חברות דואליות – אליה וקוץ בה

אימרה ידועה היא כי לא פחות חשוב מאשר לדעת עם מי להתחתן, זה לדעת ממי להתגרש. ההחלטה האחרונה של ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך בעניין חברה דואלית, גדסדן נכסים אינקורפורייטד, מדגימה כי כלל זה נכון גם בעולם המשפטי, וחבל שנשכח מהצדדים באותו הליך.

הסדר הרישום הכפול

חברת גדסדן (בעבר שמה היה חברת אף. סי גלובל), הינה חברה שהתאגדה בארה"ב ונסחרה בנאסד"ק. בשנת 2012 החלה החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובכך הפכה לחברה דואלית. במקור, נועד הסדר הרישום הכפול לעודד חברות ישראליות שכבר נרשמו למסחר בבורסות זרות להירשם גם למסחר בישראל, ולמנוע "הגירה" של אותן חברות שבסיסן ממילא נמצא בישראל. באותן שנים שחונות של המסחר בבורסה בישראל, הן לבורסה והן לרשות ניירות ערך היה אינטרס חזק להגדיל את מספר החברות תחת הסדר הרישום הכפול, במטרה להגדיל את הסחירות בבורסה ולהגביר את האטרקטיביות של שוק ההון המקומי בעיני משקיעים ישראלים וזרים.

עם הזמן גדל תאבונן של הבורסה והרשות וההסדר הורחב גם לתאגידים ללא זיקה לישראל. אלה התאגדו מחוץ לישראל ונסחרו בבורסות שונות בחו"ל, אך היו מעוניינים לרשום את מניותיהן למסחר בישראל. בפשטות, הסדר הרישום הכפול קובע כי תאגיד זר שבחר להיסחר בבורסה בישראל אינו חב בחובות דיווח לפי הדין הישראלי ודי כי יעמוד בחובות הדיווח בהן הוא חב במדינת המוצא בה הוא נסחר וידאג להעביר עותקים של הדיווחים שפורסמו בחו"ל בבורסה הישראלית.

עבור חברה קטנה ודלת סחירות כמו גדסדן בשעתה, מדובר בפיתוי גדול להרחיב את המסחר במניותיה במעט מאמץ ובמינימום משאבים. כך בחרה גדסדן להיסחר בבורסה בישראל, ולקשור את גורלה עם המשקיע והרגולטור בישראל.

סוף הרומן

אלא שבמקרה של גדסדן, ההבטחה לעתיד מזהיר מיאנה להתממש. החברה נקלעה לקשיים והודיעה כי מניותיה ייגרעו מהמסחר בנאסד"ק, והמסחר בהן יעבור ל-OTC (Over the Counter). הקושי הוא שהסדר הרישום הכפול לא חל על הבורסה של ה-OTC, ולאחר תקופת הסתגלות של שישה חודשים, המשמעות עבור גנדסן הייתה כי ירח הדבש בישראל נגמר. לא היו לה יותר הנחות במערכת היחסים עם הרגולטור הישראלי והיה עליה לעמוד בחובות דיווח מלאות על פי הדין הישראלי.

אך נראה כי לגדסדן היו תכניות אחרות (וכנראה בעיות גדולות אף יותר). החברה ניתקה מגע עם הבורסה בישראל, לא העבירה דיווחים למשקיעים, התעלמה מפניות הרשות וניתקה קשר עם באי כוחה בישראל. ניסיונותיה של הרשות ליצור קשר עם החברה העלו חרס, ומכאן הדרך לפתיחה בהליך אכיפה מנהלי הייתה קצרה. בסופו של דבר, הבורסה בישראל גרעה את ניירות הערך של חברת גדסדן, והמשקיעים בחברה איבדו את מלוא כספם.

גם במהלך ההליך המנהלי, החברה המשיכה בנתק ולא שיתפה פעולה, ואף לא הגישה כתב תשובה לכתב הטענות המנהלי. בהעדר הגנה, קיבלה וועדת האכיפה המנהלית את כל טענות הרשות אחת לאחת וקבע בסך של 1,000,000 ₪ – קנס חמור ביחס להליכי אכיפה מנהליים אחרים וביחס לחברה קטנה כגדסדן.

שווקים חדשים – פיתויים וסיכונים

נראה כי במקרה הזה כולם הפסידו. טוב תעשה הרשות אם תבחן את שיקוליה בעת שאישרה לגדסדן להירשם תחת הסדר הרישום הכפול. לגדסדן לא הייתה זיקה לישראל, ולכן אין זה מפתיע כי ברגע שמצבה הורע, כבר לא היו לה הסיבה או הרצון להמשיך ולהתנהל על פי כללי המשחק בישראל. אמנם נפסק לטובתה של הרשות מיליון ש"ח, אך ספק אם סכום זה ישולם אי פעם. המשקיעים הישראלים בחברה אף הם יצאו מפסידים. השקעתם נמחקה, והתברר להם כי במקרים של חברה דואלית ללא זיקה ישראלית, אין לרגולטור הישראלי יכולת של ממש להגן עליהם.

התנהלותה של גדסדן בפרשה הייתה שלומיאלית בלשון המעטה וחסרת מחשבה. ייתכן כי בעתיד היא או יורשיה (השלד הציבורי של החברה נמכר בינתיים) ייאלצו להתמודד עם התוצאות עקב התנהלותה.

מפרשה זו כדאי לזכור כי בבואנו להיכנס לשווקים חדשים וליטול על עצמנו רגולציה זרה, אין להתפתות רק ליתרונות המיידים המובטחים, ויש להבין את המשמעויות לאשורן ולתכנן אסטרטגיה משפטית מקיפה, אשר תתייחס גם לסיכויים וגם לסיכונים תחת אותה רגולציה.

***

ערן אלהרר הינו עורך דין בעל מומחיות מעמיקה בליווי לקוחות בתחום האכיפה והצווארון הלבן.

לכל שאלה נוספת, משרד עורכי דין ברנע עומד לשרותכם.