עדכוני לקוחות \  בינה מלאכותית

חוק הבינה המלאכותית חל, בדומה לחקיקה כלל-אירופאית אחרת, גם על חברות שאינן מאוגדות באיחוד האירופאי אלא רק מציעות בו שירותים, ולפיכך, הוא עשוי לחול גם על חברות ישראליות המציעות שירותים באירופה.

נושא זכויות היוצרים וההגנה עליהן מצוי בליבת השימוש של חברות העושות שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. על-כן, חשוב לוודא, שככל שקיימים הסכמים בין שחקנים שונים במשק ובין ספקי טכנולוגיית בינה מלאכותית, אלה יכללו הוראות המגינות על אותם .שחקנים מפני טענות משפטיות ביחס לזכויות היוצרים

המגמות שנראו ב-2023 וודאי ימשיכו ויעמיקו ב-2024, עם רגולציה הולכת ומתפתחת על כלי AI, סוגיות חדשניות של פרטיות ואבטחת מידע וניסיון של רשויות בארץ ובעולם להדביק את הקצב בו הטכנולוגיה משתנה ומשנה את פני העולם העסקי.

בעוד שכלי AI יכולים לתרום תרומה משמעותית לעסקים, גם אם אינם טכנולוגיים, חשוב להכיר היטב את החשיפות שכלים אלה עשויים לייצר, כדי לבצע בחינה והטמעה באופן חוקי ושקוף.

המתח בין שמירה על זכויות יוצרים של יוצרי תוכן לבין פיתוח של פלטפורמות AI מגיע שוב לפתחם של בתי המשפט. האם רגולציה מתאימה תוכל ליישב בין הצרכים השונים?

המסמך שפרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם משרד המשפטים מפרט את עקרונות הפיתוח והפיקוח על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועל השימוש שעושים בהם גופים בארץ.

אדם שנכנס לגבולות הארץ וסמים בכליו, ביקש לחשוף את השימוש של משטרת ישראל בכלי AI שהביאו להכללתו ברשימה של חשודים כבלדרי סמים. הביקורת שמתח בית המשפט על המשטרה מבהירה – גם אם מערכת ה-AI מובילה לזיהוי נכון או להחלטות מדוייקות – המנגנון שלה צריך להיות ברור, בר הסברה ונגיש לביקורת. 

ארה"ב מבקשת לקבוע כללים לפיתוח ושימוש בטוח של בינה מלאכותית כדי להסדיר את פעילות הממשל ולבסס את ההובלה שלה בתחום ה-AI והרגולציה שלו.

למי שייכות זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית? ליוצר, לטכנולוגיה או לאף אחד? הפסיקה האחרונה בארה"ב קושרת בין הזכות להגנה בהקשר זה לבין מידת המעורבות ביצירה.

ככל שהבינה המלאכותית חודרת ליותר תחומים בחיים הפרטיים והציבוריים, כך גובר הצורך להסדיר את השימושים של הטכנולוגיה. ברחבי העולם כבר קיימות רגולציות שונות בתחום, ואלה הולכות ומתקדמות בקצב מהיר.