עדכוני לקוחות / תחרות והגבלים עסקיים

פרסום טיוטת גילוי הדעת החדש בא על רקע תיקון פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים לפני מספר חודשים. בעקבות אותו תיקון יכולים כיום לחסות תחת הפטור גם הסדרים הכוללים כבילות מחיר. בין אותם הסדרים נמצא גם הסדרי הכתבת מחיר אנכית (Resale Price Maintenance – RPM). מדובר בהסדרים שבמסגרתם ספק טובין מכתיב לגורם הנמצא בשלב עוקב בשרשרת האספקה – מפיץ או קמעונאי – את מחיר המכירה של הטובין.

בדצמבר 2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית כנגד תנובה בעילת תמחור מופרז. הבקשה, והדחייה, הן שתיהן חלק ממחלוקת חריפה ורבת שנים בשאלה האם האיסור על גביית מחיר "בלתי הוגן" על-ידי בעל מונופולין חל על תמחור מופרז.

לראשונה בישראל, יינקטו הליכי אכיפה נגד בעל מונופולין בגין ניצול מעמדו לרעה באמצעות קביעת מחיר גבוה בלתי הוגן. בכוונת הרשות להטיל (בכפוף לשימוע) עיצום כספי בגובה 8 מיליון שקלים על חברת MBI פארמה בע"מ וכן עיצומים אישיים על שני נושאי משרה בחברה (בגובה כ-600 אלף שקלים לכל אחד), בגין קביעת מחיר גבוה ובלתי הוגן בקשר ל"לידיאנט", תרופה מצילת חיים לחולי  CTX (מחלה גנטית חשוכת מרפא) המשווקת ע"י MBI בישראל.

פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים עבר לאחרונה שינוי משמעותי. מעבר לשינוי שמו של פטור הסוג לכללי התחרות הכלכלית, הוכנס בו תיקון משמעותי המתייחס לסוגיית כבילת המחיר בהסדר אנכי.

חבירה בין גורמים מתחרים לצורך הגשת הצעה במכרז מצמצמת את מספר הגורמים המתחרים במכרז. צמצום הגורמים המתחרים במכרז עשוי ליצור למשתתפים במכרז כח שוק כלפי עורך המכרז ולאפשר להם להציע במכרז הצעות פחות אטרקטיביות.

ביום 30 בדצמבר 2020 הודיעה רשות התחרות לחברת SOS כי היא מטילה עליה עיצום כספי בסך של כ-6,300,000 ש״ח וכן עיצום כספי על נושא משרה בכירה בחברה בסך 350,000 ש״ח. בעקבות תלונה שהוגשה לרשות על ידי מתחרה של SOS, הגיעה הרשות לכלל מסקנה כי SOS התקשרה עם לקוחותיה בהסכמי בלעדיות ונקטה במדיניות לפיה היא לא תספק שירותי תדלוק ללקוח ככל שזה החל לעבוד במקביל גם עם ספק שירותי תדלוק מתחרה.

עסקים רבים מתמודדים בימים אלה עם איומים ואתגרים בלתי צפויים לאור התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות המוטלות על הציבור. על רקע זה פרסמה הממונה על התחרות מסמך הבהרות שנועד להקל על גופים עסקיים בעת זו, תוך הדגשה כי הנורמות הרגילות ממשיכות לחול.

חצי שנה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק התחרות הכלכלית, פרסמה רשות התחרות את עמדתה ביחס לנסיבות בהן גם גורם בעל נתח שוק הנמוך מ-50% עשוי להיחשב ל"בעל מונופולין".

ב-1 בינואר 2019 אישרה הכנסת את תיקון חוק ההגבלים העסקיים. התיקון מבקש מחד להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, בפעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות ולציבור, ומצד שני להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח שקדמו לתיקון החוק.

לאחרונה, עודכנו שני פטורי סוג מרכזיים – הפטור למיזמים משותפים והפטור לכבילות נלוות למיזוגים. התיקונים  מעבירים את בחינת עוצמת הפגיעה בתחרות של אותם הסדרים מרשות ההגבלים למגזר העסקי באמצעות מודל של הערכה עצמית (self-assessment).

לאחרונה אושר תיקון לפטור סוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות. מטרת התיקון בפטור הסוג הינה לחדד את המונח "מתחרים", אשר הוגדר בצורה רחבה ועמומה בפטור הסוג המקורי באופן שיצר אי-ודאות בקרב מי שביקש לעשות שימוש בפטור הסוג.

לאחרונה פרסמה רשות הגבלים עסקיים תזכיר חוק שכותרתו "חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי". מדובר בתיקון מקיף של חוק ההגבלים העסקיים, שמטרתו מיקוד האיסורים הקבועים בחוק בפרקטיקות אסורות המצויות ב"גרעין הקשה" של דיני ההגבלים העסקיים והגברת האכיפה כנגד גופים בעלי השפעה מהותית במשק.

רשות ההגבלים העסקיים בישראל פרסמה לאחרונה נוסח סופי של 'גילוי הדעת' בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכיים (הסדרי “RPM – Resale Price Maintenance”ׂׂ). בגילוי דעת זה הרשות מציגה את עמדתה בנוגע לנסיבות בהן ספק יוכל להכתיב למפיץ או קמעונאי את המחיר שבו יימכר המוצר לחוליה הבאה בשרשרת, מבלי שהדבר ייחשב הסדר כובל אסור.

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך של 25,640,000 ש"ח על יינות ביתן– בשל הפרת תנאי המיזוג בינה לבין רשת מגה.

רשות ההגבלים העסקיים מפרסמת להערות הציבור טיוטת גילוי דעת חדש בנושא שיתוף מידע בין המתחרים לצורך התמודדות עם איומי סייבר.

על אף העלייה במודעות לעבירות בדיני התחרות והמגמה ההולכת וגוברת של החמרת הענישה בגינן, מנהלי עסקים וצרכנים שנפגעו מביצוע עבירה בישראל אינם ששים לנקוט בהליכים אזרחיים כנגד העבריינים.

רשות ההגבלים העסקיים בישראל פרסמה בימים האחרונים את עמדתה בנוגע לנסיבות בהן ספק יוכל להכתיב למפיץ שלו את המחיר שבו ימכור המפיץ את המוצר לחוליה הבאה בשרשרת (הסדרי “RPM – Resale Price Maintenance”ׂׂ), זאת מבלי שהדבר ייחשב הסדר כובל אסור.

לאחרונה ניתן פסק דין משמעותי, אשר עוסק בסוגיות של עריכת הסכם כובל. בפסק הדין, ביטל בית המשפט המחוזי הסכם שנחתם לפני למעלה מארבעה עשורים, מאחר שהצדדים להסכם ערכו במסגרתו הסדר כובל.

בשוק מתן האשראי קיימת פרקטיקה מקובלת, לפיה מתן מימון מותנה ביצירת שעבוד צף על כלל נכסי התאגיד לטובת הגורם הממן. לרוב, איגרת החוב היוצרת את השעבוד כוללת גם תניה מגבילה, האוסרת על אותו תאגיד ליצור שעבודים נוספים ללא קבלת אישור בכתב ומראש מהגורם המממן. 

פטורי סוג, אותם מתעתדת הממונה על הגבלים עסקיים לחדש את תוקפם ולתקן, הם כלי מרכזי המשמש את הממונה  על מנת לפטור קבוצות של הסדרים מסחריים נפוצים מן החובה לקבל את אישורו של בית הדין להגבלים עסקיים. מדובר בהסדרים אשר לא מעוררים חשש לפגיעה ממשית בתחרות וזאת על אף שהם נכנסים להגדרה של "הסדר כובל" הקבועה בחוק ההגבלים.