עדכוני לקוחות / תאגידים

בית משפט המחוזי קבע כי יש להטיל אחריות אישית על מנהל כללי ודירקטור בחברה, לחוב שצברה החברה לרשם החברות בגין אגרות שנתיות, לאחר הפסקת פעילותה, כתוצאה מהימנעותו מנקיטת הליכים לפירוק החברה.

מסלולי המימון להוכחת התכנות מאפשרים ליזמים ומיזמים צעירים מרווח נשימה בדרך מרעיון למוצר, עוד לפני כניסתם של משקיעים חיצוניים למערך השיקולים.

המאבק הגלובלי בעבירות הלבנת הון ומימון טרור מוביל גם את ארה"ב ואנגליה לאמץ רגולציה מחמירה בתחום חובות הדיווח ורישום הבעלות של תאגידים, לטובת הגברת השקיפות.

לאחר דיונים ארוכים, אושר מתווה הפיצויים לעסקים בכנסת. המתווה מציע פיצוי לעסקים שמחזורם השנתי נע בין 12,000 ל-400 מיליון שקלים, ויכול להגיע לתקרה מקסימלית של 1.2 מיליון ₪

כיוון שמצב לחימה בישראל לא נחשב כוח עליון, המחוקק והרגולטור ממליצים לנהל דיאלוג בתום לב על תנאי החוזה – במידה שמצב החירום לא מאפשר למלא אחר כל הסעיפים שבו. לצד זה, הכנסת חוקקה את חוק דחיית מועדים, המאפשר לזכאים דחייה של קיום הסכמים בתנאים מסויימים.

בניגוד לכותרות, בחינה שקולה של התיקון מראה שמדובר בעיגון בחקיקה של הלכה של בית המשפט העליון, וביצירת וודאות רבה יותר לגבי פרשנות חוזים במגזר העסקי.

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של חברות ציבוריות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, כלומר – שאין בהן בעל שליטה. תיקון חדש קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.

בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי מבחן הרווח לחלוקת דיבידנד כולל רק את בחינת הדוחות הכספיים מהשנתיים האחרונות. לפי הפסיקה, אין מקום לקחת בחשבון מידע לגבי הפסד צפוי שטרם מופיע בדוחות.

הנחיית רשות המסים מחודש מאי האחרון קובעת כי בתנאים מסוימים, השקעה במסגרת עסקת SAFE תיחשב כמקדמה על חשבון מניות, ומשכך, לא יחול אירוע מס ולא תחול חובת ניכוי מס במקור במועד המימוש של ההשקעה.

פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון וועדותיו, הפכו במרוצת השנים לכלי מרכזי במסגרת הליך הבחינה של כלל שיקול הדעת העסקי. בהתאם לכך, חשוב לדעת איך לנהל, לתעד ולהפיץ אותם נכון.

משרד המשפטים מאריך את תקופת הפטור מחובות אגרה שנתית או מעיצומים כספיים שהוטלו – לאחר הפסקת פעילות במסגרת פירוק מרצון.

על מנת להימנע מעיצומים, קנסות וקשיים בקבלת אשראי, חשוב להקדים ולהסדיר נושאים לא פתורים מול רשם החברות.

פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.

נושא שינוי מבנה עסקי והשלכות המס הנובעות ממנו זוכה להתייחסויות רבות. המושג מתייחס לתופעה של ארגון מחדש של יחסים מסחריים בין צדדים קשורים בקבוצות רב לאומיות. לשינוי מבנה עסקי ייתכנו השלכות משפטיות ומיסויות נרחבות.

המתכונת החדשה מבשרת צמצום בהיקף העסקאות החייבות בדיווח והכבדה ניכרת על צדדים לעסקאות החייבות בדיווח, גם במיזוגים שאינם מעלים כל חשש תחרותי.

משרד המשפטים פרסם בשבועות האחרונים תזכיר תיקון חוק החברות בנושא של ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה.

בעבר, לרובן המכריע של החברות הציבוריות הנסחרות בתל-אביב היה בעל שליטה מובהק – יחיד או קבוצה המחזיק בלמעלה מ-50% מזכויות ההצבעה בחברה. קיומם של בעלי שליטה מובהקים היה ממאפייניו המיוחדים של שוק ההון הישראלי.

רשות ניירות ערך תחייב חברות ציבוריות לחשוף פרטים הנוגעים לועדות בלתי תלויות שאמורות לפקח על עסקות עם בעלי שליטה. עמדת הסגל, שפורסמה לאחרונה, גובשה על רקע צורך גובר בפיקוח ובקרה על הליכי קבלת ההחלטות בעסקאות בין חברות ציבוריות לבין בעלי השליטה בהן

צוות בין משרדי לגיבוש מדיניות קיום חוזים בעת הנוכחית אשר הקים משרד המשפטים פרסם לאחרונה את המלצותיו.

החלטת המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב מהעת האחרונה קבעה כי כאשר יש למקבלי ההחלטות בחברה עניין אישי, על החברה לעמוד בסטנדרט ביקורת מחמיר יותר. בהתאם להחלטה זו על חברות להגביר באופן משמעותי את בחינת קבלת ההחלטות של דירקטורים, בפרט לאור המשבר הכלכלי הנוכחי.