רפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" אושרה: 10 נקודות שיבואנים, יצרנים ומשווקים צריכים להכיר

הרפורמה החדשה נועדה להרחיב את אפשרויות הפעולה של יבואנים, יצרנים ומשווקים בישראל. בין היתר באמצעות צמצום חסמים ופתיחת מסלול נוסף לייבוא, ייצור ושיווק של מוצרים העומדים בתנאי החוק.

עם זאת, אין מדובר בהקלה גורפת, שכן תחולת המסלול החדש כפופה לתנאים, לחריגים ולדרישות תיעוד, ואינה מייתרת את הצורך בבחינת דרישות הדין הישראלי הרלוונטיות. עבור עסקים, המשמעות היא כי יש להיערך מראש, לבחון אילו מוצרים עשויים להיכלל במסלול החדש, אילו מסמכים יידרשו, ומהן נקודות הממשק עם הדין הרגולציה הישראלית הקיימת.

ביום 16.7.2026 אושרה בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, רפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" במסגרת תיקון מס' 21 לחוק התקנים, התשי"ג-1953 ("החוק"). הרפורמה יוצרת מסלול חדש לאימוץ רגולציה אמריקאית בישראל, לצד המסלול האירופי הקיים, ומאפשרת, בתנאים שנקבעו בחוק, ייבוא, ייצור, שיווק ושימוש בישראל במוצרים העומדים בדרישות אסדרה פדרליות אמריקאיות. לצד זאת, החוק כולל גם עדכונים באסדרה האירופית, במונחים רגולטוריים ובסכומי הקנסות בגין הפרת הוראותיו.

לפניכם 10 הנקודות המרכזיות שחשוב להכיר ברפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" ובתיקון החוק, אשר ישפיעו על אופן הפעילות שלכם:

1. מתי הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף?

תחילתו של החוק נקבעה לשישה חודשים מיום פרסומו, כלומר לראשית שנת 2027, אך השר רשאי לדחות מועד זה בשנה נוספת. עם זאת, הוראות שונות הנוגעות להיערכות רגולטורית, לוועדת החריגים ולהתאמות חקיקה נכנסות לתוקף כבר ביום פרסום החוק. הוראות אלו מבטיחות שהמערכת הרגולטורית תהיה מוכנה לקליטת המסלול האמריקאי, ומחייבות את העוסקים בשוק להיות מעורבים ומוכנים לשינויים כבר מהשלבים הראשונים.

2. מהי "הפעימה הראשונה" ועל אילו מוצרים היא צפויה לחול?

התוספת השמינית לחוק מפרטת את האסדרה האמריקאית המאומצת ואת קבוצות המוצרים הראשונות שייכללו במסלול האמריקאי. הפעימה הראשונה צפויה לכלול, בין היתר, מוצרי תינוקות וילדים, חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים לשימוש הציבור, מוצרים הבאים במגע עם מזון ומשקאות, וכן מוצרי צריכה נוספים כגון קסדות, אופניים, מזרנים ומשקפיים.

3. החרגות משמעותיות – הרפורמה אינה חלה על כל המשק

הרפורמה אינה חלה על כלל סוגי המוצרים במשק. כך למשל, המסלול האמריקאי לא יחול על מוצרי מזון, רכב מנועי, תמרוקים ומוצרים הכפופים לדרישות תקינה בתחום בטיחות האש. החרגה  זו מלמדת כי המחוקק בחר להותיר מחוץ לרפורמה תחומים רגישים במיוחד של בטיחות, בריאות הציבור ורגולציה ייעודית.

4. תנאי מקור קפדניים – לא די בכך שהמוצר תואם רגולציה אמריקאית

אחד המאפיינים הבולטים של המסלול האמריקאי הוא תנאי המקור המחמיר: כדי שמוצר ייכנס למסלול, נדרש שייוצר בפועל בארצות הברית או בישראל. בנוסף, היבואן או היצרן חייבים להחזיק בחשבונית הצהרה לפי הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב, או במסמך אחר שיקבע השר בצו.

משמעות הדבר היא שיבואן של מוצר אמריקאי לכאורה, אשר בפועל יוצר במדינה שלישית, עלול לגלות כי אינו יכול להיכנס למסלול החדש, גם אם המוצר עומד בתקן אמריקאי.

5. פחות חסמים, אך לא פחות אחריות

המסלול האמריקאי מפחית את התלות בבדיקות לפי התקינה הישראלית, אך אינו פוטר מאחריות למוצר. החוק מחייב את היבואן לשמור מסמכי תאימות, מסמכי מקור ולעיתים גם הצהרה על שיווק כדין בארה"ב, וכן לעקוב אחר הודעות Recall והודעות היצרן ולדווח לממונה על התקינה. בנוסף, תיקון החוק מרחיב את סמכויות המכון והמעבדות המאושרות לבדוק התאמה לתקנים אמריקאיים ומכיר בארגון ACI GLOBAL כגוף הסמכה מוכר. כמו כן, נקבעו הוראות מפורטות לגבי תעודות בדיקה ממעבדות זרות והוכחת אי-התאמה.

6. אילו דרישות ישראליות עדיין חלות?

המסלול האמריקאי אינו מחליף את הדין הישראלי באופן גורף. מוצרים יצטרכו לעמוד גם בדרישות הסימון לפי הדין הישראלי, ובמקרים מסוימים גם בדרישות לפי חוק החשמל והדינים הנלווים. השימוש במסלול האמריקאי אינו פוטר מבדיקת רגולציה ענפית נוספת, לרבות דיני הגנת הצרכן, אחריות מוצר, חומרים מסוכנים, רישוי, פיקוח ואכיפה.

7. מסלול אמריקאי או אירופי? ההבדלים וההזדמנויות העסקיות

בין שני המסלולים קיימים מספר הבדלים מרכזיים:

ראשית, תנאי המקור במסלול האמריקאי מחמירים יותר, שכן ככלל נדרש כי המוצר ייוצר בארצות הברית או בישראל;

שנית, מבנה האסדרה שונה: המסלול האמריקאי מבוסס על אימוץ דרישות אסדרה פדרליות אמריקאיות, בעוד שהמסלול האירופי מבוסס על האסדרה האירופית המאומצת;

שלישית, בשני המסלולים קיימים מנגנוני עדכון דינמיים, ולכן נדרש מעקב שוטף אחר שינויים רגולטוריים;

רביעית, מפת המוצרים הרלוונטיים לכל מסלול עשויה להשתנות בהתאם לשרשרת הייצור, מיקום היצרן, מאפייני המוצר ודרישות השוק.

מבחינה עסקית, פתיחתו של מסלול נוסף עשויה להרחיב את אפשרויות היבוא והייצור, להגביר גמישות בבחירת ספקים ושרשראות אספקה, ולאפשר התאמה טובה יותר בין דרישות הרגולציה למאפייני המוצר.

8. הגדרות ומונחים חדשים – חשוב להבין את שפת הרגולציה

החוק מציג הגדרות חדשות ל"תקן אירופי", "תקן אירופי מתואם" ו"תקן אמריקאי", המבחינות בין סוגי התקנים והמסלולים השונים. הבנת מונחים אלו חיונית לכל עוסק המבקש לפעול במסגרת המסלולים החדשים ולבחון אם מוצריו עומדים בתנאים הנדרשים.

9. התאמות חקיקה וועדת חריגים – מנגנונים קריטיים להבטחת יישום הרפורמה

החוק כולל מנגנון להתאמת חקיקה ממשלתית קיימת, שמטרתו לאתר ולתקן הוראות חוק הסותרות את האסדרה האמריקאית. בנוסף, נוסף מנגנון של ועדת חריגים, שתפקידה לדון במקרים של חשש לפגיעה בבטיחות או בריאות הציבור או במקרה של סתירה בין האסדרה האמריקאית לחיקוק לחוק אחר. מנגנונים אלה עשויים לסייע בהסרת חסמים, אך גם ליצור עיכובים ואי-ודאות, ולכן חשוב לעקוב אחר יישומם. 

10. מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה – היערכות מוקדמת יותר

החוק כולל שינוי ממוקד שחשוב במיוחד ליבואנים של מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה, כגון ברזים, צינורות, מכלי מים, בקבוקים, כוסות ואביזרי שתייה לתינוקות. ביחס למוצרים אלה, קוצר פרק הזמן להיערכות לדרישות החדשות משלוש שנים לשנתיים בלבד. בנוסף, הוחמרו דרישות התיעוד, כך שהיבואן יידרש להחזיק מראש מסמכים מתאימים, כגון הצהרת יצרן או אסמכתה לכך שהמוצר משווק כדין באיחוד האירופי. מבחינה מעשית, המשמעות היא שיבואנים בתחום זה יידרשו להיערך מוקדם יותר ולוודא מראש כי ברשותם כל התיעוד הנדרש לצורך עמידה בדרישות החוק.

***

עו"ד אפרת כהן הינה שותפה בכירה וראש מחלקת רגולציה במשרד.

עו"ד נוי זילברמן הינה עורכת דין במחלקת רגולציה במשרד.

מחלקת הרגולציה במשרדנו מלווה חברות, תאגידים וגופים פיננסיים, בישראל ובחו"ל, בהתמודדות עם דרישות רגולטוריות משתנות ובהטמעתן בפעילות העסקית. במסגרת זו, המחלקה מסייעת ללקוחות לבחון את השלכות תיקון החוק על פעילותם, למפות את החובות והחשיפות הרלוונטיות, ולהיערך ליישום ההסדרים החדשים, לרבות התאמת מדיניות, נהלים, תהליכי עבודה ומנגנוני ציות ובקרה. הליווי ניתן בהתאמה למאפייני הפעילות והסביבה הרגולטורית של כל ארגון, תוך שילוב בין היבטים משפטיים, עסקיים ותפעוליים.