האם כל שיתוף פעולה עסקי מחייב רישום שותפות?

בעולם העסקי נהוג לכנות אנשים וחברות שעובדים יחד "שותפים". אבל האם כל שיתוף פעולה כזה הוא גם שותפות מבחינה משפטית?

השאלה הזו נעשתה רלוונטית במיוחד לאחרונה, בעקבות מכתבי התראה ששלחה רשמת השותפויות לעסקים שלא נרשמו כשותפויות, ובהם דרישה להסדיר את הרישום בתוך 45 ימים. אם אתם מנהלים מיזם משותף, מפיצים מוצר של חברה אחרת או עובדים עם "שותף עסקי", כדאי לבחון האם שיתוף הפעולה נחשב לשותפות מבחינה משפטית, והאם חלה עליכם חובת רישום.

פקודת השותפויות מחייבת לרשום שותפות שהוקמה "לשם ניהול עסק" בתוך חודש מיום הקמתה. החובה הזו אינה חדשה, אך לאחרונה החלה הרשמת לפעול לאכיפתה. לפני שממהרים לרשום שותפות, חשוב להבין שלא כל קשר עסקי מחייב זאת: גם אם הצדדים מכנים זה את זה "שותפים", ייתכן שמבחינה משפטית מדובר בהתקשרות מסחרית מסוג אחר.

מה הופך שיתוף פעולה לשותפות?

שותפות מתקיימת כאשר שניים או יותר מנהלים עסק יחד במטרה להפיק רווחים. כדי לקבוע אם אכן קיימת שותפות, בוחנים בראש ובראשונה את אופי הפעילות בפועל, ולא רק את ההגדרות שבהן משתמשים הצדדים. כך, הכינוי "שותף" אינו יוצר שותפות לבדו.

באותה מידה, גם הסכם שקובע שהצדדים אינם שותפים לא בהכרח ישנה את התוצאה אם בפועל הם מנהלים עסק יחד. שותפות עשויה להיווצר גם בלי הסכם בכתב.

אחד הסימנים שיכולים להעיד על שותפות הוא חלוקה של רווחי העסק. לפי הפקודה, קבלת חלק מהרווחים היא ראיה לכאורה לקיומה של שותפות, אך ניתן להוכיח אחרת, והפקודה אף קובעת חריגים שבהם חלוקת רווחים אינה מעידה בהכרח על שותפות.

לצד חלוקת הרווחים, בוחנים בין היתר כיצד מתקבלות ההחלטות, עד כמה כל צד מעורב בניהול העסק ואיך הצדדים מציגים את עצמם כלפי אחרים.

"תכינו לי הסכם שותפות" – אבל האם באמת מדובר בשותפות?

את המשפט הזה אנחנו שומעים לא מעט, והוא מחייב בדיקה של מהות ההתקשרות לפני שמתחילים לנסח את ההסכם. לאחרונה פנה אלינו לקוח וביקש בהתלהבות: "תכינו לי הסכם שותפות, מצאתי שותף מדהים שיריץ איתי את הפעילות". הוא הסביר כי שתי החברות ישווקו יחד את המוצר, יציגו את עצמן כשותפות, ואפילו יתחלקו ברווחים – מאפיינים שעשויים להצביע על קיומה של שותפות משפטית, על חובת רישום ועל חשיפה לאחריות לחובות השותפות.

אלא שהסתכלות מעמיקה מראה תמונה שונה לחלוטין: החברה השנייה בסך הכל התחייבה לקנות את המוצר שלו, למכור אותו הלאה ללקוחות שלה, ולקבל אחוזים מכל עסקה. במקרה זה, ההתקשרות התאימה למודל של הסכם הפצה מסוג Reseller, שבו שני עסקים נפרדים מתקשרים ביניהם לצורך מכירת מוצרים, מבלי לנהל בהכרח עסק משותף או לחלוק ביניהם את רווחיו והפסדיו.

אבל התמונה עשויה להיות שונה כאשר הצדדים מתחלקים ברווח הנקי, ולא רק בהכנסות ממכירות, נושאים יחד בהוצאות, מקבלים החלטות במשותף או מציגים את עצמם ללקוחות כגוף אחד. ככל שמאפיינים כאלה מתקיימים, כך חשוב יותר לבדוק אם נוצרה שותפות – גם אם ההסכם מתאר את הקשר אחרת.

למה חשוב לרשום את השותפות?

כשקיימת חובת רישום, אי-רישום של השותפות הוא עבירה, אך הוא אינו מבטל את השותפות. המשמעות היא שחובות ואחריות הנובעות מקיומה של שותפות עשויות לחול גם אם היא מעולם לא נרשמה. בשותפות כללית, פעולה של שותף עשויה לחייב גם את השותפים האחרים, וכל שותף עשוי לשאת באחריות אישית לחובות השותפות. נוסף על כך, גם מי שמציג את עצמו כשותף עלול לשאת באחריות כלפי מי שהסתמך על מצג זה.

כיצד נכון להיערך למיזם משותף?

לכן, לפני שיוצאים לדרך עם מיזם משותף, וגם כשכבר עובדים יחד, כדאי לבדוק שההסכם משקף את אופן העבודה בפועל ושהצדדים מבינים את האחריות שלהם. מומלץ לבחון את אופן חלוקת ההכנסות והרווחים, את מנגנוני קבלת ההחלטות, את חלוקת האחריות והסיכונים ואת האופן שבו מוצגת ההתקשרות כלפי לקוחות וספקים.

עסקים שקיבלו מכתב התראה מרשמת השותפויות נדרשים לבחון את מהות ההתקשרות ואת חובת הרישום החלה עליהם, ולא להניח כי עצם קבלת המכתב מחייבת בהכרח רישום שותפות.

בחינה משפטית של מבנה הפעילות וההסכמים הקיימים עשויה לסייע בקביעת אופי ההתקשרות המתאים, בהסדרת חובות הרישום ככל שנדרש ובצמצום החשיפה המשפטית של הצדדים.

***

עו"ד ענבר גורליק, שותפה, ועו"ד דיאנה סטרוב קופמן, הן עורכות דין במחלקה מסחרית בינלאומית במשרד.