כל העדכונים /  שוק הון

מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.   מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".   "מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.   במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד, התראיין לתכנית יומן הצהריים של רשת ב', לגלובס וללונדון וקירשנבאום בנוגע לחקירתו של שר הרווחה חיים כץ על ידי הרשות לניירות ערך בחשד שהיה שותף בגריפת רווחים ממידע פנים.

מאמר של עו"ד צבי גבאי המבקר את עמדת רשות ניירות ערך ביחס לפעולות במסחר שעלולות להיחשב בגדר עבירת "תרמית במסחר בניירות ערך". סקירה השוואתית העולה מן המאמר מראה כי עמדת הרשות מעוררת קשיים מאחר שאינה מספקת קווים מנחים ברורים לגופים המעורבים במסחר. עמדות רגולטורים אחרים מעבר לים מצדדות בגישה "מכווינת התנהגות" בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך המציגה תיאורים נסיבתיים ספציפיים כהתנהגות עבריינית, במקום לגבש "נמל מבטחים".

ד"ר גבאי אשר כיהן בעבר כממונה על האכיפה ברשות לניירות ערך, מצטרף למשרדנו עם חמישה עורכי דין נוספים ממשרדו. מיקי ברנע הגיב בנושא זה לגלובס ואמר שעם צירופו של צבי  ״אנחנו יוצרים יכולות משולבות, שיכולות להתמודד עם מגוון האתגרים שעולם החברות הציבוריות והרגולציה הפיננסית מציבים״.

מאמר של עו"ד צבי גבאי הבוחן את התקשרות ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך בהסדרי אכיפה, מבלי לדרוש מהמפרים להודות בעובדות ו/או לקחת אחריות על המעשים המיוחסים להם. בחינת האכיפה המנהלית באמות המידה של האכיפה הפלילית לא בהכרח תהא חופפת, ואין לצפות כי תהיה בהכרח התאמה בין שני סוגי הליכים אלה. בהמשך המאמר קיימת סקירה השוואתית למדיניות הנהוגה בארה"ב, המסקנה המתבקשת היא כי הסדר ללא הודאה איננו דבר פסול והתערבות בשיקול הדעת של רשות ניירות ערך בהתקשרות בהסדר תיעשה רק כאשר ישנו פגם מהותי בהסדר.

המגזין היוקרתי "בלומברג BNA" פרסם מאמר מאת רון שוחוטוביץ, בנוגע לתיקון הצו של הרשות לנירות ערך אשר הרחיב את הההגדרה ללקוח כשיר 

מאמר של עו"ד צבי גבאי העוסק בצורך לבחון את יישום עקרונות הממשל התאגידי בצורה מהותית ולא בצורה פרוצדוראלית גרידא. המאמר סוקר התפתחות הממשל התאגידי החל מאימוצו בישראל באמצע שנות ה-2000 ומתווה קווים כלליים להתפתחותו בעתיד, תוך שימת דגש על שילוב מבחנים מהותיים שיאפשרו יישום של ממשל תאגידי בצורה מיטבית.

משרדנו מייצג את חברת המחקר הבינלאומית אדיסון בהסכם מול הבורסה בתל אביב לקידום משותף של מודל ייחודי שטרם נוסה בשוק ההון הישראלי. המודל יכלול ביצוע אנליזה בלתי תלויה על חברות הייטק וחברות ביומד הנסחרות בבורסה בת"א, בחסותה ובמימונה החלקי של הבורסה.  

עו"ד מיקי ברנע, מומחה בתחומי חברות וניירות ערך ויועץ ותיק לחברות ולמוסדיים, מונה את הצעדים הנדרשים לדעתו כדי למשוך חברות להנפיק בת"א, ולשנות את מגמת ההתכווצות של הבורסה.

אף שמודל מימון ההמונים מיושם הלכה למעשה בישראל מזה למעלה משנה, החוק שעבר בכנסת שבוע שעבר  מסדיר לראשונה בישראל את תחום גיוסי המונים בפטור מתשקיף באמצעות גיוס המונים. מאמר דעה של אריאלה דרייפוס בנושא פורסם ב- The Lawyer.

בעלי השליטה ומנהלי החברות הציבוריות קובלים על רגולציה חונקת, מחזורי מסחר נמוכים, עלויות גבוהות, התערבות בקביעת השכר, ותדמית שלילית בעקבות המחאה החברתית. כך, יותר ויותר חברות נמחקות מהמסחר בבורסה. עד מתי מגמה זו צפויה להימשך? מיקי ברנע בראיון ל- TheMarker

מעמדה של ישראל כסטרטאפ ניישן בא לידי ביטוי גם בריבוי חברות הטכנולוגיה המקומיות הרשומות למסחר בבורסות בארה"ב ובלונדון. לצד ההצלחה בחו"ל, הבורסה בתל אביב מעולם לא הצליחה להפוך את עצמה ליעד אטקרטיבי לחברות הטכנולוגיה הישראליות. בעוד שחברות טכנולוגיות רבות מעדיפות כיום את אופציית הרכישה על פני הנפקה ציבורית, הרי שגם לגבי רובן של החברות המבקשות להנפיק, הבורסה בתל אביב אינה אטרקטיבית, או כלל רלוונטית, והן מעדיפות לפנות לבורסות בחו"ל.