רשות ניירות ערך פרסמה בחודש אוקטובר האחרון הבהרה לחברי הבורסה ולזירות סחר בנוגע להליך "גילוי מרצון" אודותיו הודיעה רשות המסים. מדובר בהנחיה שמחדדת תפיסה חשובה עבור כלל הגופים הפועלים בשוק ההון: האישור שמנפיקה רשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון אינו מהווה הוכחה לכך שמקור הכספים הוא לגיטימי. מדובר במסר שמטרתו למגר את הפרקטיקה שבה חלק מהשחקנים בשוק רואים באישור כזה כאישור המתפרש בטעות כאסמכתא למקור כספים תקין ומסתפקים בו לצורך בחינת פעילות הלקוח.
חסינות מוגבלת: לא פוטרת מאחריות שאינה במס ומבדיקות נוספות
ההליך של גילוי מרצון מאפשר לנישומים לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר ולקבל חסינות מוגבלת מעבירות מס. אך חשוב להבין- החסינות הזו חלה רק בתחום המס ואינה מגנה מפני עבירות פליליות אחרות, כגון עבירות מקור, מימון טרור או הלבנת הון. גם אם לקוח מציג אישור רשמי מרשות המסים, זה לא הופך את הכסף לכסף "לבן" ואינו מפחית את חובת הגופים המפוקחים לבדוק את מהות הכספים, מקורם, מסלולם וזהות הנהנים הסופיים. קרי, אישור גילוי מרצון אינו תחליף לבדיקת נאותות, אינו ראיה למקור כספים חוקי ואינו מצמצם את אחריות הגופים הפיננסיים.
רשות ניירות ערך מבהירה, כי במקרים מסוימים לקוחות עשויים לנצל את אישור המס כהצגת "מסמך מרגיע", על מנת לעקוף את מנגנוני הבקרה של הברוקרים וזירות הסוחר. הרשות מזהירה מפני התבססות על אישור כזה כראיה למקור הכספים, וקוראת לגופים המפוקחים להמשיך להפעיל את כל מנגנוני הציות המחייבים אותם על פי הדין: זיהוי והכרת הלקוח (KYC), בדיקת מסמכים תומכים, הבנת אופי הפעילות העסקית והערכת רמת סיכון פרטנית לכל לקוח ולכל פעולה.
הדגלים האדומים של רשות ניירות ערך
לצורך זיהוי מצבים העלולים להעיד על שימוש לרעה בהליך גילוי מרצון, רשות ניירות ערך מפרטת את רשימת 'הדגלים האדומים' שפורסמו בשנים האחרונות על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון. רשימה זו כוללת תרחישים כגון: הפקדות גדולות ללא מקור כלכלי סביר, פתיחת חשבון חדש בסמוך לקבלת האישור, פעילות בינלאומית חריגה או פערים בין פרופיל הלקוח לבין אופי העסקאות שהוא מבקש לבצע. רשות ניירות ערך ממליצה לגופים הפיננסיים לשלב את רשימת הדגלים האדומים בבקרות השוטפות ולהגביר דיווחים על פעילות יוצאת דופן.
המסר המרכזי של הרשות ברור וחד – אישור גילוי מרצון הוא מסמך מס, אין המדובר במסמך רגולטורי בתחום איסור הלבנת הון. החברות הפועלות בשוק ההון אינן רשאיות להסתמך עליו כדי "לסמן וי" על בירור מקור הכספים. האחריות המקצועית והרגולטורית מוטלת על הגופים עצמם, והם נדרשים להפעיל בדיקות עצמאיות, לעדכן מדיניות פנים ארגונית, ולהבטיח כי עובדיהם מכירים את המקרים בהם קיים סיכון. כל אלו הם צעדים הכרחיים למניעת חשיפה משפטית ורגולטורית.
לסיכום, ההבהרה מהווה תזכורת משמעותית לכל מי שמנהל פעילות פיננסית מפוקחת: גם כספים שדווחו לרשות המסים דורשים בחינה זהירה ומעמיקה. חברות שאינן מקפידות על יישום מלא של חובות הזיהוי, הבדיקה והדיווח עלולות להיחשף לסיכונים רגולטוריים ומשפטיים. מומלץ לגופים הפיננסיים לבחון את הנהלים הקיימים, לוודא התאמה לרמת הסיכון ולשקול ביצוע ריענון הדרכות לעובדים.
****
עו"ד הדר ישראלי הינה שותפה במחלקת הצווארון הלבן במשרד.
מחלקת צווארון לבן במשרדנו מחזיקה ניסיון ייחודי וגישה מתקדמת לסוגיות צווארון לבן, הנובעים מהיכרות מעמיקה עם הדרישות השונות של הרשויות בארץ ובארה"ב ומיצירתיות מחשבתית-משפטית.