תמרוץ חברות הייטק וקרנות השקעה –טיוטות תקנות מס הכנסה ומע"מ
תקציר
- The Israel Tax Authority (ITA) is promoting new tax regulations for investment funds and foreign investors in order to remove tax barriers to investments made through funds.
- The draft Income Tax and VAT Regulations offer tax benefits for funds, investors, and fund managers, among other things, in relation to capital gains, interest, dividends, carried interest (success fees), and management fees.
- The proposed tax benefits are subject to various conditions relating, among other things, to the structure of the fund, the identities of the investors, and the type of investment. At this stage, the regulations remain in draft form, and their entry into force is contingent on the enactment of the enabling legislation.
- Practical significance: Funds and investors should examine the eligibility criteria and the implications of the proposed regulations on their existing investment structures and tax arrangements, which will replace the current need to receive a pre-ruling from the ITA.
ככלל, תושבי חוץ פטורים ממס רווחי הון בישראל, אלא אם פעילותם נחשבת לעסק או שההכנסה מיוחסת למוסד קבע בישראל. אולם, קרנות השקעה המבצעות השקעות בעסקים ישראליים אינן בהכרח זכאיות לפטור, לאור סיווג הכנסת השותפות כהכנסה מעסק ו/או קיומו של מוסד קבע בישראל – וזאת אף שהשותפים המוגבלים, המממנים את ההשקעות, הם פסיביים.
מצב זה, יצר פער משמעותי: משקיע זר עשוי ליהנות מפטור ממס כאשר הוא משקיע ישירות בחברה ישראלית באופן פסיבי, אך לא בהכרח כאשר אותה השקעה נעשית באמצעות קרן השקעה. פער זה עלול להרתיע משקיעים זרים וליצור חסם להשקעות בישראל.
מה נעשה עד היום – ומה עדיין חסר?
כדי להתמודד עם מצב זה, רשות המסים הציעה בעבר "מסלול ירוק", המאפשר פטורים והקלות במס למשקיעים זרים, ובפרט בקרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות, וכן למנהלי קרנות ביחס לדמי הצלחה.
אולם, פתרון זה עורר קשיים רגולטוריים, בין היתר משום שלא נשען על סמכות מפורשת בחוק. על רקע זה ובין היתר בעקבות ביקורת מבקר המדינה, הוחלט להסדיר את מיסוי הקרנות בחקיקה ובתקנות.
בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2025 נכלל תחילה תיקון לפקודת מס הכנסה ולחוק מס ערך מוסף, המסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות הטבות מס לקרנות השקעה ולמשקיעים בחברות ישראליות.
בסופו של דבר, התיקון פוצל מחוק ההסדרים וטרם נחקק. מאז פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה, ולאחרונה גם טיוטת תקנות מע"מ, כאשר טיוטות התקנות נשענות על הצעת החוק וקידומן תלוי בהשלמת חקיקתה. להלן עיקרי ההטבות המוצעות.
נציין כי כדי ליהנות מההטבות, על שותפות בעלת מפעל קבע להירשם אצל פקיד השומה ולהגיש דוחות בהתאם, וכי יש לעמוד בתנאים ובהגדרות שנקבעו על מנת להיות זכאים להטבות השונות.
טיוטת תקנות מס הכנסה
התקנות מציעות מספר פתרונות לבעיה המתוארת, שיחולו לגבי קרנות השקעה הפועלות כשותפויות, כמו גם הסדרים שמטרתם לעודד את פעילות הקרנות ואת השקעתן בחברות ישראליות ובחברות זרות שעיקר נכסיהן בישראל.
נציין כי התקנות כוללות מספר הגדרות ותנאים בהם יש לעמוד לצורך זכאות להטבות השונות. בין היתר, התקנות מקבעות השקעה בחברות טכנולוגיות (בהתאם למספר תנאים בהם על ההשקעה לעמוד) כדרישה לצורך חלק מן ההטבות. כמו כן, התקנות קובעות כי על תושב חוץ להיות כזה לכל אורך הדרך – הן במועד ההשקעה בקרן, הן במועד ההשקעה בנייר הערך והן בעת המימוש.
-
הקלה במיסוי רווחים של שותפים מוגבלים
מוצע כי חלק הרווח המיוחס לשותף מוגבל (LP – שותף מוגבל שאינו משתתף בניהול) ממכירת נייר ערך שהוחזק על ידי השותפות ייחשב כרווח הון, גם אם ההכנסה מסווגת כהכנסה מעסק – וזאת גם לגבי שותף מוגבל ישראלי.
בנוסף, פטור מרווח הון לפי סעיף 97(ב2) או (ב3) יחול אף אם הרווח הופק באמצעות מפעל קבע בישראל. הטבות אלה אינן כוללות תנאי סף, פרט לעמידה בהגדרות, כגון השקעה בניירות ערך, ובחובות דיווח.
-
מיסוי שותף כללי תושב חוץ ודמי הצלחה
בנוסף נקבע לגבי תושב חוץ שאינו שותף מוגבל (שותף כללי – GP), כי יוכל לבקש שהכנסה הנובעת ממכירת ניירות ערך ומדמי הצלחה (אך לא הכנסה מדמי ניהול) תחויב במס בשיעור של 10% מהחלק המיוחס לשותף. אולם, לגבי הכנסת שותף כללי תושב חוץ מדמי רצינות (חלקו של השותף הכללי ברווחי הקרן, שאינו דמי הצלחה, אלא נובע מהשקעה בה, עד לסף של 10%) – הוא יוכל לקבל פטור ממס.
כמו כן, נקבע כי לגבי הכנסה, שאינה דמי הצלחה, שנובעת ממכירת נייר שנרכש בהשקעה מזכה בחברה טכנולוגית (כהגדרת המונחים בתקנות) יחול פטור גם על תושב חוץ שאינו שותף מוגבל.
לעומת זאת, לגבי שותף כללי ישראלי בקרן השקעות פרטית מוטבת בלבד (כפי שתוגדר מטה), שיעור המס בגין דמי הצלחה יהיה 27%, בניגוד למצב הקיים בו חל מס שולי או שיעור מס שנקבע בהסדר. בנוסף, לגבי שותף כללי תושב ישראל נקבע כי הכנסתו מדמי רצינות תיחשב רווח הון ולא הכנסה עסקית.
קרן השקעות פרטית מוטבת – תנאי זכאות
לגבי השקעה בקרן השקעות פרטית מוטבת נקבעו הטבות נוספות מעבר לאלה שפורטו מעלה. הזכאות למעמד של קרן המקיימת מוסד קבע בישראל כקרן השקעות פרטית מוטבת נבחנת לפי מספר תנאים ובהם:
הקרן מורכבת מלפחות עשרה משקיעים; הקרן לא תשקיע למעלה מ- 25% בחברה אחת; השקעות של לפחות 10 מיליון דולר בהשקעות מזכות או 5 מיליון דולר בחברות טכנולוגיות; לפחות 30% מהאחזקות של שותפים מוגבלים הן אחזקות של תושבי חוץ; כל אחד מהשותפים לא מחזיק יותר מ-20%, למעט שותף אחד שיוכל להחזיק עד 35%.
התנאים נועדו, בין היתר, להבטיח שמדובר בקרן בעלת בסיס משקיעים רחב, השקעות בהיקף משמעותי ורכיב מהותי של השקעות זרות.
הטבות מס על ריבית ודיבידנד
נקבע כי חלקו של שותף מוגבל בקרן השקעות פרטית מוטבת בריבית ובדיבידנד ייחשב ככאלה ולא כהכנסה מעסק, וזאת בתנאי שההלוואה מכוחה שולמה הריבית נדרשה בחברה לתכלית עסקית, או שהדיבידנד חולק מתוך רווחים שנוצרו לאחר מועד ההשקעה המזכה.
לגבי קרן השקעות פרטית מוטבת שביצעה השקעה מזכה בחברה טכנולוגית, חלקם של שותפים מוגבלים תושבי חוץ בריבית ובדיבידנד (לפי התנאים המתוארים לעיל) יהיה פטור ממס, ובלבד שלגבי דיבידנד, הוא חולק מרווחים שנהנים מהוראות החוק לעידוד השקעות הון.
טיוטת תקנות מע"מ – הקלות בדמי הצלחה ובדמי ניהול
טיוטת התקנות שפורסמה לאחרונה בעניין מע"מ מפנה להגדרות שנקבעו בטיוטת התקנות בעניין מס הכנסה, כך שעמידה בתנאים ובהגדרות שנקבעו דרושה גם לצורך קבלת ההטבות בעניין מס ערך מוסף:
- נקבע כי דמי הצלחה בגין שירותי ניהול שניתנו לקרן השקעות מוטבת יהיו פטורים במלואם ממע"מ.
- לגבי דמי ניהול שהתקבלו בגין שירותי ניהול לקרן השקעות מוטבת, נקבע כי יחול מע"מ אפס על החלק מדמי הניהול המיוחס לשותף חוץ, כלומר לפי יחס השקעותיהם של תושבי החוץ מתוך כלל השקעות הקרן.
המשמעות המעשית והמשך הדרך
נזכיר כי בשלב זה מדובר בטיוטת תקנות בלבד, כאשר תנאי מוקדם להשלמתן הוא השלמת החקיקה המסמיכה. יחד עם זאת, אנו ממליצים לבחון ולהתייעץ לגבי תחולת הסדר החקיקה החדש, יכולת העמידה בתנאים ובהגדרות שמאפשרים את ההטבות השונות, וכן לבחון את ההטבות המוצעות אל מול הסדרים קיימים, בשים לב להוראות התחולה שהוצעו וייקבעו בעניין.
עבור קרנות השקעה, משקיעים זרים וחברות טכנולוגיה, מדובר בשינוי שעשוי להשפיע על מבנה ההשקעה, אופן המיסוי והכדאיות הכלכלית של מבנים שונים. לכן, עם השלמת הליך החקיקה והתקנת התקנות, יהיה חשוב לבחון את ההשלכות על קרנות קיימות וחדשות, על השקעות קיימות ומתוכננות ועל אופן מימוש ההשקעות, בהתאם לתנאים הסופיים שייקבעו.
ההתפתחויות הצפויות בתחום עשויות להיות בעלות משמעות עבור שוק ההון הישראלי ועבור גופים זרים המבקשים להשקיע בישראל. מעקב שוטף אחר התקדמות החקיקה ובחינה מוקדמת של מבני ההשקעה עשויים לסייע לקרנות ולמשקיעים להיערך לשינוי ולממש את ההטבות שייווצרו, ככל שיאושרו בנוסחן הסופי.
***
עו"ד חנא דאהר הינו שותף במחלקת המיסים במשרד.
עו"ד איתי אדלשטיין הינו עורך דין במחלקת המיסים במשרד.
מחלקת המסים במשרד מלווה קרנות השקעה, משקיעים וחברות ישראליות ובינלאומיות בסוגיות מס הנוגעות למבנה השקעות, פעילות קרנות, השקעות של תושבי חוץ והיבטי מס בעסקאות ובפעילות שוטפת. במסגרת זו, נבחנות גם השלכותיהם של שינויי חקיקה והסדרי מס חדשים על מבני השקעה קיימים ומתוכננים, לרבות בחינת תנאי הזכאות להטבות והתאמת המבנה לצרכים העסקיים והמסחריים של הצדדים.