עדכוני לקוחות \  תביעה ייצוגית

בעת האחרונה מתגברת מגמת הליכי האכיפה ואף מכתבי התראה ו/או בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנים ויבואנים המחוייבים לעמוד ביעדי מחזור קבועים מכוח חוק האריזות. מגמה זו צפויה להתגבר, בין היתר, כיוון שהגשת בקשות אלה אינן כרוכות בתשלום אגרה.

הליכים ייצוגיים רבים מסתיימים על דרך הפשרה. הסדר הפשרה נועד, בין היתר, על מנת לאפשר סיום יעיל והוגן של ההליך, באופן שגם מקנה ודאות לכל הצדדים ולמעשה "קונה סיכון" עבור כל הגורמים המעורבים: עבור התובע הייצוגי ובא-כוחו, עבור הקבוצה המיוצגת ועבור הנתבעים.  אישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט מגבש "מעשה בית דין" המבטיח כי לא ניתן יהיה לשוב ולהעלות טענות בעניין מושא הסדר הפשרה.

בשבועות האחרונים הוגשו עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, מן הידועים והמובילים במשק. הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות דומות זו לזו במהותן (פרט לזהות הגורם הנתבע), וברובן הוגשו על-ידי אותו תובע-מבקש, ובאמצעות אותם עורכי דין.

לאחרונה חלה עלייה דרמטית באכיפת נושאי הנגישות כאשר יותר ויותר חברות נאלצות להתמודד עם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאי הנגשת שירות לבעלי מוגבלויות. הליכים אלו, אשר פטורים מתשלום אגרה, נפתחים על-ידי תובעים ייצוגים נגד גופים גדולים כקטנים, מהמגזר הפרטי והציבורי.

בין אם זו הנגשה פיזית של העסק ובין אם זו הנגשה באתר החברה, חברות נדרשות לעמוד במספר כללים כאשר רבים מבעלי העסקים לא מודעים כלל לחובתם בנושא.

לאחרונה בית המשפט העליון פרסם פסק דין משמעותי בתחום התביעות הייצוגיות וקבע כי על מגיש הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות ציבורית לא חלה חובת פנייה מוקדמת לרשות. פסק דין זה עשוי להיות רלוונטי לכל בתי העסק בישראל.

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בשאלה האם שליחת הודעת טקסט במסגרת מתן שירות ללקוח מהווה הפרה של חוק הספאם.

חברות המאוגדות בישראל, מחפשות לא פעם אחר השקעות בחו"ל. ברוב המקרים, ההשקעות מתבצעות דרך הצעות לציבור בבורסות בינלאומיות. ניירות הערך המונפקים על-ידי חברות ישראליות נסחרים ב-NASDAQ, בבורסה בלונדון ובמגוון של בורסות במדינות אחרות, כולל באוסטרליה. הנפקות כאלה, אשר הנן בעלות היגיון רב מבחינה עסקית, מעלות גם סוגיות משפטיות, חלקן מעניינות וחלקן מורכבות למדי.