חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / ליטיגציה
23 ביוני, 2026
LEGAL500 | המדריך ההשוואתי לתובענות ייצוגיות 2026 - הפרק הישראלי
גאים לשתף כי משרדנו נבחר לכתוב את הפרק הישראלי במדריך ההשוואתי לתובענות ייצוגיות של Legal 500 לשנת 2026, הסוקר באופן השוואתי את תחום דיני התובענות הייצוגיות גלובלית. את הפרק על ישראל ערכו עו"ד אייל נחשון ועו"ד עידו וקשי ממחלקת הליטיגציה במשרדנו, הסוקרים את המסגרת המשפטית החלה על תובענות ייצוגיות בישראל ומציגים תובנות מעשיות על התחום לאור הדין והפסיקה.
11 ביוני, 2026
פרשת "קרטל המחשוב": זיכוי נדיר ומסר חשוב לחברות על תוכניות אכיפה פנימיות
בית המשפט המחוזי הרשיע חלק ניכר מהנאשמים בפרשת "קרטל המחשוב", במסגרת אחד מההליכים הפליליים המרכזיים שנוהלו בשנים האחרונות בתחום דיני התחרות. בצד ההרשעות, זיכה בית המשפט את חיים שוחט (שיוצג על ידי משרדנו) ואת חברת מטריקס מאחד האישומים, לאחר שנקבע כי לא הוכחה ברף הפלילי ההבנה האסורה הנדרשת לצורך הרשעה בקרטל. הכרעת הדין מעניקה משקל משמעותי למאמצי ציות ואכיפה פנימית שנקטה מטריקס עוד לפני פתיחת החקירה, לרבות נהלים, הדרכות ותיעוד.
3 ביוני, 2026
פודקאסט: הסעיף הכי קריטי בחוזה שמדלגים עליו - וחבל
פודקאסט 'ACC בדרכים' אירח עו"ד גל ליפשיץ ממשרדנו לשיחה צפופה על אחת הסוגיות החשובות ביותר בעולמם של היועמ"שים בחברות: איך לנסח תניות יישוב סכסוכים במסגרת הסכמי החברה ככלי אסטרטגי שישרת את האינטרסים העסקיים של החברה כאשר מתעורר סכסוך - ולא כעוד סעיף "טכני" בהסכם.
28 במאי, 2026
" 3 פסקי דין בשבוע" בגלובס: דחיית בקשה לתובענה ייצוגית נגד אזורים
עו״ד זוהר חיים לוינגר ועו״ד אנה אלנפורט ממחלקת הליטיגציה במשרדנו ייצגו את חברת אזורים בהליך שנסקר בטור “3 פסקי דין בשבוע” של גלובס, במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה. בבקשה נטען כי החברה עיכבה את רישום זכויות רוכשי הדירות בפרויקט וגרמה להם לנזקים כלכליים. בית המשפט קבע כי דרישות טכניות וסבירות לצורך השלמת הרישום אינן מהוות הפרה של חוק המכר, וכי ההליך אינו מתאים להתברר כתובענה ייצוגית.
20 במאי, 2026
העליון: אושר מנגנון מכירת חברה לצד שלישי במבוי סתום
מחלקת הליטיגציה של המשרד ייצגה את החברה בהליך שהתנהל בבית המשפט העליון, ועסק במחלוקת מורכבת בין שני בעלי מניות המחזיקים בחלקים שווים בחברה פרטית. החברה נקלעה למבוי סתום (Deadlock) מתמשך בעקבות הסכסוך בין בעלי המניות. לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשרד וקבע כי מנגנון ההיפרדות הראוי בנסיבות העניין הוא מכירת החברה או פעילותה לצד שלישי המרבה במחיר, הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור והותיר את פסק דינו של המחוזי על כנו, תוך דחיית הדרישה לרכישה כפויה של מניות החברה. את החברה ייצגו עוה"ד זוהר לנדה, לינה מחולה וקרן בן מדרכי ממחלקת הליטיגציה במשרדנו.
11 במאי, 2026
ביזפורטל: השפעת הסחבת המשפטית על פעילות עסקים
עו״ד גל ליפשיץ, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרדנו, התראיינה על האופן שבו התמשכות הליכים משפטיים משפיעה על פעילותם של עסקים וחברות. לדבריה, עומס בבתי המשפט, מחסור בשופטים והמורכבות של תיקים מסחריים גורמים לעיכובים משמעותיים בניהול ההליכים, המשפיעים גם על הוודאות וההתנהלות העסקית השוטפת.
29 במרץ, 2026
תכנית הסכסוכים של 102FM: ראיון עם עו"ד ערן וינר
עו"ד ערן וינר ממשרדנו התארח ב"תכנית הסכסוכים" ב-102FM עם עו"ד תמר פולק, לשיחה על סכסוכים בין בעלי מניות - איך סכסוכים כאלה מתפתחים בפועל, ועל האסטרטגיה שעומדת מאחורי הליטיגציה התאגידית, על האיזון העדין שבין אינטרסים מתנגשים - עסקיים ואישיים, במטרה תמיד להגיע לתוצאה העסקית הנכונה ביותר ועל הנקודות המרכזיות שחשוב לזהות לאורך ניהולו של ההליך.
29 במרץ, 2026
השתמשתם ב-AI בלי לאמת? זה יכול לעלות לכם 30 אלף שקל
בית המשפט העליון מעלה הילוך בהתמודדות עם תוצרי "הזיות" של בינה מלאכותית - וחייב את עיריית רמת גן בהוצאות חריגות בסך 30,000 ₪. זאת לאחר שהעירייה הפנתה לחוזר מנכ"ל ולפסיקה שלא היו ולא נבראו, באופן שפגע בזכויותיו של תלמיד בחינוך המיוחד להסעות לבית הספר.
12 בפברואר, 2026
ניצחון משפטי בתביעה קבלנית: בית המשפט דחה תביעה נגד אדריכל וחברת אדריכלים
משרדנו ייצג אדריכל וחברת אדריכלים בתביעה שכנגד שהוגשה נגדם בעניין פרויקט בנייה של בית מגורים, במסגרתה נטענו טענות להתרשלות והסתרת אי התאמות תכנוניות. בינואר 2026, בית המשפט דחה את התביעה המקורית ואת התביעה שכנגד במלואן ושלל את טענות התובעת שכנגד מיסודן, תוך חיובה בתשלום החזר שכר טרחת עו"ד בסך של 70 אלף ש"ח לטובת לקוחות המשרד.
1 בפברואר, 2026
ניצחון נוסף בבית המשפט: סכסוך על רקע הסכם הלוואה
במסגרת תביעה שיוצגה על ידי משרדנו, התקבל פסק דין בחודש דצמבר 2025, בו קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתנו וחייב את הנתבעים (חברה אמריקאית ואזרח ישראלי) להשיב לתובעת הלוואה בסך 647,000 שקל, בצירוף ריבית שנתית של 10% לתקופה של 12 חודשים ופסק לטובתה הוצאות משפט בסך 150,000 דולר. בית המשפט שלל את טענות הנתבעים כי מדובר בהסכם הלוואה "למראית עין" וקבע כי ההסכם מחייב בין הצדדים. במקביל, בית המשפט דחה במלואה את התביעה שהוגשה נגד לקוחות המשרד (ביחסים שבין הצדדים כבעלי מניות בחברת הזנק וביחס להשקעות משותפות במטבעות קריפטוגרפים), וקבע כי מדובר בתביעה נטולת יסוד, שהתנהלה כתביעה "טקטית" שנועדה לשמש משקל נגד לתביעת העיקרית. עו"ד עפר אפרת ייצג את הלקוחה במסגרת ההליכים האמורים.
29 בינואר, 2026
ייצוג קבוצת גיא סאל בזכייתה בהקמת בניין מגורים חדש
מחלקת הליטיגציה ומחלקת הנדל"ן שילבו כוחות בייצוג קבוצת גיא סאל בתביעה מורכבת לפירוק שיתוף, במסגרתה נדרשה הקבוצה להיאבק על הכרתה כהצעה הזוכה. בית המשפט קיבל את עמדת הקבוצה, וקבע כי הצעתה היא ההצעה המועדפת. בהמשך, התקבל גם אישור ועדת התכנון והבנייה ברעננה להקמת בניין מגורים חדש בשכונת המאה. שותפי המשרד, עוה"ד עדי שהם, אלון אבקסיס ואסף נחמיאס, מלווים את הקבוצה מהמאבק המשפטי ועד לקידום הפרויקט התכנוני והמעשי וימשיכו ללוותו עד להשלמת הפרויקט.
29 בינואר, 2026
הרצאה מקצועית באקדמיה לפיננסים | קורס מתן אשראי לחברות גדולות
עו״ד עידן מילר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון והסדרי חוב במשרד, הרצה במסגרת קורס מתן אשראי לחברות גדולות, המתקיים על ידי האקדמיה לפיננסים של מכון IFI, ועסק בהיבטים משפטיים ופרקטיים הנוגעים למתן אשראי, ניהול סיכונים והליכי חדלות פירעון בחברות גדולות.
22 בינואר, 2026
בית המשפט העליון מעלה הילוך בסנקציות נגד שימוש לא מבוקר בתוצרי בינה מלאכותית בכתבי טענות
עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית, שנת 2025 התאפיינה בשורה של פסיקות שבהן בתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על הפניות למקורות שגויים בכתבי טענות - תוצר לוואי של שימוש בלתי מבוקר ובלתי מאומת בכלים מבוססי בינה מלאכותית.
20 בינואר, 2026
סיכום שנת 2025 בליטיגציה: מגמות פסיקה בישראל
שנת 2025 בבתי המשפט עמדה בסימן המשך התעצבות הפסיקה הישראלית אל מול אתגרים משפטיים וטכנולוגיים מתפתחים. השנה התאפיינה בשתי מגמות משלימות: מצד אחד, חיזוק הוודאות המשפטית בזירה העסקית, בין היתר באמצעות הגברת המשקל הניתן ללשון בחוזים מסחריים וצמצום מרחב הפרשנות השיפוטית; ומצד שני, מגמה מרחיבה ביחס לסמכות השיפוט הישראלית כלפי ענקיות טכנולוגיה הפועלות גלובלית, ובפרט כאשר פעילותן משפיעה בפועל על משתמשים ועסקים בישראל.
8 בינואר, 2026
מהפך בפרשנות חוזים – האומנם?
התיקון החדש בחוק החוזים אינו מבטל הלכה של בית המשפט העליון ואינו יוצר מהפך בפרשנות חוזים, אלא מעגן בחקיקה את מגמת הפסיקה של בית המשפט העליון להבחין בין חוזים עסקיים לחוזים אחרים, תוך חיזוק הוודאות והיציבות בעולם העסקי.
7 בינואר, 2026
תיקון לחוק החוזים – האם מדובר במהפכה או רק רעשי רקע?
עו״ד גל ליפשיץ מסבירה בריאיון ל־דה מרקר כי התיקון לחוק החוזים שעשה הרבה רעש בכותרות, אינו מהפכני, אלא מחזק את ההבחנה בין חוזים עסקיים לאחרים ומאפשר לצדדים לקבוע את כללי הפרשנות בחוזה, תוך הדגשת החשיבות של ניסוח מדויק וליווי משפטי מקצועי.
7 בינואר, 2026
ברנע: ייצוג בסכסוך ירושה בקשר לזכויות בשני נכסי נדל"ן יוקרתיים
בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ומחק תביעה שבה אחותו של הלקוח דרשה מחצית מזכויותיו בנכסי מקרקעין בשווי מיליונים שקיבל בירושה מהסב, אשר נרשמו על שמו בלבד. התובעת לא הציגה עילת תביעה ברורה, ונחייבה בהוצאות משפט של 100,000 ₪. את הלקוח ייצגו עו״ד זוהר לנדה, גל ליפשיץ ומאור גריאני ממחלקת הליטיגציה.
3 בינואר, 2026
ערבות בנקאית בפרויקטי התחדשות עירונית: איזו ערבות מעניקה הגנה מלאה?
במאמר שפורסם ב״מעריב״, עו״ד עידן מילר ממשרדנו מפרט על ערבות בנקאית בפרויקטי תמ"א 38 ומסביר על ההבחנה שבין ערבות ביצוע, אשר מבטיחה את השלמת הבנייה וקבלת טופס 4 בלבד, אך אינה מכסה ליקויי בנייה, נזקים נלווים או עיכובים - לבין ערבות בדק אשר יכולה לתת הגנה אמיתית בעת חדלות פרעון של היזם וכחלק ממערך ניהול הסיכונים של כניסה לפרויקט התחדשות עירונית.
1 בינואר, 2026
סיכום משפטי לשנת 2025: עדכונים מרכזיים והיערכות ל-2026
עם פתיחת השנה החדשה וסיומה של 2025, ריכזנו עבור המגזר העסקי בישראל את העדכונים המשפטיים המרכזיים במגוון תחומי פעילות, לצד המלצות פרקטיות ליישום לקראת פעילות תאגידית במהלך 2026. הסקירה נועדה לספק תמונת מצב עדכנית וכלים יישומיים להיערכות משפטית מושכלת בשנה הקרובה.
21 בדצמבר, 2025
New York Times נגד Perplexity : גבולות חדשים בקניין רוחני ובינה מלאכותית
לאחרונה הגיש עיתון ה-New York Times תביעת ענק נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Perplexity AI, בגין הפרת זכויות קניין רוחני. חשיבות התביעה היא בכך שהיא אינה מסתפקת רק בטענות "קלאסיות" להפרת זכויות יוצרים, אלא כוללת גם טענות פורצות-דרך להפרה ולפגיעה בסימן המסחר המוגן של העיתון.