עדכוני לקוחות

תיקון 13 שמעדכן באופן משמעותי את דיני הפרטיות בישראל נכנס לתוקף! אם אתם עדיין לא יודעים מה לעשות כדי לקדם עמידה בדרישות, הכנו מדריך שיעזור לכם לסגור את הפערים המרכזיים (ולא את כולם). במדריך זה, תוכלו למצוא טיפים פשוטים שניתן ליישם בארגון שלכם, ובכמה צעדים פשוטים יסייעו לכם לשפר באופן ניכר את מידת הציות שלכם להוראות חוק הפרטיות הישראלי.

הרחבת מספר השחקנים המספקים שירותים בנקאיים, מלאים או פריקים, לכלל הציבור או לקהלים מסוימים, וזאת תוך איזון בין שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ומניעת ניגודי עניינים לבין הצורך בהגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות מיצוי פוטנציאל הכניסה של בנקים חדשים.

ביולי 2025 נציבות התחרות האירופית הטילה קנס של 489,000 אירו על חברת Alchem International Pvt. Ltd. ועל חברת הבת שלה בהונג קונג, בגין מעורבות בקרטל בתחום החומר הפעיל לייצור תרופה שנועדה לטפל בהתכווצויות. ייחודיוּת הפרשה נעוצה בעובדה שהעבירה התחרותית נעשתה ביחס לחומר הפעיל של התכשיר הרפואי, להבדיל מן התכשיר הרפואי עצמו.

ב-31 ביולי 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי הקובע את שיעור המכסים על היבוא לארצות הברית החל מה-7 באוגוסט.

למדיניות ארצות הברית גם יש השפעות כלכליות משמעותיות בארצות הברית ומחוץ לה. כלכלנים רבים סבורים כי תוכניתו של טראמפ מזיקה: העלאת המכסים, או החזרת היצור לארצות הברית, יביאו לייקור ניכר של מחירי המוצרים, ולא יגרמו להסטה ניכרת של הייצור לארצות הברית. מחקרים מראים כי כמחצית מעלות המכס מושתת על הצרכנים האמריקאיים באמצעות העלאת מחירים.

ביממה האחרונה פורסמו כותרות בעיתונות הכלכלית שטענו כי “בג”ץ דחה עתירה לפטור מפיצוי על איחורים במסירת דירות בשל המלחמה” וכי “המלחמה לא תהווה סיבה מוצדקת לאיחור במסירת דירות”.
כותרות אלו יצרו חוסר וודאות בקרב לקוחות אשר פנו אלינו ורצו להבין את המשמעות האמיתית של פסק הדין. לכן, חשוב לנו לעשות סדר

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי להיכנס לתוקף באמצע חודש אוגוסט 2025. התיקון קובע, בין היתר, את החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בארגון. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה בנוגע ליישום חובה זו. הטיוטה אינה סופית ופתוחה להערות הציבור.

בסוף יוני 2025, פורסמו שתי החלטות תקדימיות על-ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, העוסקות בשאלה: האם ניתן להשתמש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורכי אימון מכונה של מודלי שפה מבוססי בינה מלאכותית (LLMs)?

ביום 1 ביולי 2025 פורסם תזכיר המציע תיקון להגדרת “תושב ישראל” ליחידים על פי פקודת מס הכנסה. במסגרת התיקון – מוצע לבטל את החזקה הניתנת לסתירה, ולקבוע חזקות חלוטות (שלא ניתן לסתור אותן) ביחס להיותו של יחיד תושב ישראל או תושב חוץ.

ביום 21.7.2025 אושר בקריאה שלישית החוק המסדיר את מתווה הפיצויים (“המתווה”), חוק זה דן, בין היתר, בתשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (“חל”ת”) בתקופת מבצע “עם כלביא”. נציין כי הוראות החוק טרם פורסמו ברשומות. עם זאת, מצאנו לנכון להביא את עיקרי הדברים בפניכם כבר עתה.

במסגרת תביעה נגד גוגל המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בה התבקש, בין היתר, צו המורה לענקית החיפוש Google לפעול באופן אקטיבי ולחסום אתרים מפרים זכויות יוצרים המאפשרים צפייה בתוכן פיראטי בחינם, הגישה היועצת המשפטית לממשלה עמדה התומכת במתן הצו.

המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראות לבנקים בנושא הסנקציות. מטרת ההוראות לנסות להניע את הבנקים לגבש מדיניות גמישה יותר בכל הנוגע ליישום סנקציות.

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי ביהמ”ש המחוזי מרחיב את הפרשנות לקבלת פטור ממס שבח וקובע כי העברת מניות באיגוד מקרקעין במתנה בין אחים פטורה ממס שבח – גם אם המניות לא הועברו ישירות מההורים, אלא מקורן בקרקע שהתקבלה במתנה מההורים.

לראשונה, הוטלו סנקציות על חברה זרה בגין אי-עמידה בהתחייבויות לרכש גומלין בישראל. מדובר בחברת DAQO הסינית, אשר נאסר עליה להשתתף במכרזים ממשלתיים בישראל במשך שנתיים. זאת, כאשר תקופת ההדרה המרבית הקבועה בחוק היא חמש שנים.

בתחילת החודש דחה הסנאט האמריקאי כמעט פה אחד (99-1) סעיף מרכזי מתוך הצעת חוק רפובליקנית רחבה למדיניות פנים, אשר ביקש להקפיא למשך עשור את יכולת המדינות לאכוף רגולציה על מערכות בינה מלאכותית. זאת בתקופה שבה עדיין אין מסגרת פדרלית אחידה המסדירה את תחום הבינה המלאכותית.

שוק המטבעות היציבים עובר נקודת מפנה רגולטורית ועסקית – בשבועות האחרונים נרשמו שני מהלכים משמעותיים בארה”ב שמאותתים על התקדמות לקראת מיסוד התחום: חקיקה ראשונה בתחום והנפקת חברת Circle.

בתחילת יולי 2025, הגישה רשות התחרות כתב אישום נגד מר משה גוזלי, סמנכ”ל מכירות בחברת שסטוביץ’. האישום מתייחס להשמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, על רקע חקירה מורכבת שניהלה רשות התחרות בחשד לביצוע הסדרים כובלים בענף המזון.

בתחילת השנה נכנסה לתוקפה, בתהודה רבה, רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אשר מאפשרת ליבואנים לייבא לישראל מוצרים שונים ומגוונים במסלול תקינה חדש, המבוסס על התאמה לדרישות ותקינות אירופאיות מאומצות.

לפני כשנה, פתח הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה בחקירה כלכלית בחשד לייבוא בהיצף של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין. הממונה קבע ערובה זמנית על ייבוא אלומיניום מסין (פרופילים וצינורות), במטרה להגן על התעשייה המקומית.

בישראל קיים פיקוח על השקעות של גורמים זרים – ובמיוחד כאלה המייצגים מדינות זרות – בתשתיות ובשירותים חיוניים. פיקוח זה, שמכונה בשיח הבינלאומי FDI (Foreign Direct Investments), נועד בעיקרו להבטיח את ביטחון המדינה.