ישראל בדרך להסדרת מטבעות דיגיטליים יציבים: תזכיר חוק חדש לרישוי ופיקוח
תקציר
- משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו ביום 29.6.2026 תזכיר חוק להערות הציבור עד ליום 20.7.2026,שיקבע לראשונה בישראל מסגרת רישוי ופיקוח ייעודית למנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins).
- תזכיר החוק מציע להקים מסגרת רגולטורית ייעודית לאסדרת תחום הנפקת המטבעות הדיגיטליים היציבים על ידי חברות פרטיות, בדומה לחקיקה המקבילה באיחוד האירופי ובארצות הברית.
- בין היתר, התזכיר קובע חובת רישוי, דרישת גיבוי מלא (100%) של נכסי רזרבה, זכות פדיון מיידית וללא עמלה, וחובות ממשל תאגידי וגילוי מחמירות, לצד הסדר תחולה ייחודי החל גם על גופים הפועלים מחוץ לישראל, אך מכוונים את פעילותם ללקוחות ישראלים.
- אחת השאלות המרכזיות שעולה היא האם גם שחקניות ענק גלובליות כמו Tether (USDT) ו-Circle (USDC), המשרתות מיליוני משתמשים ברחבי העולם, יידרשו להיכנס תחת משטר הרישוי הישראלי ככל שהן ממשיכות לשרת לקוחות ישראלים – שאלה שהתשובה עליה עשויה להשפיע באופן ישיר על אופן פעילותן, ואולי גם על זמינותן, בשוק המקומי.
מהיכן הגיע תזכיר החוק החדש?
ביום 29.6.2026 פרסמו משרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להערות הציבור את תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים), התשפ"ו-2026.
התזכיר בא בעקבות החלטת ממשלה 204 מיום 24.2.2023, שהתקבלה בהמשך לדו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ובמסגרתה הוסמך שר האוצר לקבוע את זהות הרגולטור האחראי על התחום.
ביום 10.12.2024 נקבע כי האחריות תוטל על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. עד כה פעל תחום המטבעות היציבים בישראל בהיעדר מסגרת חקיקתית ייעודית, על אף היקפו הגלובלי הנרחב – למעלה מ-200 מטבעות יציבים בעולם, בשווי כולל העולה על 300 מיליארד דולר ופעילות חודשית של כ-2 טריליון דולר.
תזכיר החוק להסדרת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל: מה חדש?
התזכיר קובע לראשונה כי הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים מחוייבת ברישיון וקובע חובות מהותיות:
- גיבוי מלא של המטבעות המונפקים (ביחס של 1:1) בנכסי רזרבה נזילים וסולידיים, המוחזקים אצל גופים פיננסיים דוגמת בנקים, בהפרדה מנכסי המנפיק ומחוץ להישג ידם של נושים במקרה של חדלות פירעון;
- זכות פדיון מיידית וללא עמלה למחזיקי המטבע;
- חובת פרסום "מסמך גילוי" (Whitepaper) בעברית 30 ימים לפחות טרם ההנפקה;
- וחובת הקמת שדרת ממשל תאגידי הכוללת דירקטוריון, מנהל כללי, רואה חשבון מבקר וממונה ציות עצמאי.
בנוסף, אחד החידושים המרכזיים בתזכיר הוא תחולתו גם על מנפיקים זרים. לפיו, החוק יחול גם על תאגיד המנפיק מטבעות מחוץ לישראל, ככל שהוא "מכוון את פעילותו" ללקוחות תושבי ישראל – גם בהיעדר נוכחות פיזית בארץ.
התזכיר מונה רשימת אינדיקציות למהו גוף אשר "מכוון את פעילותו" לישראל: אפשרות למסירת מען בישראל, פנייה ללקוחות בעברית, הצעת מטבע צמוד שקל, או שיתוף פעולה עם נותן שירותים פיננסיים מקומי לצורך הנגשת השירות. עם זאת, מדובר ברשימה פתוחה, כך שגם פעילות שאינה נכנסת אליה במפורש עשויה להיחשב מכוונת לישראל, לפי מכלול הנסיבות.
במקביל, התזכיר מציע מסלול רישוי ייעודי למנפיק זר, המאפשר קבלת רישיון ישראלי גם ללא התאגדות בארץ, בכפוף לכך שהמפקח שוכנע שהדין הזר החל על המנפיק נותן מענה מספק לעניינים המוסדרים בתנאי הרישוי הרגילים, וכי קיימת אפשרות אכיפה אפקטיבית כלפיו, בין אם השליטה והניהול מופעלים בישראל ובין אם לאו. חשוב להבהיר, אין מדובר בפטור מרישיון, אלא במסלול רישוי מותאם, הכפוף לשיקול דעת המפקח ולבחינת טובת הציבור.
משמעויות למנפיקים בינלאומיים, חברות פינטק, קריפטו ובורסות
השילוב בין שני ההסדרים יוצר מציאות שבה גם מנפיקים בינלאומיים גדולים נדרשים לבחון את זיקתם לשוק הישראלי. Tether ו-Circle, המנפיקות אתה USDT ו-USDC, שני המטבעות היציבים הגדולים בעולם, משרתות כיום גם משתמשים ישראלים, במסחר בקריפטו, בהעברות כספים ובשימושים פיננסיים נוספים.
ככל שפעילות זו תיחשב "מכוונת" לישראל לפי המבחנים שנקבעו בתזכיר, עשויות חברות אלו למצוא עצמן נדרשות לפעול תחת רישיון ישראלי, או לכל הפחות לבחון היערכות רגולטורית מתאימה – סוגיה שטרם קיבלה מענה מפורש בתזכיר ושתלווה ככל הנראה את הליך גיבושו הסופי.
עבור פלטפורמות קריפטו, בורסות וגופי פינטק הפונים ללקוחות ישראלים כחלק ממאגר לקוחות גלובלי, מדובר בתזכורת לבחון מחדש את אופן הפנייה לשוק המקומי.
התזכיר מבוסס במפורש על סטנדרטים מהחקיקה האמריקאית (Genius Act) ומרגולציית MiCA באיחוד האירופי, תוך התאמתם למאפיינים הרגולטוריים בישראל. גם MiCA כולל הסדר תחולה על מנפיקים ונותני שירותי קריפטו המכוונים פעילותם לשוק האירופי, כך שהגישה הישראלית מצטרפת למגמה עולמית של אסדרה מבוססת-כוונה ולא רק מבוססת-מיקום.
לסיכום: המלצות פרקטיות למנפיקים וגופי פינטק
מדובר במהלך רגולטורי משמעותי, שעשוי להשפיע על פעילותם של מנפיקי מטבעות יציבים, פלטפורמות קריפטו, גופי פינטק וחברות טכנולוגיה הפונות ללקוחות בישראל.
כבר בשלב זה מומלץ לבחון את השלכות התזכיר על פעילות החברה, ובכלל זה האם פעילותה עשויה להיחשב כ"מכוונת" לשוק הישראלי, האם היא צפויה להיות כפופה לחובת רישוי, ואילו התאמות רגולטוריות ועסקיות עשויות להידרש.
לנוכח מורכבות ההסדר המוצע והשלכותיו האפשריות, מומלץ להסתייע בייעוץ משפטי בעל ניסיון ומומחיות בתחומים אלה בשלב מוקדם של תהליך ההיערכות, ובמקרים המתאימים גם לשקול הגשת הערות לתזכיר.
***
עו"ד אפרת כהן, שותפה בכירה וראש מחלקת רגולציה במשרד.
עו"ד אביחי טל, עורך דין במחלקת רגולציה במשרד.
מחלקת הרגולציה במשרד מלווה באופן שוטף חברות פינטק, גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה ושחקנים מובילים בתחום הנכסים הדיגיטליים, ומעניקה ייעוץ בנושאי רגולציה, רישוי, ציות, ממשל תאגידי, מוצרים פיננסיים חדשניים ואסדרה של פעילות בישראל ובשווקים בינלאומיים.