מה הן זכויותיה של עובדת בשמירת היריון?

עובדת בהריון – שכירה או עצמאית – אשר בהתאם להוראת רופא חייבת בשמירת הריון, לא תיפגע בשכרה. עובדת שכירה בהריון שקיבלה "פתק מחלה" מהרופא, זכאית כמובן להציגו במקום עבודתה ולקבל דמי מחלה כתנאי להמשך תשלום שכרה מהמעסיק. ואולם, יש עובדות שלא עומדת לזכותן צבירת ימי מחלה, או שאינן רוצות לנצל ימי מחלה לצורך זה או שהן עובדות עצמאיות. מה אז?

בתנאים מסוימים, יש אפשרות לקבל קצבה מביטוח לאומי, חלף השכר, לתקופת שמירת ההיריון ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק. במקרה כזה העובדת לא מנצלת את ימי המחלה שנצברים לזכותה, וכמובן עובדת עצמאית מוצאת פתרון לקבלת שכר בתקופה בה איננה יכולה לעבוד.

התנאים לקבלת קצבת שמירה היריון מביטוח לאומי

1. הוראת הרופא חייבת להיות בכתב, ברורה ונחרצת, ובה קביעה חד משמעית כי המצב הרפואי מסכן את האם או את העובר ועליה להימנע מעבודה לפחות לשלושים יום (אם נקבעים פחות משלושים ימי שמירת היריון, הם יגרעו מימי המחלה של העובדת).
2. לא צריך להגיע לכדי סיכון חיים ומספיק שיהיה סיכון לתחלואה גופנית ממשית. אי נוחות או כאב שנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים שקשורים להיריון ועתידים לחלוף אחרי הלידה אינם מזכים בקצבת שמירת היריון.
3. שמירת היריון יכולה להיות "מוחלטת", כאשר ההיריון עצמו בסיכון גבוה, או "שמירת היריון תעסוקתית", כאשר הסיכון נובע משילוב ההיריון עם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה. במקרה של שמירת היריון תעסוקתית יש לבדוק תחילה אם ניתן למזער את הסיכון הרפואי באמצעות עבודה חילופית מתאימה. רק אם המעסיק לא מצא לעובדת עבודה חילופית מתקיימת הזכאות לקצבה.
4. העובדת חייבת להיות מבוטחת בביטוח לאומי, כלומר, חייבת להיות תושבת ישראל ששילמה דמי ביטוח לפחות עבור חצי שנה במהלך השנתיים האחרונות. עובדת זרה איננה זכאית לקצבה.
5. אם במהלך שמירת ההיריון, העובדת יצאה לחו"ל – זכאותה תישלל. כידוע, המידע על כניסות ויציאות מהארץ מצוי במאגרי המידע של הביטוח הלאומי.
6. לאחר הגשת התביעה, אליה מצורפים האישורים הרפואיים ותלושי שכרה של העובדת, הביטוח הלאומי יחליט על הזכאות וזאת לאחר שלושים יום לפחות של שמירת היריון. רופא המוסד רשאי לבקשה הבהרות בקשר למצב הרפואי או להחליט על הזכאות.
7. סכום הקצבה לעובדת שכירה הינו בשיעור של 90% משכרה הממוצע של העובדת, כפוף לתקרה. לעובדת עצמאית תשולם קצבה לפי המקדמות וזו תעודכן בדיעבד.

ימי מחלה וקצבת נכות מקרן הפנסיה

1. חלק מקרנות הפנסיה מאפשרות לעובדת שנמצאת בשמירת היריון לקבל קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) אם עקב מצבה נפגע כושרה לעבוד למשך תקופה של מעל 90 יום (או לתקופה קצרה יותר – אם תנאי הקרן מאפשרים זאת).
2. מי שמקבלת פנסיית קצבה מקרן הפנסיה אינה זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי. ייתכן ששיעור קצבת הנכות מקרן הפנסיה גבוהה יותר מקצבת ביטוח לאומי, ולכן כדאי לבחור בה, אבל לרוב היא מותנית בתקופת שמירת הריון ארוכה יותר.
3. אם העובדת זכאית לקצבה מקרן הפנסיה, היא והמעסיק לא יצטרכו להעביר לקרן הפנסיה את ההפרשות (חלק המעסיק וחלק העובדת) לביטוח הפנסיוני במהלך תקופת קבלת הגמלה. קרן הפנסיה תשלם את הסכומים הללו לחיסכון הפנסיוני של העובדת במהלך התקופה שבה היא מקבלת את קצבת קרן הפנסיה.
4. לעובדת יש אפשרות לנצל את ימי המחלה שנצברו לה שהעדיפה במקום לתבוע קצבת שמירת היריון מביטוח לאומי. במקרה כזה המעסיק, שהסכים לכך, ישלם את שכרה, וזכאותה לקצבה תישלל.

חשוב לדעת – כאשר יש מחלוקת בין חוות דעתו של רופא הקופה לבין חוות דעתו של רופא שמונה מטעם הביטוח הלאומי לגבי רמת הסיכון הנובעת מההיריון, ההכרעה תהיה בידי בית הדין לעבודה. בפסק דין מהזמן האחרון, בית הדין קיבל את חוות הדעת המקלה, ואישר את תנאי הזכאות של העובדת לקצבת שמירת הריון.

***

עו"ד עמוס א. רוזנצויג הוא יועץ במשרד ברנע ג'פה לנדה, לשעבר היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי ומוביל את תחום הביטוח הלאומי במשרד.