איסורי סחר על טובין ושירותים מההתנחלויות

ביום 8 בספטמבר 2026 פרסמו שרי החוץ של שתים-עשרה מדינות הצהרה משותפת על הגבלות סחר בטובין מההתנחלויות. שלוש מהמדינות החתומות – בריטניה, צרפת וקנדה – הודיעו על כוונתן להטיל איסורי יבוא לאומיים. חמש מדינות אירופיות כבר נקטו צעדים כאלה קודם לכן.

בפועל, ההגבלות נכנסות לתוקף במועדים שונים:

• כבר בתוקף: בספרד, בלגיה ונורבגיה כבר קיימות מגבלות בתוקף. אירלנד כבר חוקקה בנושא, אך התחולה מותנית בצווי יישום.
• 22 בספטמבר 2026: האיסור ההולנדי ייכנס לתוקף. שבועיים מהיום. זהו המועד הדחוף ביותר עבור יצואנים.
• שישה עד תשעה חודשים: המשטר הבריטי החדש צפוי להכנס לתוקף. הוא הרחב מכולם וכולל שירותים ופרסום.

כמה נקודות לשם הבנת המפה המדויקת של האיסורים:

• האיסורים חלים על טובין שמקורם בהתנחלויות, לא על טובין מיהודה ושומרון בכלל ולא על סחר עם ישראל בתחומי הקו הירוק.
• ההיקף הגיאוגרפי אינו אחיד בין המדינות.
• בריטניה היא המדינה היחידה שהודיעה גם על איסור שירותים ופרסום.

בעדכון זה נסקור את מפת המדינות ומועדי התחולה, את החבילה הבריטית על שלוש שכבותיה ואת משמעות פרויקט . E1   בנוסף, נמפה חשיפה לפי סקטור. בסוף העדכון נציג  לוח פעולות לארבעה-עשר הימים הקרובים.

מפת המדינות ומועדי התחולה

ההיקף הגיאוגרפי של ההגבלות אינו אחיד, ולכן יש לבחון בנפרד את ההגדרה בכל משטר מדינתי בנפרד. הצו ההולנדי חל על ההתנחלויות בשטחים שהולנד אינה מכירה בהם כשטח ישראל, ובכללם רמת הגולן. החוק האירי חל על הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים. הצו ההולנדי חל על כל אדם הנמצא בהולנד וגם על אזרחים וחברות הולנדיים הפועלים מחוץ להולנד.

החבילה הבריטית

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג את החבילה בבית הנבחרים ב-8 בספטמבר.:

א. תוקף מידי

• הכרזות שמיות המטילות סנקציות על קבוצת מתנחלים שנטען כי תמכו באלימות נגד קהילות פלסטיניות או הסיתו לה.
• הרחבת משטר הסנקציות הבריטית הקיים שנועד לשמירה על "זכויות האדם הגלובליות", באופן שבעצם פעולה להרחבת ההתנחלויות מהווה עילה להטלת סנקציות, וזאת כדי לאפשר פעולה מהירה יותר נגד הרחבת התנחלויות, לרבות פרויקט E1.
• סירוב לכל בקשות הרישוי ליצוא נשק וטובין אחרים "התורמים מהותית לכיבוש". שר החוץ מיליבנד תיאר זאת כמנעול כפול: איסור אחד (הקיים מאז ספטמבר 24)  לכל יצוא בטחוני המשמש את צה"ל ועזה. איסור שני, שיעמוד כל עוד הכיבוש קיים, על כל יצוא של נשק, טובין, ושירותים התרומים מהותית לכיבוש.

ב. הליכי חקיקה, תחולה בעוד שישה עד תשעה חודשים

• איסור יבוא על טובין מההתנחלויות.
• איסור על מתן שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן להרחבת התנחלויות, לחברות וליחידים.
• איסור פרסום התנחלויות בבריטניה. הרקע להוראה זו הוא תערוכה לשיווק קרקעות בהתנחלויות שהתקיימה בלונדון מוקדם יותר השנה.

שלושת אלה ייכללו במשטר סנקציות חדש ומקיף, עם פטורים דתיים מתאימים. היקף הפטורים ייקבע בתקנות.

ג. שינוי עמדה משפטית

בריטניה הכריזה לראשונה שהיא רואה בשליטת ישראל ביהודה ושומרון כולה ככיבוש בלתי חוקי. יש לכך השלכות ארוכות טווח על חוות דעת משפטיות, על חיתום ביטוחי ועל ניסוח מצגים חוזיים. במקביל הבהיר מיליבנד שבריטניה תמשיך לסחור עם ישראל בתחומי הקו הירוק ושהיא מתנגדת לתנועת החרם.

ד. אכיפה

האכיפה על טובין בגבול מופקדת בידי רשות המכס הבריטית (HMRC). סנקציות על סחר אזרחיות ושירותים באחריות משרד הסחר הבריטי. אכיפת הסנקציות הפיננסיות באחריות משרד האוצר.  

פרויקט E1

ההצהרה המשותפת נוקבת במפורש בפרסום המכרזים לפרויקט E1  כעילה לצעדים. בריטניה הרחיבה את משטר זכויות האדם הגלובלי כדי לאפשר הכרזה מהירה על גורמים המעורבים בהרחבת התנחלויות, ו-E1 צוין בשמו. מעורבות במיזמי תשתית, עבודות עפר או בינוי באזור מהווה קריטריון בעדיפות גבוהה להכרזה שמית על חברות יזמיות וקבלניות.

מיפוי חשיפה לפי סקטור

א. יצרנים ויצואנים

בסקטור זה מרוכזת החשיפה המיידית. הצו ההולנדי אינו מסתפק  באיסור יבוא אלא אוסר  גם רכישה ומכירה, וכן מתן שירותי תיווך הקשורים לטובין אלה. הצו אוסר במפורש גם על עקיפת איסורים, והפרתו עלולה לשאת באחריות פלילית. עד למועד התחולה חלה חובה לציין את מקור המוצרים במפורש. עם כניסת התקנות הבריטיות לתוקף ייחסמו טובין מהתנחלויות בגבול הבריטי.

לגבי מוצר המיוצר ביהודה ושומרון ומועבר למדינות אחרות דרך מדינת ישראל: במצב זה חלים "כללי המקור" הרלוונטיים לכל משטרי המכס ומגבלות היצוא בין המדינות. באופן עקרוני, לפי כללים אלו כדי שמוצר ייחשב כמי שיוצר במקום מסוים הוא צריך לעבור שינוי או עיבוד משמעותי באותו המקום. לכן, "העברת" מוצר המיוצר ביהודה ושומרון דרך ישראל בלא שבישראל נעשתה עבודת עיבוד משמעותית – לא תעזור.

ב. קבלנות, עבודות עפר ותשתיות

חברות המבצעות עבודות פיתוח, סלילה או בינוי באתרים שסומנו עומדות בסיכון ישיר להכרזה קונקרטית לגביהם כחברה המוטלות עליה סנקציות. בנוסף קיים סיכון לשלילת רישיונות משתמש קצה לציוד הנדסי כבד, לחלפים ולתוכנה מתוצרת בריטית או אירופית.

ג. נדל"ן, שיווק ופרסום

זהו החידוש המשמעותי ביותר בחבילה הבריטית. איסור הפרסום יחול על שיווק קרקעות ודירות בהתנחלויות בשוק הבריטי. ספרד כבר אוסרת פרסום שירותי תיירות. המשמעות היא שחברות הפועלות בשווקים אלה צריכות לבחון לא רק את הפעילות המסחרית אלא גם את אופן השיווק – לרבות אתרי אינטרנט, כנסים ומודעות המופצים בשווקים אלה, ולבחון את מעמדם של סוכנים ומשווקים מקומיים.

ד. בנקאות ומימון

הפעילות הבנקאית השוטפת מול משקי בית אינה נושא הצעדים. החשיפה מתרכזת במימון פרויקטים, בערבויות חוק המכר ובהנפקת איגרות חוב ייעודיות לפיתוח נדל"ן בהתנחלויות. האיסור הבריטי על שירותי מימון חל על גורמים בריטיים. החשיפה של גוף פיננסי ישראלי היא עקיפה ונובעת מדרישות של בנקים קורספונדנטים, ממצגים חוזיים ומתניות ציות, ובנוסף מסיכון הכרזה ישיר.

ה. יבואנים של ציוד וטכנולוגיה בריטיים

המנעול הכפול פועל בכיוון ההפוך מזה שנהוג להניח – הוא אינו  מגביל ייצוא ישראלי לבריטניה אלא להפך,  יצוא בריטי לישראל. חברות ישראליות התלויות ברכיבים, בחלפים או בתוכנה ממקור בריטי צריכות למפות את התלות הזו ולבחון חלופות.

ו. מה אינו נושא הצעדים

הסחר עם ישראל בתחומי הקו הירוק נמשך כרגיל. שירותי בריאות, תרופות ומזון לאוכלוסייה האזרחית אינם מוסדרים בצעדים אלה. בריטניה הודיעה על פטורים דתיים מתאימים; היקפם ייקבע בתקנות ויש לעקוב אחריו.

ז. המלצות אופרטיביות ליצרנים ישראלים

• למפות את מקור הטובין בשרשרת האספקה לפי מתקן הייצור בפועל, ולא לפי כתובת הרישום. המיפוי צריך לכלול חומרי גלם ומתקני אריזה.
• לוודא הצהרת מקור מדויקת בכל משלוח לשוק ההולנדי, כבר עכשיו.
• לסקור חומרי שיווק ופרסום המופצים בבריטניה ובספרד, ולבחון את מעמדם של משווקים מקומיים.
• לבצע סקר תניות סנקציות בחוזי מימון ובקווי אשראי בינלאומיים, כדי לאתר עילות להעמדה לפירעון מיידי.
• לבחון הפרדה מבנית בין פעילות מעבר לקו הירוק לבין פעילות הליבה. יש לעשות זאת בזהירות: הפרדה שאין מאחוריה שינוי כלכלי ממשי עלולה להיחשב עקיפה, והצו ההולנדי אוסר עקיפה במפורש.
• למפות תלות ברישיונות יצוא בריטיים נכנסים.
• להיערך למכרזים ציבוריים באירופה. הצו ההולנדי חל גם על גופי רכש ציבוריים, המחויבים לבדוק מקור לאורך שרשרת האספקה.

לוח פעולות לארבעה-עשר הימים הקרובים

מסמכים

• ההצהרה המשותפת של שרי החוץ, 8 בספטמבר 2026
• הצו ההולנדי, הודעת הממשלה
• הנחיות המכס ההולנדי ליבואנים ויצואנים
• הנחיות RVO לעסקים
• החוק האירי, דף החקיקה הרשמי
• רשימת הסנקציות הבריטית (The UK Sanctions List)

 **

מזכר זה כולל מידע כללי והערכת מצב, ואינו מהווה חוות דעת משפטית לנסיבותיו של מקרה ספציפי. חלק מהצעדים המתוארים טרם עוגנו בכלי משפטי מחייב.

**

פרופ' עמיחי כהן הוא יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרד.