מהלכה למעשה: הרשות להגנת הצרכן מצמצמת עיצומים כספיים בעקבות פסק דין אפיקים

בסוף חודש יוני, 2026 בית המשפט העליון קבע לראשונה בעניין פסק דין אפיקים מים, מבחן ברור לחישוב עיצומים כספיים לפי חוק הגנת הצרכן. בעדכון הקודם שפורסם בעניינו, סקרנו את קביעת בית המשפט העליון בעניין "מבחן המעשה" לספירת הפרות לצורך חישוב עיצומים כספיים.

כעת- בתגובה מהירה יחסית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה גילוי דעת משפטי והנחיית אכיפה זמנית, המיישמים את ההלכה ומשנים כבר כעת את אופן חישוב העיצומים בשטח. הרשות אינה מרבה לפרסם גילויי דעת, ועצם הפרסום בפרק זמן קצר יחסית, מהווה אינדיקציה למשקל שהיא מייחסת לפסק הדין.

גילוי דעת משפטי והנחית אכיפה דחופה וזמנית

עד היום נהגה הרשות, במקרים מסוימים, למנות הפרה נפרדת בגין כל צרכן שקיבל מסמך אחיד שנפל בו פגם. למשל, אי-גילוי או הטעיה בחוזה, מתוך תפיסה שכל מסירה מהווה "מעשה" עצמאי.

גילוי הדעת מיישם את פסק הדין בעניין אפיקים מים וקובע כי מעתה, הפרה שמקורה בניסוח לקוי של מסמך אחיד (כגון חוזה התקשרות או תנאי ביטול עסקה) או של אתר האינטרנט של העוסק, תיחשב להפרה אחת בלבד, ללא תלות במספר הלקוחות שקיבלו את המסמך.

תחולה רטרואקטיבית

מובהר כי ההקלה האמורה אינה חלה רק על הפרות עתידיות. בתיקים שכבר הסתיימו ותלויים ועומדים בבתי המשפט, הרשות הודיעה כי תעדכן את סכומי העיצום כלפי מטה, באמצעות פרקליטות המדינה, ותסיר את ההכפלה שנעשתה לפי מספר הצרכנים. גם בהליכים המצויים עדיין בשלב המנהלי תחול אותה מדיניות.

המשמעות: עוסקים שנמצאים כעת בעיצומו של הליך אכיפה עשויים ליהנות מהפחתה מיידית של סכום העיצום.

החריג שחשוב להכיר: "חיסרון כיס"

על אף האמור, ההקלה אינה גורפת. הרשות הבהירה כי כאשר הפגם במסמך האחיד גרם בפועל ל"חיסרון כיס" לצרכנים, כגון גבייה כספית שלא כדין, וכאשר יש בידי הרשות ראיות לנזק ממוני ממשי, היא תמשיך למנות את העיצום לפי מספר הנפגעים.

ההבחנה בין הפרה "טכנית" לבין הפרה שגרמה נזק כספי בפועל היא שתכריע במידה רבה את היקף החשיפה. הרשות אף הדגישה כי מדובר בהנחיה מקלה וזמנית שנכנסה לתוקף באופן מיידי, וכי היא שומרת לעצמה את הזכות לקבוע בעתיד נהלים קבועים ומחמירים יותר.

ענף המזון והקמעונאות – לא חל שינוי

לצד ההקלה שפורטה לעיל, הרשות הבהירה כי בענף המזון והקמעונאות לא חל שינוי. שם ממילא נהוגות שיטות ספירה מצמצמות כגון "שיטת הקטגוריות" (עד 12 קטגוריות לביקורת) באי-הצגת מחיר ושיטת המק"ט בהטעיה במחיר, שכבר עולות בקנה אחד עם עקרונות פסק הדין ואושרו בפסיקה ענפה.

מה המשמעות המעשית לעסקים?

גילוי הדעת של הרשות, כמו גם פסק דין, מבהיר כי האופן שבו סופרים את ההפרות וסיווג ההפרה עשויים להכריע את גובה העיצום לא פחות מעצם קיומן.

עוסקים המצויים בהליכי אכיפה פעילים ובפרט כאלה שבהם נספרו הפרות במכפלה של מספר הלקוחות בשל פגם במסמך אחיד, מוזמנים לבחון האם קמה להם עילה להפחתה, ולהעלות אותה מול הרשות.

במבט קדימה, השאלה שתכריע את גובה החשיפה היא האם ההפרה גרמה נזק כספי ממשי לצרכנים. ומעל הכל, מסמכי התקשרות תקינים וממשקי אתר נקיים נותרים ההגנה הטובה ביותר כאשר גם תבנית פגומה אחת עדיין עלולה להוליד עיצום.

ובפרק הבא: נהלי אכיפה קבועים

הרשות ציינה כי גילוי הדעת נועד לגשר על התקופה שעד לגיבוש נהלי אכיפה קבועים ומעודכנים, שיעגנו את עקרונות פסק הדין ויפורסמו לציבור באופן הדרגתי במטרה להגביר ודאות, שקיפות ואחידות. עוד הדגישה הרשות כי היא שומרת לעצמה את הזכות לאמץ באותם נהלים שיטות ספירה מחמירות יותר. משמעות הדבר היא שההקלה הנוכחית אינה בהכרח סוף הפסוק, וכדאי לעקוב אחר הנהלים שיפורסמו בהמשך.

***

עו"ד אפרת כהן, שותפה בכירה וראש מחלקת רגולציה במשרד.

עו"ד אור לוי היא עורכת דין במחלקת רגולציה במשרד.

מחלקת הרגולציה במשרדנו מלווה עסקים וחברות הן בהיערכות מונעת והן בניהול הליכי אכיפה מול הרשות, ומסייעת בבחינת החשיפה הספציפית של כל ארגון ובהתאמת ההתנהלות הנדרשת לצמצום החשיפה המשפטית.