מכסי טראמפ – עדכון מצב

ב-2 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כוונתו להטיל מכסים "הדדיים" בשיעור 10% על יבוא הסחורות מכלל מדינות העולם, ומכסים "הדדיים מיוחדים" גבוהים יותר לייבוא מכמה מדינות שלארצות הברית יש גרעון סחר משמעותי מולן. בנוסף, הודיע נשיא ארצות הברית על העלאת המכס על פלדה ואלומיניום ל 50%, בלא קשר למדינה ממנה הם הגיעו, ועל מכסים בשיעור 25% על יבוא של מכוניות לארצות הברית. ב-30 ביולי הודיע הנשיא טראמפ על הטלת מכס בשיעור 50% על צינורות וחוטי נחושת. כמו כן הודיע הנשיא על ביטול כל פטור ה"דה מינימיס" על יבוא של פחות מ 800$, שכעת יהיה כפוף לכללים הרגילים של יבוא לארצות הברית.

ב-9 באפריל הודיע הנשיא טראמפ על הקפאת המכסים ההדדיים המיוחדים ל-90 יום, הקפאה שהוארכה בינתיים עד ל-1 באוגוסט. בתקופת ההקפאה ארצות הברית הגיעה להסכמים מיוחדים על שיעור המכס עם כמה מדינות. יש לציין כי את המונח "הסכם" יש לקרוא בזהירות בהקשר זה. למעט ההסכם עם בריטניה, מדובר בהסכמות בעל-פה ללא תיעוד מסודר ומפורט, הכוללות עקרונות בלבד. כפי הנראה, ניסוח הסכמי סחר מפורטים בין המדינות יארך עוד שנים.

בטבלה המצורפת מטה מוצגים עיקרי ההסכמים שהושגו כפי שפורסמו על ידי הממשל האמריקאי. מדובר בהסכמים שבהם מחויבות המדינות שהסכימו להסדרים אלו כי על מוצרים המיובאים לארצות הברית יוטלו מכסים בשיעור מסוים, תוך שהמדינות הזרות נמנעות מהטלת מכסי תגובה. כמו כן, כמה מהמדינות החותמות הסכימו להשקיע סכומי כסף גדולים בארצות הברית, ולפתוח את השווקים שלהם ליבוא אמריקאי.

לגבי המדינות שלא הגיעו להסכם עם ארצות הברית: הנשיא טראמפ שלח במהלך חודש יולי שורה של מכתבים אל מנהיגי המדינות, ובהם קבע כי בהעדר הסכם, המכסים ההדדיים המיוחדים ייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט. ב-30 ביולי הודיע נשיא ארצות הברית על הטלת מכס בשיעור של 25% על מוצרים המיוצרים בהודו בשל הטענה כי הודו מטילה מגבלות רבות על יבוא מארצות הברית. כמו כן הודיע הנשאי על הטלת מכס בשיעור של 50% על מוצרים המיוצרים בברזיל, בין השאר בשל המשפט שמנהלת ברזיל נגד נשיאה לשעבר בולסנרו – בעל בריתו של טראמפ.

גרעון הסחר הגדול ביותר של ארצות הברית היה, וממשיך להיות, מול סין. הנשיא טראמפ כבר החליט להטיל מכסים ניכרים על סין, שהגיעו בנקודה מסוימת ל 145%. כרגע מתנהל מו"מ אינטנסיבי בין שתי המדינות, תוך שבתקופת הביניים הופחת המכס על מוצרים סיניים לכ 30%.

המצב המשפטי בארצות הברית

על-פי החוקה של ארצות הברית, הטלת מכסים אמורה להיות בסמכות הקונגרס האמריקאי, ולא בסמכות הנשיא. הקונגרס העניק לנשיא סמכויות מוגבלות להטלת מכסים בשעת חירום. הנשיא טראמפ קבע כי יש כמה מצבי חירום המצדיקים הטלת מכסים על ידו: ביחס ליבוא לא חוקי של פנטניל (משכך כאבים רב עוצמה המשמש מרכיב חשוב בסמים ותרופות לא חוקיות בארצות הברית); ביחס לגרעון הסחר של ארצות הברית; וביחס למוצרים מסויימים כמו פלדה ומכוניות. מכוח מצב חירום זה, הטיל הנשיא מכסים. שני בתי משפט פדראליים שונים קבעו כבר בפסקי דין כי טראמפ פעל בחוסר סמכות בשימוש בסמכויות החירום שלו, שכן לא ניתן לראות בגרעון סחר, למשל, מצב חירום. פסקי דין אלו מצויים כעת בערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי של מחוז קולומביה.

לכאורה, הסכמי הסחר שטראמפ כבר הגיע עליהם, יעמדו בתוקפם בלא קשר לשאלה המשפטית האם הנשיא פעל בחוסר סמכות. מצד שני, הסכמי הסחר מבוססים על ההנחה שבידי הנשיא סמכויות נרחבת להטלת מכסים, ולביטולם. בהעדר סמכות כזו, יתכן שיהיה צורך לנהל מו"מ מחודש על הסכמי הסחר.

המצב המשפטי הבינלאומי

מאז מלחמת העולם השניה ועד לשנים האחרונות שררה הסכמה בין מדינות המערב שלפיה מכסים נמוכים מזיקים לכלכלה, ובמיוחד גרועים מכסים המפלים בין מדינות שונות. תפיסה זו עוגנה ב"הסכם הכללי בדבר הסחר והמכסים" משנת 1947, ובפעילות ארגון הסחר העולמי, שהוקם בשנת 1995. בעשור האחרון הולכת ומתגבשת ההבנה שהורדת המכסים היתה בעלת השפעות שליליות מסוימות, ובייחוד נדידה של הייצור התעשייתי מהמערב העשיר אל מדינות דרום מזרח אסיה, סין ואפריקה. מעבר הייצור התעשייתי אל מדינות אלו הביא לחולשה באזורים שלמים בארצות הברית שהיו מבוססים על הייצור התעשייתי. מדיניות הטלת המכסים של טראמפ מיועדת בדיוק לבעיה זו. תוכניתו היא שבאמצעות הטלת המכסים ישובו מפעלי ייצור לארצות הברית, על-מנת  להמנע מתשלום המכסים.

תכנית העלאת המכסים של טראמפ נעשתה למעשה בניגוד גמור להתחייבויותיה של ארצות הברית באמנה הכללית בדבר הסחר והמכסים. ראשית, האמנה אוסרת העלאה של מכסים שכבר הורדו. שנית, האמנה אוסרת על הפליה במכסים בין מדינות שונות. האפליה בשיעור המכסים בין המדינות היא אבן הראשה של מדיניותו של טראמפ. היא מאפשרת לו את הגמישות בניהול המו"מ, ובהשגת ההשקעות ופתיחת השווקים הזרים. כך או כך, השיטה של טראמפ עומדת כפי הנראה בסתירה להתחייבויות ארצות הברית.

מה שמקל על טראמפ לנקוט בגישה זו הוא ההיחלשות של ארגון הסחר העולמי. למשל, במהלך ארוך שנים נמנעה ארצות הברית מלאשר מועמדים לערכאת הערעור של מוסד יישוב הסכסוכים, עובדה ששיתקה למעשה את פעילותו של מוסד חשוב זה, ששימש למעשה כמעין "בית משפט" בנושא סחר בינלאומי. כמה מדינות אכן הגישו תלונות נגד ארצות הברית לארגון הסחר, אך אין להניח שלארגון תהיה השפעה ניכרת על מדיניות ארצות הברית.

מן העבר השני – המדיניות הכאוטית של ארצות הברית בנושא הסחר עשויה לשנות את מפת הסחר העולמי. אם מדינות אינן יכולות לסמוך עוד על המכס הנמוך בארצות הברית, הן יצטרכו לפתח שווקים חדשים, ולהגיע להסכמים שאינם כוללים את ארצות הברית.

למדיניות ארצות הברית גם יש השפעות כלכליות משמעותיות בארצות הברית ומחוץ לה. כלכלנים רבים סבורים כי תוכניתו של טראמפ מזיקה: העלאת המכסים, או החזרת היצור לארצות הברית, יביאו לייקור ניכר של מחירי המוצרים, ולא יגרמו להסטה ניכרת של הייצור לארצות הברית. מחקרים מראים כי כמחצית מעלות המכס מושתת על הצרכנים האמריקאיים באמצעות העלאת מחירים.

להטלת המכסים השפעות כלכליות ניכרות מחוץ לארצות הברית.  ארצות הברית מטילה מכסים ברמה שונה על מדינות שונות, יהיה בזה כדי להסיט את הייצור והסחר בהיקפים עצומים בין המדינות. מדינות יעבירו את הייצור למדינות שיש מכס מופחת ביצוא מהן לארצות הברית, ואנו עתידים גם לראות היקף גדול של נסיונות ל"רמאות" ביחס למקום הייצור של מוצרים שונים.

שינויים אלו בהסכמי הסחר, ברמות המכס, וביחסים הכלכליים בין הכלכלות הגדולות בעולם, יוצרים אי ודאות רבה. לשם בירור מדויק של ההשלכות יש להסתייע בייעוץ משפטי היכול לתת מבט מעודכן על המצב המשפטי העדכני.

טבלת עיקרי ההסכמים שהושגו:

***

פרופ' עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי וביטחון לאומי במשרד.