רווחים ראויים לחלוקה בחברה עם הפסדים? פסק דין חדש עם השלכות כלכליות לחברות
תקציר
- בית המשפט המחוזי קובע לראשונה כי ניתן להכיר ברווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) גם כאשר לחברה קיימת יתרת הפסדים צבורים, וזאת כל עוד הרווחים נצברו בתקופת ההחזקה ותרמו בפועל לצמצום ההפסד הצבור – אף אם לא נוצרו עודפים חיוביים.
- ההכרעה משנה את הפרשנות שנקטה עד כה רשות המסים, שלפיה בהיעדר עודפים (יתרת רווחים חיובית) לא ניתן להכיר ברר"ל לפי החלופה החשבונאית, ולכן כל התמורה ממכירת המניות תחויב כרווח הון.
- פסק הדין מבסס פרשנות עצמאית לסעיף 94ב לפקודה, המנותקת ממבחן הרווח לפי חוק החברות, ומדגיש את תכליותיו – מניעת כפל מס ושמירה על אדישות מיסויית בין חלוקת דיבידנד לבין מכירת מניות.
- המשמעות המעשית היא הרחבת תחולת מנגנון הרר"ל בעסקאות מכירת מניות, כך שניתן, בנסיבות מסוימות, למסות חלק מהתמורה כדיבידנד (ובמקרים רלוונטיים ליהנות מפטור בין-חברתי), גם כאשר קיימים הפסדים צבורים – ולכן יש לבחון מחדש עסקאות ותכנוני מס, תוך בחינה מוקדמת של מבנה העסקה שעשויה אף להשפיע באופן מהותי על התוצאה הכלכלית של העסקה.
הלכה חדשה: חלופה חשבונאית לרווחים ראויים לחלוקה (רר"ל)
לאחרונה ניתן פסק דין בעניין אב-של השקעות ומסחר בע"מ, במסגרתו נקבעה הלכה המרחיבה את הפרשנות לחלופה החשבונאית לרווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) לצורך סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה. פסק הדין קובע כי רווחים ראויים לחלוקה ייכללו בחישוב ההטבה גם כאשר לחברה הנמכרת יתרת הפסדים צבורים, ובלבד שאותם רווחים נצברו במהלך תקופת ההחזקה ותרומתם באה לידי ביטוי בצמצום יתרת ההפסד הצבור.
מדובר בשינוי משמעותי לעומת העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים ומחזק את מטרות החוק – מניעת כפל מס ויצירת אדישות מיסויית. לפסק הדין השלכות מהותיות על חברות המבקשות לממש את הטבות המס בעת מכירת מניות, ומומלץ להביאו בחשבון כבר בשלב תכנון העסקה.
רווחים ראויים לחלוקה – מה המשמעות לפי סעיף 94ב לפקודה?
סעיף 94ב לפקודה נועד ליצור אדישות מיסויית בעת מכירת מניות. כלומר, בעל מניות יכול לבחור בין שתי חלופות: למשוך דיבידנדים (דבר שיפחית את התמורה שיקבל בהתאם ממכירת המניות), או למכור את המניות יחד עם הרווחים הצבורים בחברה.
הסעיף קובע כי בעת מכירת מניות, הרכיב בתמורה שמייצג רר"ל ימוסה כאילו חולק כדיבידנד, כלומר בשיעור המס החל על דיבידנד ולא כרווח הון.
הגדרת "רווחים ראויים לחלוקה" בסעיף 94ב(ב) היא לפי הנמוך מבין שתי החלופות:
- החלופה החשבונאית: מתייחסת לרווחים שנצברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לרכישת המניה ועד תום שנת המס שקדמה למכירתה ("תקופת הרר"ל"), לפי המאזן של החברה נכון לתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה.
- החלופה המיסויית: מתייחסת לרווחים שחויבו במס (בניכוי מס ששולם, דיבידנד שחולק והפסדים שטרם קוזזו, ובצירוף רווחים פטורים ממס אם קיימים).
המשמעות המיסויית: כאשר המוכרת היא חברה, רכיב הרר"ל עשוי להיות ממוסה כדיבידנד בין-חברתי ולכן יהיה פטור ממס, בניגוד למס רווח הון שיחויב בעת המכירה בשיעור של 23% (מס חברות).
המחלוקת בפסק הדין: האם ניתן להכיר ברר"ל כאשר קיימים הפסדים צבורים לחברה?
המקרה עסק במכירת 19% ממניות חברת מספנות ישראל ("החברה") שהוחזקו על ידי אב-של השקעות ("המערערת"). לחברה נצברו הפסדים משמעותיים ערב רכישת המניות. עם זאת, במהלך תקופת הרר"ל נצברו רווחים, אשר הפחיתו את ההפסדים ביותר מ-238 מיליון שקלים.
המערערת טענה כי למרות ההפסד הצבור, הרווחים שנוצרו בתקופת הרר"ל (שבגינם אף שולם מס חברות) ושתרמו להקטנת ההפסד, צריכים להיחשב כרר"ל לצורך החלופה החשבונאית. בהתאם, ביקשה המערערת לקבוע את הרר"ל לפי החלופה המיסויית (הנמוכה יותר), ולהקטין את רווח ההון בהתאם.
מנגד, פקיד השומה סבר כי כיוון שיתרת העודפים של החברה שלילית, סכום הרר"ל שמייצגת החלופה החשבונאית הוא אפס – ולכן כל המכירה תמוסה כרווח הון, בהתאם למבחן הרווח בסעיף 303 לחוק החברות.
הכרעת בית המשפט: הכרה ברר"ל גם במצב של הפסדים
בית המשפט קיבל את עמדת המערערת במלואה וקבע פרשנות ראשונה לשאלת החלופה החשבונאית: עמדת רשות המיסים עלולה להוביל לכפל מס ולפגוע בתכלית הסעיף לאדישות מיסויית. בהתאם, נפסק כי ניתן להכיר ברר"ל גם כאשר קיימים הפסדים צבורים לחברה, כל עוד הרווחים נצברו בתקופת ההחזקה והקטינו בפועל את ההפסד.
בנוסף קבע בית המשפט כי:
- למרות הקשר ההדוק של סעיף 94 למבחן הרווח בחוק החברות, מדובר בתחומי משפט שונים, ויש לפרשו באופן עצמאי.
- לשון הסעיף מורה על בחינת הרווחים שנצברו בתקופת הרר"ל, לפי מאזן החברה.
- סעיף 94 אינו בוחן האם ניתן היה בפועל לחלק את הרווחים, אלא בודק מהם אותם רווחים.
- מיסוי רר"ל, לגביהם נגבה מס חברות (כשנוצרו), יפגע במנגנון המיסוי הדו שלבי, שכן השלב הראשון כבר מוסה. שלילת ההכרה ברווחים תביא למיסוי יתר ותסכל את עקרון האדישות המיסויית.
השלכות מעשיות לחברות: הרחבת האפשרות להנות מהטבת המס
פסק הדין תורם לוודאות המיסויית בעסקאות של מכירת מניות או חברות, ומרחיב את האפשרות להינות ממנגנון הרווחים הראויים לחלוקה גם במקרים שבהם קיימים הפסדים צבורים, תוך מניעת כפל מס. בניגוד לגישה שהייתה נהוגה עד כה על ידי רשות המיסים, חברות המחזיקות בחברות עם הפסדים, שצברו רווחים (רר"ל) במהלך ההחזקה, עשויות כעת:
- להכיר באותם רר"ל גם ללא חלוקת דיבידנד בפועל;
- ליהנות ממיסוי כדיבידנד (ובמקרים מסוימים מפטור בין חברתי, למשל במקרי היעדר נזילות ורווחי אקוויטי);
- להפחית את רכיב רווח ההון בעסקת המכירה.
לסיכום, פסק הדין מחדד כי גם כאשר קיימים הפסדים צבורים, אין לשלול אוטומטית קיומם של רווחים ראויים לחלוקה לצורכי מס. לכן, בעת תכנון או ביצוע של עסקת מכירת מניות, מומלץ לבחון מחדש את מבנה הרווחים וההפסדים בתקופת ההחזקה, ואת האפשרות ליישם את מנגנון הרווחים הראויים לחלוקה באופן שיקטין את חבות המס של החברה.
במקרים מורכבים, ובפרט כאשר קיימים הפסדים לצד רווחים שנצברו לאורך זמן, בחינה מוקדמת של מבנה העסקה והשלכות המס עשויה להשפיע באופן מהותי על התוצאה הכלכלית של העסקה.
[פסק הדין המלא: ע"מ 36830-07-23 אב-של השקעות ומסחר בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, 5.4.26]
***
עו"ד חנא דאהר, שותף במחלקת המיסים ועו"ד איתי אדלשטיין, עורך דין במחלקה.
למחלקת המיסים במשרדנו ניסיון רב בליווי חברות ישראליות ורב-לאומיות בעסקאות רכישה ומכירה ושינויי מבנה שונים. צוות המחלקה מעניק ייעוץ משפטי מקיף בכל היבטי המס הנוגעים הן לפעילות מסחרית בישראל והן לעסקאות בינלאומיות, כולל תכנון אסטרטגי ויצירת מבני מס אופטימליים המותאמים לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ולקוח, תוך כדי עמידה בדיני המס הרלוונטיים (לרבות אמנות מס בינלאומיות) וכן טיפול בסוגיות מיסוי הקשורות למע"מ ומסים עקיפים אחרים.