© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

יישום הדירקטיבה האירופאית להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת החקיקה המדינתית

באוקטובר הקרוב יהיה על חברות, עם 50 עובדים ומעלה, הממוקמות באיחוד האירופאי, להטמיע מערכת דיווח פנימית לשם דיווח על התנהגות בלתי ראויה שעשויה להצביע על הפרות ציות. יתרה מזאת, כל החברות, ללא קשר לגודל, נדרשות להבטיח שחושפי שחיתויות מוגנים מפני כל אמצעי תגמול.

המדובר למעשה בדירקטיבה שפורסמה עוד באוקטובר 2019, אשר הקנתה למדינות החברות באיחוד שנתיים להיערך להטמעתה. במועד פרסום הדירקטיבה, לא הייתה חקיקה אחידה מחייבת עבור כל מדינות האיחוד, ורק 10 מדינות מתוך המדינות השייכות לאיחוד האירופאי היו בעלות חקיקה מדינתית המתייחסת לנושא. מטבע הדברים, הדירקטיבה העומדת להיכנס לתוקף בקרוב תגרום לשינוי ממשי בתחום זה.

אמנם, בישראל, המצב אינו דומה, והדירקטיבה בודאי לא תחול על חברות ישראליות הפועלות בישראל ואשר לא נופלות תחת הדירקטיבה בצורה כזו או אחרת. אולם, מניסיון העבר ניתן ללמוד כי הגלים שחקיקה כזו תיצור יגיעו גם לחופי ישראל. גלים אלה יכולים להיות בדמות זרז לחקיקה מקומית בתחום ויכולים לגרור לחץ מצד חברות אירופאיות גדולות על שותפותיהן הישראליות לוודא כי אלה האחרונות עומדות בסטנדרטים האירופאים כתנאי להמשך הפעילות העסקית המשותפת. כך או כך, טוב יעשו עסקים בישראל אם יקדישו תשומת לב גם לסוגיה זו.

 

מיהם חושפי שחיתויות?

ובכן, חושפי שחיתויות הם למעשה עובדים או גורמים שלישיים אשר מדווחים לגורם כלשהו (לרוב לגורם בתוך הארגון) כאשר הם נתקלים במסגרת עבודתם, בהתנהגות בלתי ראויה אשר עשויה לפגוע באינטרס הציבורי. התנהגות כזו יכולה להיות למשל גרימת נזק לסביבה, פגיעה בבריאות הציבור או פגיעה בציבור המשקיעים בשוק ההון.

חשוב לציין בהקשר זה כי למרות שאין בישראל חקיקה הדומה לדירקטיבה העומדת להיכנס לתוקף, יש בהחלט מודעות הולכת וגוברת לתחום.  ראשית, קיימת הגנה חוקית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי בלבד במסגרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). אך גם במגזר הפרטי הולכת ומתגברת המודעות לעידוד דיווחים פנימיים על ליקויים והפרות בתוך הארגונים, ובמסגרת זו גם עולה הצורך להגן על חושפי שחיתויות.

 

מה כוללת בתוכה הדירקטיבה בתחום חושפי השחיתויות?

הדירקטיבה כוללת, בין היתר, הוראות בנוגע לנושאים הבאים:

  • יצירת ערוצי תקשורת בטוחים לדיווח בתוך הארגונים עצמם.
  • הרחבת ההגנה גם במקרים של פניה לערוצים חיצוניים לארגון – לרוב חושפי שחיתויות מעודדים להשתמש בערוצים פנים ארגוניים לשם הדיווח הראשוני, טרם פניה לגורמים מחוץ לארגון או לרשויות. הכללים מבטיחים כי הגנה על חושפי השחיתויות לא תישלל מהם גם אם הם יחליטו לדווח לגורמים מחוץ לארגון תחילה.
  • הרחבת פרופיל האנשים הזוכים להגנה כך שיכלול לא רק עובדים, אלא גם מתנדבים, מתמחים, בעלי מניות וכו'.
  • עיגון אמצעי ההגנה על חושפי שחיתויות – הכללים מציגים אמצעי הגנה על חושפי שחיתויות מפני התעמרות או פעולות נקם כגון השעיה מהעבודה, הורדה בדרגה וקבלת איומים והפחדות. אנשים שיסייעו לחושפי השחיתויות, בין אם הם קולגות או קרובי משפחה מוגנים גם בהם. הדירקטיבה כוללת גם רשימת אמצעי תמיכה אשר יש ליישם על מנת לסייע לחושפי השחיתויות.
  • יצירת מחויבות מצד תאגידים ורשויות – הכללים יוצרים מחויבות להגיב ולפעול בעקבות קבלת דיווח מחושף שחיתויות בתוך 3 חודשים (עם אפשרות להאריך תקופה זו ל-6 חודשים במקרים המצדיקים זאת).

חברות אשר לא יעמדו בדרישות אלו מסתכנות בכך שחושפי השחיתויות יפנו לרשויות או למוסדות האיחוד האירופאי ויעשו שימוש בערוצי דיווח חיצוניים, דבר שעשוי להעמיד את החברות באור הזרקורים כבעלות תרבות ציות נמוכה.

 

ההשלכות

חברות ישראליות אשר יש להן חברות בנות או חברות קשורות במדינות חברות באיחוד, צריכות להגביר את היערכותן ולפעול במהירות לחיזוק תרבות הציות הארגונית ויצירת מנגנונים פנים ארגוניים בהתאם להוראות הדירקטיבה.

וכפי שהזכרנו קודם, טוב תעשינה גם חברות ישראליות ללא חברות בנות או חברות קשורות במדינות החברות באיחוד, אם תקדשנה זמן לבניית מנגנונים פנימיים המותאמים לגודלו ומאפייניו של הארגון לעידוד והגנה על חושפי שחיתויות.

 

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת שוק ההון במשרד.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: