עדכוני לקוחות \  מאגרי מידע

בחודש פברואר 2026, פורסם גילוי הדעת הסופי של הרשות להגנת הפרטיות, ומשקף את עמדתה הסופית של הרשות ביחס לשאלה מהי הסכמה תקפה לפי דיני הגנת הפרטיות בישראל, ומהם הכללים לקבלתה – ובפרט בכל הנוגע לקבלת הסכמה בממשקים דיגיטליים (כגון אתרים ואפליקציות). החמרת דרישות ההסכמה מחייבת ארגונים לבצע סקירה והתאמה של תהליכי עיבוד מידע וקבלת הסכמה, ועדכון ממשקים ומסמכים רלוונטיים כדי לצמצם חשיפה רגולטורית ומשפטית.

החל מ-1 בינואר 2025, תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023 יחולו גם על מידע שנשמר או מעובד בישראל או במדינות אחרות, כמו ארצות הברית ואנגליה, אם במאגרי המידע הללו יש גם מידע שהועבר מאירופה. משמעות החידוש היא שברגע שמאגר מידע בישראל או במדינה אחרת כולל גם מידע אישי שהועבר מאירופה, כל המידע במאגר, כולל המידע המקומי או המידע שמקורו במדינות אחרות, יהיה חייב לעמוד בדרישות התקנות – ולא רק המידע שהגיע מאירופה.

הפריצה של Black Shadow לחברת Cyberserve שפורסמה לפני מספר ימים, אשר תוצאותיה, נכון לעת הזו, הן הדלפת מאגר הכולל למעלה מ-800,000 רשומות אודות בני אדם שונים, לצד מאגרים נוספים שנחשפו, מעלה שאלות חשובות הנוגעות ליחסים בין בעלי מאגרי המידע לבין הגורמים שעימם הם מתקשרים ומקבלים שירותים שונים הנוגעים לפעילות העסקית ואגב כך נוגעות במידע שלהם.

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע (רמו"ט) פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה חדשה ביחס לאופן הטיפול במידע אישי של לקוחות המוחזק על ידי חברה נרכשת והמועבר לחברה רוכשת. זאת במסגרת עסקאות מיזוגים ורכישות.