עדכוני לקוחות \  רגולציה פיננסית

בתקופה האחרונה אנו עדים לגל אכיפה צרכנית מתגבר, כשהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מחילה סטנדרט ציות גבוה על מגוון רחב של עסקים, גדולים כקטנים. הכלי המרכזי בידי הרשות הוא העיצום הכספי המנהלי, שסכומו עלול לטפס במהירות למיליוני שקלים. אחת השאלות שנותרה עמומה במשך שנים הייתה כיצד בדיוק נספרות ההפרות המרכיבות את העיצום? ובמילים אחרות, מתי מעשה שגוי אחד של העוסק "מתרבה" לכדי הפרות רבות? פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כלל אחיד וברור בנושא.

בינואר 2026 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לתיקון "הוראה לבעלי רישיון בקשר למתן שירותים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". ההוראה נועדה להתאים את הוראות חוק הייעוץ לעידן הדיגיטלי ולהסדיר את פעילותם של יועצים, משווקים ומנהלי תיקים הפועלים באמצעות מערכות אלגוריתמיות ופלטפורמות דיגיטליות.

בנק ישראל פרסם לאחרונה הודעה לעיתונות על החלטתו להרחיב משתי ספרות לשלוש ספרות את קוד הזיהוי המשמש תאגידים בנקאיים וגופים חוץ-בנקאיים להתחברות למערכות התשלומים. לכאורה מדובר בשינוי טכני בלבד, אך למעשה מדובר במהלך משמעותי שיאפשר לגוף פיננסי להחזיק חשבונות ולהעביר כספים עבור הלקוחות באופן ישיר ועצמאי, ללא תלות בבנקים הקיימים.

סגל רשות ניירות ערך פרסם לאחרונה מענה לפנייה מקדמית המבהיר את גבולות הגזרה של חוק הייעוץ הישראלי לפעילות מחקר ואנליזה המבוצעת מחוץ לישראל. בעמדה זו, הרשות חוזרת ומאששת את עקרון התחולה הטריטוריאלית וקובעת כי בנסיבות מסוימות, פעילות של גוף זר המספק אנליזה ממומנת על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב לא תהיה כפופה להסדרת חוק הייעוץ.

נשיא ארצות-הברית הודיע לאחרונה על הטלת מכסים חדשים בשיעור של 25% עד 100% על תרופות, משאיות, ריהוט וארונות אמבטיה. המהלך מטלטל את השווקים וצפוי להשפיע על עלויות הובלה, תעשיית הרהיטים ויחסי הסחר עם שותפות סחר שונות, ואף עלול להשפיע על חברות ישראליות בתחומים שונים.

בערב ראש השנה האחרון, פרסם צוות עבודה משותף של בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך דו"ח ביניים להערות הציבור המציע מהפכה באופן שבו גופים פיננסיים (בעיקר בנקים, חברי בורסה ושחקנים נוספים) מתוגמלים על שירותי ניירות ערך וייעוץ השקעות. הרפורמה מציעה שינוי יסודי שמטרתו להגביר את השקיפות, לאפשר השוואה בין השחקנים השונים וכתוצאה מכך להגביר את התחרות, ולעבור ממודל של "תשלום סמוי" למודל של "תשלום ישיר וגלוי".

שוק החיזוי חווה צמיחיה מואצת בשנים האחרונות, להתפתחות של פלטפורמות המונות מיליוני משתמשים, כגון Kalshi ו-Polymarket , אשר גם מצליחות לחזות בצורה טובה תוצאות של אירועים מגוונים. שוק זה נתפס בעיני רבים ככלי לגיטימי לחיזוי ולגידור סיכונים, אך בעיני רגולטורים הוא היה קרוב להימורים ללא רישיון.

בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית קבע לאחרונה כי מרבית המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ במסגרת מלחמות הסחר – אינם חוקיים. עם זאת נקבע, כי לעת עתה המכסים יישארו בתוקף. מדובר בפסק דין דרמטי, בעל פוטנציאל להשפעה נרחבת על הכלכלה האמריקאית והעולמית, ואף על מבנה סמכויות השלטון הפדרלי.

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות ערך דוח ריכוז ממצאים בנושא הצעה של ניירות ערך ללא פרסום תשקיף. הדוח מיועד לגופםי המעוניינים להציע ניירות ערך לציבור ומשקף את עמדת הרשות ביחס לגבולות הגזרה של עמידה בפטורים שונים המאפשרים להציע ניירות ערך ללא פרסום תשקיף.

לאחרונה פרסמה מועצת הגנת המידע האירופית (EDPB) טיוטת הנחיות חדשה בנוגע לעיבוד מידע אישי באמצעות טכנולוגיות בלוקצ'יין. מטרת ההנחיות היא להבהיר כיצד ניתן ליישב בין עקרונות ה-GDPR לבין השימוש בטכנולוגיות בלוקצ’יין.