תכליתו של חוק הגבלים עסקיים הישראלי הינה עידוד ושמירה על התחרות במדינה. החוק לא כולל התייחסות מפורשת לתאגידים ואנשי עסקים זרים, לכן החשיבות בהחלה אקס-טריטוריאלית שלו הולכת וגדלה בעידן הגלובליזציה הנוכחי.
במספר החלטות של הממונה על הגבלים עסקיים נקבע כי יש להחיל את החוק גם על פעולות אשר לא נעשו כל כולן בישראל, אך תוצאתן פוגעת בתחרות במדינה. כך לדוגמה, עריכת הסדר כובל בין חברה זרה לחברה ישראלית, עלולה לפגוע בתחרות בשוק הרלוונטי המקומי. פירוש הדבר הוא שהעובדה שחברה זרה הינה צד להסדר אין בה, כשלעצמה, כדי להתחמק מהחלתו של החוק.
מכאן שהסדר כובל, שהתגבש בין תאגיד ישראלי ותאגיד זר, שתוצאתו פגיעה משמעותית בתחרות בשוק הישראלי, כפוף לחוק ההגבלים העסקיים הישראלי.
ישראל אינה חלוצה בעניין זה. העמדה המקובלת בדין הבינלאומי ביחס להחלה אקס-טריטוריאלית של דיני ההגבלים העסקיים, היא כי ניתן להחיל דינים אלו על התנהלות המתרחשת מחוץ לגבולות המדינה רק כאשר מתקיימת זיקה ברורה בין אותה התנהלות לשוק המקומי באותה מדינה. ואכן, כיום מדינות רבות בעולם אוכפות את הדין המקומי כנגד הפרות בינלאומיות של דיני תחרות ובראשן עבירות קרטל.
במרבית העסקאות המתנהלות היום בעולם ניתן למצוא שלל תניות דוגמת בלעדיות, אי-תחרות, לקוח מועדף (MFN), חלוקת שוק גיאוגרפית, הנחות מטרה, כמויות מינימום, תיאום מחירים, הכתבת מחיר Retail Price Maintenance – RPM ועוד.
במקרים רבים תניות מסוג זה לגיטימיות ותפקידן להבטיח את יציבות הפעילות העסקית והן מהוות תנאי לנכונות הצדדים להשקיע מהונם וממרצם. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עשויות תניות כאלה לעלות כדי הסדר כובל שלא עומד בדרישות החוק. עריכת הסדר כובל בין תאגיד ישראלי לתאגיד זר, בניגוד לחוק, עלולה להוביל להשלכות חמורות. גם במצבים בהם כלל הצדדים להסדר אינם ישראלים, אך ההסדר פוגע בתחרות המקומית, עלולים הצדדים למצוא עצמם חשופים במספר מישורים:
מישור אזרחי
בסמכותו של הממונה על הגבלים עסקיים לקבוע כי פעילות מסוימת מהווה הגבל עסקי. ניתן להשתמש בקביעה של הממונה לצורכי אכיפה פרטית של החוק באמצעות תובענה ייצוגית או כל תובענה נזיקית אחרת. בנוסף, עריכת הסדר כובל עלולה להביא לפסילת כל או חלק מהסכם בין צדדים להסדר. לאחרונה פסק בית המשפט הישראלי, כי בהסכם בו לא ניתן להפריד בין התניות הכובלות לשאר חלקיו – ההסכם כולו יבוטל.
מישור מנהלי
הממונה על הגבלים עסקיים מוסמך להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות שונות של הוראות החוק. לממונה ניתן שיקול דעת לקביעת גובהו המדויק של העיצום, כאשר החוק קובע סף מרבי בתוספת רשימה לא סגורה של שיקולים מנחים להטלת העיצומים.
מישור פלילי
הסדר כובל שנערך מחוץ לגבולות ישראל, אך עלול למנוע או להפחית את התחרות בתחומיה, מהווה עבירת פנים על-פי חוק העונשין הישראלי ולפיכך נתון למרותו של בית המשפט בישראל. הרשעה בגין עריכת הסדר כובל עלולה להביא לעונשי קנס ואף מאסר.
על אף האמור, חוק ההגבלים הישראלי מסדיר מנגנונים שונים שמטרתם לשמש פתחי מילוט במקרים שבהם מידת הפגיעה בערך התחרות אינה מצדיקה הפעלתן של סנקציות פליליות. יחד עם זאת, המחוקק הישראלי העדיף מנגנונים של מניעה מראש על פני פטור שיינתן בדיעבד. לפיכך, מי שלא הצליח לעבור דרך המנגנונים החוקיים, יש בידו פתח מילוט, אך יש לקחת בחשבון כי הוא ניתן במקרים נדירים בלבד.
לאור המגמה ההולכת וגוברת של החמרת הענישה בעבירות הגבלים עסקיים, מומלץ לאנשי עסקים זרים לכלכל היטב את צעדיהם. יש להיוועץ בעורכי דין המתמחים בדיני הגבלים עסקיים בישראל, בבואם להתקשר בהסכם מסחרי עם גוף ישראלי.
משרד ברנע מייעץ לחברות ישראליות וזרות בין היתר בתחומי ההגבלים העסקיים, ובכלל זה הסדרים כובלים, וככל הנדרש – מייצג את לקוחותיו בפני הממונה על הגבלים עסקיים. לקבלת ייעוץ משפטי בנושא זה ובנושאים אחרים אתם מוזמנים לפנות אלינו.
Source: barlaw.co.il