עדכוני לקוחות / צווארון לבן

באחרונה, התקבל תיק לייצוג משרדנו במסגרת הודעה מטעם רשות ניירות ערך על כוונה להטיל עיצום כספי כחלק מסמכויות האכיפה המנהלית שבידיה, שבו תושב ואזרח ארצות הברית נמצא כי הפר את חובת הדיווח לאחר שלא דיווח במועד על הפיכתו לבעל עניין בחברה ציבורית. לא רק זו, ההפרה נמשכה מעל לשנה ולמעשה לא דווחה במשך תקופה משמעותית ובניגוד לדין.

בתחילת יולי 2025, הגישה רשות התחרות כתב אישום נגד מר משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בחברת שסטוביץ'. האישום מתייחס להשמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, על רקע חקירה מורכבת שניהלה רשות התחרות בחשד לביצוע הסדרים כובלים בענף המזון.

בעקבות הודעת ארגון ה-FATF, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה הודעה הכוללת את רשימות המדינות והטריטוריות המצויות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה.

רשות ניירות ערך מהדקת את האכיפה על חברות, בייחוד בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, ובודקת לעומק את נהלי ומדיניות חוק איסור הלבנת הון ויישומם.

באופן פרדוקסלי, רשות ניירות ערך מפקחת גם על גופים לא מפוקחים, כדי לוודא שאלה לא חורגים בפעילותם מהתנאים תחתם הם פועלים ללא רישיון. לפיכך, לרשות יש גם סמכות לדרוש מגופים אלה מסמכים ומידע, וחשוב לענות לדרישות אלה בצורה ישרה ומלאה.

סנקציות כלכליות מוטלות על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות מזה זמן רב. הסנקציות שמוטלות בימים אלה כנגד מתנחלים החשודים או שהורשעו באלימות עשויות להיות רק סנונית ראשונה במשטר סנקציות רחב, ויש להבין את השלכותיהן.

המאבק הגלובלי בעבירות הלבנת הון ומימון טרור מוביל גם את ארה"ב ואנגליה לאמץ רגולציה מחמירה בתחום חובות הדיווח ורישום הבעלות של תאגידים, לטובת הגברת השקיפות.

ה-SEC נוקטת בקו של רגולציה דרך אכיפה בתחום ה-NFTs, ויוצרת חוסר ודאות משפטית בתחום. האם רשות ניירות ערך הישראלית תלך בעקבותיה?

טיוטה חדשה של רשות הפרטיות מניחה את האחריות לקיום חובות אלה על כתפי הדירקטוריון, לרבות את החובה למנות אחראי שיהיה אמון על ביצוע הדרישות.

ה-SEC מרחיבה את תחולת הוראות ה-FCPA ופותחת בהליכי אכיפה גם נגד חברות לא אמריקאיות שפועלות מחוץ לגבולות ארה"ב ומבצעות פעולות שרק מעלות חשש למעשי שחיתות. חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית צריכות להכיר את ההוראות ולהיערך בהתאם.

הרשויות בארה"ב מסמנות מגמה משמעותית של הקלות באכיפה כנגד תאגידים שמשתפים פעולה בחקירות, מתעדים מסמכים ומטמיעים תכניות ציות. הדבר נכון גם כלפי חברות ישראליות הפועלות בארה"ב.

רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).

פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.

על פי טיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך, בעלי היתר להצעת שירותי מסחר בישראל ידרשו לפקח על פעילותם של משווקים מטעמם. כך למשל, יבצעו הליכי בדיקת נאותות ביחס אליהם, ידרשו לוודא שאינם מפירים את הוראות החוק, ידרשו להעביר לרשות רשימה של המשווקים הפועלים מטעמם ועוד.

בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע סט כללים הנוגעים לסדרי דין ולשיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור למתן צווי חיפוש במחשבים ובמכשירים סלולאריים במסגרת הליך חקירה.

לראשונה, פרסמה רשות ניירות ערך מהם השיקולים המנחים אותה בקביעת סנקציות לגבי מפרים יחידים ותאגידים בהליך המנהלי. מטרת המודל החדש היא לקדם ענישה אחידה ושוויונית אשר תייצר ודאות רבה יותר אצל המפרים העומדים לדין מנהלי. 

באוקטובר 2019, מועצת האיחוד האירופאי אימצה כללים חדשים להגנה על חושפי שחיתויות במסגרת דירקטיבה חדשה.

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.