מאגר נתוני אשראי לתאגידים יוצא לדרך: מהלך שמטרתו הגברת התחרות בשוק האשראי העסקי
תקציר
- ביום 16 ביולי 2026, אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 6 לחוק נתוני אשראי, המרחיב את תחולת החוק גם ללקוחות שהם תאגידים ומאפשר הקמת מאגר נתוני אשראי ייעודי לתאגידים.
- המהלך צפוי להרחיב את היקף המידע הזמין לצורך חיתום ניהול הסיכונים והעמדת אשראי עסקי, ובכך לתרום לשיפור הערכת הסיכון ולהגברת התחרות בשוק האשראי העסקי.
- לתיקון עשויה להיות השפעה מהותית על גופים פיננסיים וגופים מוסדיים – הן כמשתמשים במידע והן כגרומים שעשויים להיחשב "מקורות מידע" החייבים בדיווח למאגר – וכן על תאגידים המבקשים אשראי, שבקשותיהם ייבחנו, בין היתר, על בסיס המידע שייאסף.
- החוק ייכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסומו, אך יישום ההסדרים הנוגעים לתאגידים מותנה בקביעת כללים על-ידי נגיד בנק ישראל ובאישורם, כך שהקמת המאגר והפעלתו צפויות בפועל רק בעוד מספר שנים. יחד עם זאת, חשוב להיערך קודם לכן ולזהות מראש את החובות הצפויות, לצמצם סיכוני ציות ולהתאים את תהליכי העבודה לדרישות.
- בנוסף, התיקון כולל גם שינויים מסוימים שעשויים להשפיע על המאגר הקיים ביחס ליחידים, ובכלל זה על משטר הדיווח, מנגנוני ההסכמה והשימוש במידע, ומנגנון חיווי האשראי.
מאגר נתוני אשראי לתאגידים צפוי להשפיע באופן משמעותי על שוק האשראי העסקי בישראל, ולהרחיב את בסיס המידע שישמש נותני אשראי לצורך הערכת סיכונים, חיתום וקבלת החלטות אשראי. לצד הפוטנציאל להגברת התחרות ולשיפור הנגישות לאשראי, המהלך צפוי להציב גם אתגרי היערכות רגולטוריים ותפעוליים עבור גופים פיננסיים וגופים נוספים, שעשויים להידרש לדווח למאגר או להסתמך על המידע שייאסף בו.
תיקון לחוק נתוני אשראי אושר בכנסת
ביום 16 ביולי 2026 אושרה בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון מס' 6), התשפ"ו-2026 ("החוק"), המרחיבה את תחולת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, כך שיחול לא רק על יחידים, אלא גם על לקוחות שהם תאגידים.
מדובר בתיקון משמעותי שנועד לאפשר הקמת מאגר נתוני אשראי ייעודי לתאגידים, במטרה להרחיב את המידע הזמין בשוק האשראי העסקי, לשפר את יכולת הערכת הסיכון של נותני אשראי, ולהגביר את התחרות בתחום.
מה זה מאגר נתוני אשראי?
מאגר נתוני אשראי הוא מאגר מידע מרכזי ומאובטח, המרכז נתונים פיננסיים רלוונטיים על לווים, במטרה לאפשר לנותני אשראי להעריך את רמת הסיכון הכרוכה בהעמדת אשראי. המאגר מבוסס על מידע הנאסף ממקורות שונים, ובין היתר עשוי לכלול נתונים על התחייבויות אשראי, היסטוריית פירעון ועמידה בתשלומים.
עיקרי התיקון
התיקון מעגן תשתית חוקית רחבה להקמת מאגר נתוני אשראי תאגידים, אשר יפעל לצד מאגר היחידים הקיים. במסגרת זו, נקבעו התאמות רוחביות להגדרות החוק, למקורות המידע, לאופן השימוש בנתונים ולמנגנוני הפיקוח והאכיפה.
בין השינויים המרכזיים:
- קביעת הסדרים ייעודיים להגנה על סודות מסחריים של תאגידים.
- הסמכת נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים את סוגי הנתונים שייאספו לגבי תאגידים, את מקורות המידע, את תנאי השימוש במידע ואת תקופות שמירתו.
- הרחבת מקורות המידע הפוטנציאליים, לרבות מגופים ציבוריים ורשויות רלוונטיות.
- הסדרת הפקתם של דוחות אשראי, חיוויי אשראי ודירוגי אשראי גם ביחס לתאגידים.
- אפשרות להביא בחשבון, בתנאים מסוימים, גם נתונים על "בעלי זיקה" לתאגיד, כגון ערבים, לווים במשותף ובעלי שליטה.
- הרחבה והחמרה של סמכויות הפיקוח והאכיפה, לרבות הטלת עיצומים כספיים והפעלת סמכויות ביקורת.
משמעות מעשית לגופים פיננסיים וגופים מוסדיים
לתיקון עשויה להיות השפעה מהותית על גופים פיננסיים וגופים מוסדיים בשני מישורים מרכזיים:
- מצד אחד, כמשתמשים במידע, התיקון צפוי להרחיב באופן משמעותי את היקף המידע הזמין לצורך חיתום, ניהול סיכונים והעמדת אשראי עסקי, ובכך לשפר את יכולת ההערכה של סיכוני אשראי במגזר התאגידי.
- מצד שני, כמדווחים למאגר, גופים מסוימים עשויים להפוך ל"מקורות מידע" החייבים בדיווח שוטף למאגר. גופים אלה יידרשו להיערך מבחינה טכנולוגית, תפעולית ורגולטורית, לרבות התאמת מערכות, נהלי עבודה, מנגנוני בקרה ותהליכי ציות.
בנוסף, התיקון כולל גם שינויים המשפיעים על המאגר הקיים ביחס ליחידים, ובכלל זה הרחבה אפשרית של מעגל הגופים החייבים בדיווח למאגר, שינויים במנגנוני הסכמה ושימוש במידע, וכן התאמות במנגנון חיווי האשראי.
משמעות מעשית לעסקים מבקשי אשראי
תאגידים המבקשים אשראי צפויים להיות מושפעים מהרגולציה החדשה. הקמת מאגר נתוני אשראי ייעודי לתאגידים עשויה להרחיב את היקף המידע שישמש לצורך בחינת בקשות אשראי עסקי, להשפיע על תהליכי החיתום והערכת הסיכון, ובהתאם גם על תנאי האשראי שיוצעו לעסקים.
מתי החוק ייכנס לתוקף?
תחילתו של החוק היא שישה חודשים מיום פרסומו. עם זאת, יישום מלא של ההסדרים הנוגעים לתאגידים יותנה בקביעת כללים על ידי נגיד בנק ישראל, אשר יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך שלושים חודשים (עם אפשרות להארכה בשישה חודשים נוספים).
לפיכך, לצד אישור החוק, עיקרי ההסדרים המעשיים – ובהם היקף חובות הדיווח, סוגי הנתונים, תנאי הגישה למידע ואופן השימוש בו – יתבררו בהמשך במסגרת הכללים שייקבעו, והלכה למעשה ייקח עוד פרק זמן משמעותי של כשלוש שנים עד להקמת המאגר והפעלתו.
המלצות ראשוניות להיערכות
בשלב זה מומלץ לגופים רלוונטיים:
- לבחון האם הם עשויים להיכלל בגדר הגופים החייבים בדיווח למאגר.
- למפות פערים תפעוליים, טכנולוגיים ורגולטוריים לצורך דיווח ושימוש במידע.
- לבחון את השפעת התיקון על תהליכי חיתום, ניהול סיכונים, פרטיות, אבטחת מידע וציות.
- לעקוב אחר גיבוש הכללים והדיונים הרגולטוריים שיקבעו את אופן היישום בפועל.
***
עו"ד אפרת כהן הינה שותפה בכירה וראש מחלקת רגולציה במשרד.
עו"ד נוי זילברמן הינה עורכת דין במחלקת רגולציה במשרד.
מחלקת הרגולציה במשרדנו מלווה חברות, תאגידים וגופים פיננסיים, בישראל ובחו"ל, בהתמודדות עם דרישות רגולטוריות משתנות ובהטמעתן בפעילות העסקית. במסגרת זו, המחלקה מסייעת ללקוחות לבחון את השלכות תיקון החוק על פעילותם, למפות את החובות והחשיפות הרלוונטיות, ולהיערך ליישום ההסדרים החדשים, לרבות התאמת מדיניות, נהלים, תהליכי עבודה ומנגנוני ציות ובקרה. הליווי ניתן בהתאמה למאפייני הפעילות והסביבה הרגולטורית של כל ארגון, תוך שילוב בין היבטים משפטיים, עסקיים ותפעוליים.