עדכוני לקוחות / אינטרנט

הרשות להגנת מידע הספרדית הטילה קנס בסך 1.4 מיליון דולר על חברת פייסבוק בגין שלושה מקרים בהם החברה אספה מידע אישי לגבי אידיאולוגיה, מגדר, אמונות דתיות, העדפות אישיות והיסטוריית חיפוש מבלי להודיע למשתמשים באופן נאות לשם מה נאסף המידע.

בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק, סבר היועץ המשפטי שחברות זרות (בייחוד כאלה העושות עסקים דרך האינטרנט) לא יכולות להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת.

ביוני 2017 אישרה ממשלת ישראל הצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, למאבק בתחום המסחר הפיננסי באופציות בינאריות.

במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ'ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.

לאחר מספר שנים בהן הודיע משרד האוצר כי תפורסם העמדה הרשמית של רשות המיסים בישראל באשר למיסוי מטבעות וירטואליים (ביטקויין וכד'), פרסמה לאחרונה רשות המיסים טיוטת חוזר בנושא. בהתאם לטיוטא, עמדת רשות המיסים הינה, כי יש לראות במטבעות וירטואליים כ"נכס" ולא כמטבע או מטבע חוץ ואף לא כנייר ערך.

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקון לסעיף 35 לתקנות הנגישות לשירות (אתרי אינטרנט), הנקראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הכנסת קיבלה תיקון לחוק התקשורת החל גם על "דבר פרסומת" שהינו מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה. 

רשות ניירות ערך בוחנת בקשות שהוגשו לקבלת רשיון עבור מסחר פיננסי מקוון בחשבון נוסטרו כאשר כחלק מתהליך רישוי זה, הרשות מפרסמת מעת לעת הודעות לעיתונות המבהירות סוגיות שונות הקשורות להיקף החקיקה בנושא.

בתחילת חודש אפריל, פרסמה רשות המסים הישראלית חוזר חדש בנושא מיסוי תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט. החוזר מתמקד במס חברות, אבל גם מתייחס בקצרה לנושא רישום אצל רשות המע"מ; בהתאם, החוזר סוקר עניינים שונים כגון מוסד קבע, סוכן תלוי, המקום בו מתנהלת הפעילות העסקית, וכו'.

אמש התפרסם תזכיר לתיקון חוק מס ערך מוסף. התזכיר עוסק בהטלת מע"מ על ספקי שירותים על מסחר אלקטרוני ושירותים דיגיטליים שנמצאים מחוץ לישראל ומספקים מוצרים אלקטרוניים ושירותים דיגיטליים ללקוחות בישראל. זאת, אפילו שספקים אלה אינם בעלי נוכחות במדינת ישראל.

במהלך 20 השנים האחרונות, היוזמה של בחינת הקמה של קזינו בישראל חוזרת מדי פעם לכותרות. עם זאתת, נושא זה לא זכה עד כה לקידום של ממש על ידי הממשלות השונות, מטעמים שונים, כגון ההתנגדות של המפלגות הדתיות, החשש מפני עלייה בהתמכרויות להימורים, התנגדות אידיאולוגית לקזינו ועוד.

בשנה האחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בישראל החלטה שעשויה להשפיע באופן מרחיק לכת על חברות ויזמים הפעילים בתחום המסחר האלקטרוני בישראל. על חברות יפניות המבקשות לפעול בישראל בתחום המסחר האלקטרוני  להיות מודעות להשלכות של ההחלטה של בית המשפט.

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחוקיותו של משחק הפוקר טקסס הולד'ם. זאת במסגרת ערעור פלילי על פסק דינו של בית משפט השלום בנוגע לכתב אישום אשר הוגש נגד המערערת ובעלה, בגין ניהול של טורניר פוקר טקסס הולד'ם בדירתם. הערעור נסב על שאלה אחת בלבד – האם משחק הפוקר טקסס הולד'ם הוא משחק אסור אם לאו; וביתר דיוק – האם רכיב המזל גובר על רכיב הכישורים במשחק הזה, כפי שטענה המדינה  או האם הכישורים גוברים על המזל,  כפי שטענה  המערערת.

לאחרונה דן בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שביקשה להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים להטיל מס ערך מוסף על תאגידים בינלאומיים כגון גוגל ופייסבוק, לגביהם נטען שהם מספקים שירותים ומוכרים סחורות בישראל דרך רשת האינטרנט, וזאת מבלי שהם נדרשים לשלם מע"מ דבר שנותן להם יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים ישראליים.

יתרונות הנובעות מפעילות מורשית תחת משטר רגולטורי: ערך – ערך גבוה יותר עבור המפעיל, בשל הוודאות הגדולה יותר המוענקת למשקיעים ולשוק כולו. לפעילות "נקיה יותר" מיוחס ערך גבוה יותר, למרות שלעיתים עסקים מורשים גורפים פחות הכנסות. רשוי עתידי – מונע מכשולים רגולטוריים מול הרגולטורים: מפעילים הפועלים ללא רשיון רגולטורי מסכנים את יכולתם לקבל רשיונות בעתיד, הן בתחום שיפוט בו הם פועלים והן בתחומי שיפוט אחרים.

לאחרונה נכנס לתוקף המשטר הרגולטורי החדש בארץ בכל הנוגע לזירת סוחר לחשבונו העצמי. זאת לאחר תהליך חקיקתי שארך מעל ארבע וחצי שנים מאז חקיקתה של החקיקה הראשית הרלוונטית. בהתאם לחקיקה זו, מונתה רשות ניירות ערך לתפקיד הרגולטור הממונה על רישוי בעלי העניין הרלוונטיים וכמפקחת העל על יישום ואכיפת דבר החקיקה.