מאגר האו"ם של חברות הפועלות בהתנחלויות: עדכון ספטמבר 2026 ומשמעותו

ב-25 בספטמבר 2026 פרסם משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם OHCHR)  ) עדכון למאגר החברות המעורבות בפעילות בהתנחלויות המכונה בישראל "הרשימה השחורה". המאגר כולל עתה 214 חברות מ-11 מדינות. בין החברות שנוספו: תנובה, נטפים, אדמה, אפריקה ישראל ואלוני חץ. הדוח יוצג למועצת זכויות האדם במושבה הנוכחי.

הכותרות מתמקדות בשמות החדשים, אבל חלק ניכר מהשמות המוכרים אינו חדש כלל. כל הבנקים הגדולים, בזק, סלקום, פרטנר, Airbnb, Booking.com ו-Expedia מופיעים ברשימה מאז 2020. השינוי המשמעותי אינו בהרכב הרשימה אלא בשני דברים אחרים: הרשימה מסווגת עתה את מעורבות החברות בשפה שמשמיעה ציפייה מעשית, ומדינות מערביות מכינות לראשונה כלים משפטיים שהרשימה עשויה לשמש להם תשתית ראייתית.

עדכון זה אינו נוקט עמדה בשאלה אם המאגר או הצעדים הננקטים בעקבותיו מוצדקים. מטרתו לספק לחברות ישראליות תמונה ברורה ומעשית של החשיפות האפשריות, מוקדי הסיכון והצעדים שכדאי לשקול כבר כעת.

נבחן מה פורסם ומה השתנה לעומת העדכונים הקודמים, מדוע המאגר עשוי לקבל משקל משמעותי יותר בזירה העסקית והרגולטורית, כיצד ניתן לפעול להסרה ממנו, ואילו צעדים מעשיים יכולים לסייע לחברות להתכונן לפניות מצד לקוחות, משקיעים ושותפים עסקיים – תוך התחשבות במגבלות שמציב חוק החרם הישראלי.

מה פורסם

המאגר נוצר מכוח החלטה 31/36 של מועצת זכויות האדם משנת 2016, והחלטה 53/25 משנת 2023 מחייבת לעדכנו מדי שנה, לרבות הוספה והסרה של חברות. בעקבות קריאה פומבית להגשת מידע בשנת 2024 התקבלו טענות לגבי 596 חברות. בעדכון 2025 נבדקו 215 מהן, ובעדכון הנוכחי נבדקו 126 מתוך 381 הנותרות. תקופת הבדיקה מסתיימת ב-15 באפריל 2026.

OHCHR מדגיש שהמאגר אינו הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי ואינו מאפיין משפטית את פעילות החברות. רף ההכללה הוא "יסוד סביר להניח", והמשרד עצמו מציין שהוא נמוך מהרף הפלילי. ישראל דוחה את המאגר מכול וכול. לעמדתה, ולעמדת מבקרים נוספים, המאגר נשען על מידע שמקורו בארגונים בעלי אג'נדה, בהליך שאינו שקוף, ומסמן חברות גם בשל פעילות שהסכמי אוסלו מתירים במפורש. מבחינה משפטית, המאגר נותר מסמך שאינו מחייב איש.

מה השתנה, ומה לא

התפתחות המאגר

הגל הנוכחי מרחיב את הרשימה מענפי הבנייה והנדל"ן אל המזון והחקלאות. בולטות במיוחד שתי חברות שבשליטה זרה. נטפים נוספה יחד עם Orbia  המקסיקנית, בעלת השליטה בה, ואדמה נוספה יחד עם חברת האם הסינית ADAMA Ltd.  נוספו גם חברת תנובה, תעבורה ועוד. בנוסף, לראשונה נכללו גופים ללא כוונת רווח מארה"ב, ובהם Friends of Ir David.  חמש חברות הוסרו, ביניהן ACS  ו-SEMI  הספרדיות ו-Steconfer  הפורטוגלית.

החידוש המשמעותי אינו ברשימת השמות, אלא בעמודה האחרונה בטבלה שבנספח לדוח. לראשונה, סיווג ה-OHCHR כל חברה לפי אופי מעורבותה בפגיעה בזכות להגדרה עצמית: גרימה, תרומה או קשר ישיר. 200 חברות סווגו כ"תורמות", 14 כ"קשורות ישירות", ואף חברה לא סווגה כ"גורמת". בין החברות שסווגו כ"קשורות ישירות" נמנות תנובה ודלק, ואילו הבנקים, Airbnb ו-Booking.com סווגו כ"תורמות". הסיווג נשען על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, אשר ישראל דוחה.

להבחנה יש משמעות מעשית. לפי עקרונות ההנחיה של האו"ם לעסקים וזכויות אדם, חברה ש"תורמת" לפגיעה נדרשת להפסיק את תרומתה ולהשתתף בתיקון הנזק. חברה "קשורה ישירות" נדרשת רק לפעול למניעה ולמיתון, בין השאר באמצעות השפעתה על שותפיה. מוסד פיננסי אירופי שיבקש לנמק החלטה לצמצם קשרים עם חברה ישראלית מוצא עתה בדוח ניסוח מוכן.

מדוע עכשיו הרשימה חשובה יותר?

הרשימה לא הייתה חסרת משמעות גם קודם, אבל השפעתה עברה בערוץ מוגבל: גופים פרטיים שפעלו מרצונם. קרן הפנסיה הנורבגיתKLP  הוציאה ב-2021 מתיק ההשקעות שלה 16 חברות, בהן הבנקים הגדולים ובזק, בהסתמך מפורש על הדוח של 2020. קרן העושר הנורבגיתNBIM  מכרה בשנים 2024–2025 את אחזקותיה בפז ובבזק. ההשפעה הזו לא פגעה בליבת עסקיהם של הבנקים, ושום מדינה לא קשרה עד כה תוצאה משפטית להכללה ברשימה.

ייתכן שאנו רואים שינוי לרעה בהשפעתה של הרשימה:

ב-8 בספטמבר 2026 הודיעו 11 מדינות אירופיות וקנדה על כוונתן להנהיג הגבלות לאומיות על סחר בסחורות מההתנחלויות, או לתמוך בהגבלות ברמת האיחוד האירופי. יש לדייק. מדובר בהצהרת כוונות, ואיסורי יבוא של סחורות מבוססים על מקור המוצר ולא על שם היצרן. איסורים אלה אינם נשענים על המאגר.

החיבור הממשי נמצא בצעד בריטי נוסף. בריטניה הודיעה שתיצור סמכות להטיל סנקציות על יחידים וחברות ש"תומכים, מאפשרים או מפיקים רווח" מפעילות בהתנחלויות. לפי הדיווחים, החקיקה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים. לפי חוק הסנקציות הבריטי (Sanctions and Anti-Money Laundering Act 2018  ) הרף להטלת סנקציה על אדם או חברה הוא "יסוד סביר לחשוד". זה רף נמוך מרף "יסוד סביר להניח" שבו משתמש OHCHR. ממצא של OHCHR  עשוי אפוא לשמש חומר ראייתי שעומד בנקל ברף הבריטי.

אין בכך כדי לומר שהרשימה הפכה לרשימת סנקציות. בריטניה לא הודיעה שתשתמש בה, והיא הדגישה את מחויבותה להמשך הסחר עם ישראל שבתוך הקו הירוק. הטלת סנקציות על בנק ישראלי מרכזי היא צעד דרמטי שאינו צפוי בטווח הקרוב. הסיכון אינו סימטרי. השמות שמושכים את הכותרות אינם בהכרח החשופים ביותר. חברות שליבת פעילותן בהתנחלויות, בענפי הבנייה, הנדל"ן והתשתיות, חשופות יותר מחברה ארצית גדולה שפעילותה שם שולית.

בטווח הקרוב הלחץ יגיע בעיקר מהשוק. בנקים וצדדים שכנגד באירופה נוטים לצמצם חשיפה עוד לפני שחקיקה נכנסת לתוקף. המאגר נכלל במאגרי נתונים שמשמשים כלי סינון מסחריים, וחברה ישראלית עלולה לגלות "התאמה" בבדיקה אוטומטית של ספק או בנק זר, גם אם היא עצמה אינה ברשימה אלא קשורה לחברה שנכללה בה.

השפעה ניכרת עשויה להגיע מכיוון האיחוד האירופי, ובפרט מכוח דירקטיבת בדיקת הנאותות האירופית CS3D) ) הדירקטיבה מחייבת חברות הכפופות לה לזהות פגיעות בזכויות אדם ובסביבה בפעילותן ובשרשרת הפעילות שלהן, בדגש על שותפים עסקיים ישירים, ולנקוט צעדים למניעתן או להפסקתן, בין היתר באמצעות התחייבויות חוזיות שיידרשו משותפים אלה. הדירקטיבה תחול במישרין רק על חברות גדולות מאוד, ובהדרגה החל מיולי 2029. עם זאת, חברות ישראליות עשויות להיחשף לדרישותיה בעקיפין, באמצעות דרישות חוזיות ושאלוני בדיקת נאותות מצד לקוחות ושותפים אירופיים גדולים. דרישות דומות קיימות כבר כיום מכוח חקיקה לאומית, למשל בגרמניה ובצרפת.

פרופילי חשיפה

האם אפשר לצאת מהרשימה?

 OHCHR אינו בודק מחדש ביוזמתו חברות שכבר נכללו. חברה יכולה להגיש בקשה לבדיקה מחודשת בצירוף מידע חדש ומהימן. אם נמצא יסוד סביר להניח שהמעורבות פסקה, החברה מועברת מיד לרשימת החברות שאינן מעורבות עוד. השנה הוגשו שמונה בקשות, וחמש חברות הוסרו. כל חברה רשאית גם לשלוח תגובה ולבקש שתפורסם באתר המאגר, ושש חברות עשו זאת.

היציאה אינה סופית. חברת "הדקלאים" הוסרה מהרשימה ב-2025 וחזרה אליה השנה. אנרג'יקס מכרה ב-2021 את חלקה במתקן פוטו-וולטאי בגדה והודיעה שאין לה עוד פעילות שם, ובכל זאת היא מופיעה בעדכון הנוכחי. בקשה להסרה מחייבת שינוי ממשי ומתמשך בפעילות, והמאגר בודק פעילות חדשה בכל עדכון.

יש לשים לב לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011. חברה שמבקשת לצאת מהרשימה חשופה לשני סוגי סיכון מכוחו. הראשון מינהלי: שר האוצר מוסמך לשלול הטבות ולהגביל השתתפות במכרזים ציבוריים ממי ש"התחייב להשתתף בחרם", ופנייה ל- OHCHR עלולה להתפרש כהתחייבות כזו. השני נזיקי: החוק קובע עוולה של פרסום קריאה פומבית לחרם. הפסקת פעילות כשלעצמה אינה קריאה לחרם, אבל תגובה פומבית באתר המאגר, הודעה לעיתונות או דיווח לבורסה עלולים, בניסוח לא זהיר, להתקרב אליה. קיימות דרכים לבנות את היציאה ולנסח את הפניות כך שהסיכון יצומצם, אך הן מחייבות בחינה מראש. חברות הפועלות גם בארה"ב צריכות לבחון בנוסף את חקיקת האנטי-חרם במדינות שבהן הן פועלות.

מה צפוי

החלטה 53/25 מחייבת עדכון שנתי, ולפי הדפוס של השנתיים האחרונות העדכון הבא צפוי בספטמבר 2027. כ-255 חברות מהקריאה של 2024 עדיין ממתינות לבדיקה. OHCHR  מציין שהוא ממשיך לנתח את סוג המעורבות של החברות, ולכן ייתכנו גם סיווגים מחמירים יותר, כולל "גרימה". במקביל יש לעקוב אחר נוסח החקיקה הבריטית, אחר הצעדים שיינקטו בפועל ביתר המדינות שחתמו על ההצהרה, ואחר השאלה אם האיחוד האירופי יאמץ הגבלות משלו.

מה עושים?

ראשית, יש לבדוק אם החברה, חברות בנות וחברות אם שלה, או צדדים שכנגד מהותיים, מופיעים ברשימה. יש לבדוק גם שמות קודמים: הנספח לדוח מציין שמות מקבילים של כמה חברות, ובהן פז, רי/מקס ויס. שנית, יש למקם את החברה באחד מפרופילי החשיפה שבטבלה 2 ולהעריך את ערוצי הלחץ הרלוונטיים לה. שלישית, חברה שנכללה ברשימה צריכה להחליט אם להגיש תגובה פומבית או בקשה לבדיקה מחודשת. החלטה כזו צריכה להתקבל רק לאחר בחינה מול חוק החרם ומול הדין האמריקאי. רביעית, מומלץ להכין מסמך מענה סטנדרטי לפניות של בנקים, משקיעים ולקוחות זרים, שיתאר את מעמדו המשפטי של המאגר ואת עמדת החברה.

צעדים אלה אינם מבטלים את הסיכון. הם מאפשרים לחברה להגיב על בסיס מידע ולא מתוך בהלה, ולהימנע מצעד חפוז שייצור חשיפה מהכיוון ההפוך. נשמח לעמוד לרשותכם בבחינת החשיפה של החברה ובגיבוש המענה.

***

פרופסור עמיחי כהן, יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה