקים והלוואות.

היוזמה, אשר הינה מבורכת לכל הדעות, פתחה פתח גם לאלו שהיו מעוניינים לנצל את הסיוע הממשלתי, לבצע מעשי מרמה והונאה.

מעשים אלו הובילו למאמצי חקירה מהיקרים שנודעו בהיסטוריה של ארה"ב בתחום הצווארון הלבן, והמשאבים החקירתיים הנרחבים שהקצתה הממשלה לעניין ממשיכים להניב עוד ועוד תביעות. רק לסבר את האוזן - במהלך השנה האחרונה, הוגשו מאות כתבי אישום בקשר עם מעשי מרמה הקשורים למגיפת הקורונה.

המהירות שבה עבדו רשויות התביעה האמריקאיות בניהול חקירות והגשת כתבי אישום בתיקים אלו יוצאת דופן. בדרך כלל, חקירות בתחום הצווארון הלבן יכולות לקחת חודשים ואף שנים עד שניתן לקבוע באילו עבירות ניתן להאשים ומי היו האחראים להן. לעומת זאת, המקרים הראשונים של הונאות הקשורות למגיפת הקורונה נחקרו והוגשו בהם כתבי אישום תוך שבועות ספורים (!) ממתן ההלוואות הראשונות באביב 2020.

 

המטרה: הרתעה

 

משרד המשפטים האמריקאי (The Department of Justice) הבהיר, כי המטרה העיקרית בעבודה המהירה היא הרתעה. עם יותר מ-800 מיליארד דולר אמריקאי בתכנית ה-PPP, הממשל האמריקאי רצה להבטיח שלווים אשר יתפתו לעשות שימוש לרעה בתכנית, יהיו מודעים לחלוטין להשלכות הפליליות של מעשיהם. גם גזרי הדין בתיקים אלו מאופיינים בחומרה יתרה (החל מ-18 חודשי מאסר ועד 40 חודשי מאסר).

מהירות פעולות החקירה, הגשת כתבי האישום וגזרי הדין החמורים משקפים מדיניות מחמירה אשר ממשיכה באופן מובהק גם עם העברת השרביט אל ממשל ביידן. כך, נראה שהמשאבים הנרחבים המוקדשים על ידי הממשלה ממשיכים להיות מוכוונים לחשיפת מקרים נוספים.

 

ההשפעה על חברות ישראליות

לאור מדיניות מחמירה זו, ולאור העובדה שלא נראית האטה בפעולות החקירה והאכיפה, גם חברות ישראליות עשויות להיות מושפעות מן המגמה המובהקת בארה"ב. כך, חברות ישראליות אשר יש לפעילותן זיקה לארה"ב, ואשר הגישו בקשה לסיוע ממשלתי בעקבות משבר הקורונה, עשויות להידרש ליתן הסברים אודות הפרטים אשר מסרו על עצמן עם הגשת בקשה להלוואות או מענקים, או באשר לאופן השימוש בכספים.

טוב יעשו חברות אשר קיבלו פניה כלשהי מרשויות האכיפה בארה"ב, או אשר חוששות כי ישנה אפשרות שיקבלו פניה כאמור, אם יבחרו להתייעץ עם גורם מקצועי בעל מומחיות בדין האמריקאי, בפרט בכל הקשור לדין בתחומי האכיפה המנהלית ועבירות הצווארון הלבן.

 

הדר ישראלי היא שותפה במשרד המייצגת יחידים וחברות במגוון רחב של הליכים בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית

אבישג סלומון היא עורכת דין במשרד העוסקת בליווי חברות ופרטיים בתחומי האכיפה. 

 

13 ביולי, 2021

יישום הדירקטיבה האירופאית להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת החקיקה המדינתית

באוקטובר הקרוב יהיה על חברות, עם 50 עובדים ומעלה, הממוקמות באיחוד האירופאי, להטמיע מערכת דיווח פנימית לשם דיווח על התנהגות בלתי ראויה שעשויה להצביע על הפרות ציות. יתרה מזאת, כל החברות, ללא קשר לגודל, נדרשות להבטיח שחושפי שחיתויות מוגנים מפני כל אמצעי תגמול.

המדובר למעשה בדירקטיבה שפורסמה עוד באוקטובר 2019, אשר הקנתה למדינות החברות באיחוד שנתיים להיערך להטמעתה. במועד פרסום הדירקטיבה, לא הייתה חקיקה אחידה מחייבת עבור כל מדינות האיחוד, ורק 10 מדינות מתוך המדינות השייכות לאיחוד האירופאי היו בעלות חקיקה מדינתית המתייחסת לנושא. מטבע הדברים, הדירקטיבה העומדת להיכנס לתוקף בקרוב תגרום לשינוי ממשי בתחום זה.

אמנם, בישראל, המצב אינו דומה, והדירקטיבה בודאי לא תחול על חברות ישראליות הפועלות בישראל ואשר לא נופלות תחת הדירקטיבה בצורה כזו או אחרת. אולם, מניסיון העבר ניתן ללמוד כי הגלים שחקיקה כזו תיצור יגיעו גם לחופי ישראל. גלים אלה יכולים להיות בדמות זרז לחקיקה מקומית בתחום ויכולים לגרור לחץ מצד חברות אירופאיות גדולות על שותפותיהן הישראליות לוודא כי אלה האחרונות עומדות בסטנדרטים האירופאים כתנאי להמשך הפעילות העסקית המשותפת. כך או כך, טוב יעשו עסקים בישראל אם יקדישו תשומת לב גם לסוגיה זו.

 

מיהם חושפי שחיתויות?

ובכן, חושפי שחיתויות הם למעשה עובדים או גורמים שלישיים אשר מדווחים לגורם כלשהו (לרוב לגורם בתוך הארגון) כאשר הם נתקלים במסגרת עבודתם, בהתנהגות בלתי ראויה אשר עשויה לפגוע באינטרס הציבורי. התנהגות כזו יכולה להיות למשל גרימת נזק לסביבה, פגיעה בבריאות הציבור או פגיעה בציבור המשקיעים בשוק ההון.

חשוב לציין בהקשר זה כי למרות שאין בישראל חקיקה הדומה לדירקטיבה העומדת להיכנס לתוקף, יש בהחלט מודעות הולכת וגוברת לתחום.  ראשית, קיימת הגנה חוקית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי בלבד במסגרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). אך גם במגזר הפרטי הולכת ומתגברת המודעות לעידוד דיווחים פנימיים על ליקויים והפרות בתוך הארגונים, ובמסגרת זו גם עולה הצורך להגן על חושפי שחיתויות.

 

מה כוללת בתוכה הדירקטיבה בתחום חושפי השחיתויות?

הדירקטיבה כוללת, בין היתר, הוראות בנוגע לנושאים הבאים:

  • יצירת ערוצי תקשורת בטוחים לדיווח בתוך הארגונים עצמם.
  • הרחבת ההגנה גם במקרים של פניה לערוצים חיצוניים לארגון – לרוב חושפי שחיתויות מעודדים להשתמש בערוצים פנים ארגוניים לשם הדיווח הראשוני, טרם פניה לגורמים מחוץ לארגון או לרשויות. הכללים מבטיחים כי הגנה על חושפי השחיתויות לא תישלל מהם גם אם הם יחליטו לדווח לגורמים מחוץ לארגון תחילה.
  • הרחבת פרופיל האנשים הזוכים להגנה כך שיכלול לא רק עובדים, אלא גם מתנדבים, מתמחים, בעלי מניות וכו'.
  • עיגון אמצעי ההגנה על חושפי שחיתויות – הכללים מציגים אמצעי הגנה על חושפי שחיתויות מפני התעמרות או פעולות נקם כגון השעיה מהעבודה, הורדה בדרגה וקבלת איומים והפחדות. אנשים שיסייעו לחושפי השחיתויות, בין אם הם קולגות או קרובי משפחה מוגנים גם בהם. הדירקטיבה כוללת גם רשימת אמצעי תמיכה אשר יש ליישם על מנת לסייע לחושפי השחיתויות.
  • יצירת מחויבות מצד תאגידים ורשויות – הכללים יוצרים מחויבות להגיב ולפעול בעקבות קבלת דיווח מחושף שחיתויות בתוך 3 חודשים (עם אפשרות להאריך תקופה זו ל-6 חודשים במקרים המצדיקים זאת).

חברות אשר לא יעמדו בדרישות אלו מסתכנות בכך שחושפי השחיתויות יפנו לרשויות או למוסדות האיחוד האירופאי ויעשו שימוש בערוצי דיווח חיצוניים, דבר שעשוי להעמיד את החברות באור הזרקורים כבעלות תרבות ציות נמוכה.

 

ההשלכות

חברות ישראליות אשר יש להן חברות בנות או חברות קשורות במדינות חברות באיחוד, צריכות להגביר את היערכותן ולפעול במהירות לחיזוק תרבות הציות הארגונית ויצירת מנגנונים פנים ארגוניים בהתאם להוראות הדירקטיבה.

וכפי שהזכרנו קודם, טוב תעשינה גם חברות ישראליות ללא חברות בנות או חברות קשורות במדינות החברות באיחוד, אם תקדשנה זמן לבניית מנגנונים פנימיים המותאמים לגודלו ומאפייניו של הארגון לעידוד והגנה על חושפי שחיתויות.

 

עו"ד אבישג סלומון עוסקת בליווי חברות ופרטיים בתחומי האכיפה במשרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת שוק ההון במשרד.

לכל החדשות של אבישג סלומון >

תחומי עיסוק:
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: