עדכוני לקוחות \  פרטיות

השבוע פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת המבהיר את פרשנותה לתקנה 2(4) לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001. אף שמדובר בגילוי דעת פרשני ולא בתקנות מחייבות, יש להניח כי תהיה לו השפעה מעשית משמעותית על ארגונים המעבירים מידע אישי מישראל לחו"ל, ובפרט לארצות הברית.

בחודש פברואר 2026, פורסם גילוי הדעת הסופי של הרשות להגנת הפרטיות, ומשקף את עמדתה הסופית של הרשות ביחס לשאלה מהי הסכמה תקפה לפי דיני הגנת הפרטיות בישראל, ומהם הכללים לקבלתה – ובפרט בכל הנוגע לקבלת הסכמה בממשקים דיגיטליים (כגון אתרים ואפליקציות). החמרת דרישות ההסכמה מחייבת ארגונים לבצע סקירה והתאמה של תהליכי עיבוד מידע וקבלת הסכמה, ועדכון ממשקים ומסמכים רלוונטיים כדי לצמצם חשיפה רגולטורית ומשפטית.

הנציבות האירופית פרסמה לאחרונה הצעת חקיקה נרחבת המכונה Digital Omnibus, שייעודה הוא לפשט את הרגולציה על מידע באיחוד האירופי, באמצעות תיקון חקיקה מרכזית הנוגעת לנתונים דיגיטליים.

תיקון 13 שמעדכן באופן משמעותי את דיני הפרטיות בישראל נכנס לתוקף! אם אתם עדיין לא יודעים מה לעשות כדי לקדם עמידה בדרישות, הכנו מדריך שיעזור לכם לסגור את הפערים המרכזיים (ולא את כולם). במדריך זה, תוכלו למצוא טיפים פשוטים שניתן ליישם בארגון שלכם, ובכמה צעדים פשוטים יסייעו לכם לשפר באופן ניכר את מידת הציות שלכם להוראות חוק הפרטיות הישראלי.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי להיכנס לתוקף באמצע חודש אוגוסט 2025. התיקון קובע, בין היתר, את החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בארגון. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה בנוגע ליישום חובה זו. הטיוטה אינה סופית ופתוחה להערות הציבור.

בסוף יוני 2025, פורסמו שתי החלטות תקדימיות על-ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, העוסקות בשאלה: האם ניתן להשתמש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורכי אימון מכונה של מודלי שפה מבוססי בינה מלאכותית (LLMs)?

לאחרונה פרסמה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) טיוטת הנחיות חדשה בנוגע לעיבוד מידע אישי באמצעות טכנולוגיות בלוקצ'יין. מטרת ההנחיות היא להבהיר כיצד ניתן ליישב בין עקרונות ה-GDPR לבין השימוש בטכנולוגיות בלוקצ’יין.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה טיוטת גילוי דעת חדשה המציגה שינוי משמעותי בפרשנות ובדרישות לקבלת הסכמה לצורך עיבוד מידע אישי. בעוד שלפי נוסח החוק היבש, ניתן להסתמך על הסכמה מכללא או הסכמה משתמעת, כעת הרשות מבהירה כי יש לתעדף הסכמה מפורשת, מודעת וחופשית.

לפני מספר ימים אימצה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) חוות דעת העוסקת במספר נושאים הקשורים להגנה על מידע אישי בהקשר לשימוש ופיתוח מודלים של בינה מלאכותית (AI). חוות הדעת מתמקדת באופן יישום עקרונות חקיקת הפרטיות האירופאית על בינה מלאכותית, בדגש על התממת נתונים (אנונימיזציה), הבסיס החוקי לעיבוד מידע אישי במהלך פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית, וההשלכות של עיבוד מנוגד לחוק של מידע במערכות בינה מלאכותית.

החל מ-1 בינואר 2025, תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023 יחולו גם על מידע שנשמר או מעובד בישראל או במדינות אחרות, כמו ארצות הברית ואנגליה, אם במאגרי המידע הללו יש גם מידע שהועבר מאירופה. משמעות החידוש היא שברגע שמאגר מידע בישראל או במדינה אחרת כולל גם מידע אישי שהועבר מאירופה, כל המידע במאגר, כולל המידע המקומי או המידע שמקורו במדינות אחרות, יהיה חייב לעמוד בדרישות התקנות – ולא רק המידע שהגיע מאירופה.