כל העדכונים

עו"ד עזרא קצן, שותף מחלקת הטכנולוגיה של המשרד, הרצה השבוע בסמינר שקיים המשרד בשיתוף עם Esop Excellence ו-ACCI. הרצאתו של עזרא עסקה בתפקידו של היועץ המשפטי -  החוליה חשובה ביותר בשרשרת האופציות". הודות לניסיונו הרב של עזרא בתחום, הוא הרצה על האתגרים המשפטיים והמעשיים בניהול תכנית אופציות לעובדים מנקודת מבטו של עורך הדין של החברה. הסמינר נערך בחסות משותפת של ברנע ג’פה לנדה'וESOP-אקסלנס, והשתתפו בו יועצים משפטיים ועורכי דין בכירים מכ -40 חברות ישראליות

כמומחים בישראל בתחום האונליין, ראש מחלקת האינטרנט של משרדנו נבחר כעורך דין מוביל בישראל לשנת 2014, בתחום ה - Entertainment בדירוג של ה who's who.

מחוז תל אביב והמרכז  מארגן זו השנה השנייה כנס ייחודי המפגיש בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל  ובין משרדי עורכי הדין  הגדולים והבולטים בישראל. את פאנל ההייטק בכנס זה, ינחה מיקי ברנע, שותף מנהל וראש מחלקת הטכנולוגיה במשרד

אף שלרשות ההגבלים יש כלים לקידום התחרות בשוק המזון, היא מעדיפה לשלוח את הצרכן להילחם לבד במונופולים הגדולים. מאמר דעה, זוהר לנדה, כלכליסט. 

עזרא קצן, שותף המחלקה המסחרית, ייצג את חברת Global Invacom, ברכישת One Path network הישראלית. חברת Global Invacom, חברה בינלאומית אנגלית, אשר מונפקת בבורסה בסינגפור וב – AIM  בלונדון. 

ברנע, בשיתוף פורום MIT ליזמות, מזמין אתכם לסמינר ייחודי שיעסוק בנושא האתגרים העומדים בפני סטארטפיסטים. במסגרת הסמינר, תתקיים הרצאה של עו"ד מרי ציון, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד, בנושא: גיוס ההון האנושי- זיהוי המכשולים שבדרך. 

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, קרא בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שדנה ביוקר המחייה בישראל לחרם צרכנים כולל ורציף. "חרם צרכנים הוא תופעה מבורכת", אמר גילה. עוד הוסיף כי: "אם משהו נראה לכם יקר מדי – אל תקנו. כל צרכן צריך לעשות את החרם הפרטי שלו. הוא צריך לתת צ'אנס למוצרים מתחרים גם אם הם לא המותג המוביל. בצורה כזאת אפשר יהיה לרסן את החברות". בתגובה לדבריו, רואיין זוהר לנדה, שותף בכיר במשרד ברנע וראש מחלקת הליטיגציה במשרד למעריב וטען ש"גילה מטיל שלא בצדק, את האחריות על הצרכן".

ברשות המסים ובמשרד האוצר לא ממהרים לאשר, אבל גורמים במשרד האוצר השוויצרי אישרו כי בשבועות האחרונים החל מו"מ בינם לבין רשויות המס הישראליות בנוגע לתיקון אמנת כפל המס. פגישה בנושא בין נציגי המשרדים כבר התקיימה. 

כיום, עומדים לרשות המעסיקים אמצעים טכנולוגים רבים  אשר מאפשרים להם להגביר את הפיקוח על הנעשה במקום העבודה. מתי מדובר במעקב לגיטימי ומתי מדובר במעקב אשר פוגע בזכויות העובדים?

מחלקת המיסים של ברנע, דורגה גם השנה בקבוצות האיכות המובילות בישראל לפי מדריך ה - World Tax. הדירוג כולל משרדי רואי חשבון ומשרדי עורכי דין המעניקים שירותי מיסוי לחברות וללקוחות פרטיים. 

ממחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 63% מכל ההשקעות במרכזי מו"פ  מגיעות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בארץ. מעל 67% מכל העובדים במרכזים אלו  מועסקים על-ידי חברות זרות שהקימו כאן מרכזי מחקר כגון Facebook, Google, Apple, Microsoft, IBM, Intel, HP ועוד. חברות כאלה מעסיקות לא פחות מ- 34 אלף עובדים, כאשר מספר המועסקים עולה כל שנה. למעשה, ניתן לומר כי נוכחותן בארץ של חברות ענק הולכת ומתרחבת ככל שחברות נוספות מבינות את היתרונות הטמונים בהקמת מרכזים אלו בישראל. אולם, נתונים אלה מצליחים להרגיז גורמים מסוימים בארץ, בין השאר מכיוון שלטענתם, הצמיחה והידע שנולדים במרכזי המחקר מעניקים לחברות הזרות גישה ראשונית לטכנולוגיות פורצות-דרך. שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אף הרחיק לכת באומרו ש"הכלכלה של ישראל נשענת באופן ניכר על מימון מחקר ופיתוח מארצות אחרות ... זה מצב עדין ... שבו הנהנים העיקריים מהיצירתיות הישראלית הינם החברות הרב-לאומיות." אני טוען אחרת - מרכזים אלו  מספקים הכשרה ומטפחים את העובדים הישראלים המבריקים ביותר ומשמשים למעשה כאינקובטורים עבור היזמים הצעירים. הרבה מעובדים אלה עוזבים את החברות הרב-לאומיות כשהם מוכנים להקים חברות הזנק משלהם, מצוידים בקשת של מיומנויות, ידע ונסיון משמעותיות שצברו במהלך עבודתם במרכזי המו"פ האלה. בנוסף, עולה כי פעילותם של מרכזי מו"פ זרים ושל חברות רב-לאומיות בארץ מהווה מקור ליצירת תעסוקה, בניית עסקים חדשים וכמובן, תורמת לתפוקה הכלכלית בארץ. על מנת לטפח יזמות טכנולוגית ישראלית מקורית, מדינת ישראל לא יכולה לוותר על המרכזים הטכנולוגיים של החברות הרב-לאומיות. אין טעם לבכות על כך שהתוצרים המפותחים אצלנו בסופו של דבר מיוצאים לחו"ל. אדרבא, יש לשמוח שחברות אלו מפעילות מרכזים בארץ ומספקות הכשרה לאלפי עובדים, חושפות את העובדים לתהליכים ושיטות עבודה בינלאומיים ומכשירות קרקע פורייה לרכישות של טכנולוגיות ישראליות מקוריות. בהעדר מרכזים אלה, ספק אם תעשיית ההיי-טק הישראלית החדשנית והייחודית היתה מגיעה לפסגות שהיא השיגה בשנים האחרונות.

מדריך הדירוג הבינלאומי,  IFLR1000, דירג את משרד ברנע כמוביל, בקטגוריות  מיזוגים ורכישות ומימון פרויקטים. סיימון ג'פה הוכר כמוביל בתחומו. סוקרי המדריך ציינו כי לקוחות המשרד מתארים את העבודה של המשרד כמקצועית, את עורכי הדין כבעלי ידע מעמיק בתחום התאגידים וכמשרד שנעים לעבוד מולו. 

גם אם תאושר בקרוב תוכנית מע"מ אפס, היא תאושר כהוראת שעה לשבע שנים בלבד. עורכת הדין ליאת קיסרי יהלומי התראיינה לגלובס והעניקה לנושא פרשנות משפטית. 

אחרי הנפקות מוצלחות של מספר חברות קיבוציות בבורסה בתל אביב ובבורסות זרות, עוד ועוד קיבוצים חולמים על הנאסד"ק. עם זאת, בין האתגרים העומדים בפניהם נשאלת השאלה איך ניתן לעשות זאת ולשמור על עתיד חברי הקיבוץ ביום שאחרי האקזיט. מגזין אחד העם, של עיתון גלובס, קיים שולחן עגול של מומחים בתחום ההנפקות, ביניהם מיקי ברנע, אשר דנו בנושא זה.

משרד ברנע ממשיך את מגמת ההתרחבות. עו"ד עזרא קצן הצטרף כשותף למחלקת הטכנולוגיה, עו"ד דניאל לורבר ועו"ד מאיר וינקלר הצטרפו למחלקה המסחרית.

איך נראתה שנת המשפט החולפת וכיצד תראה השנה הבאה. פאנל  משפטנים מומחים סיכם את השנה החולפת ומנסה להעריך כיצד תראה השנה הבאה. בין המומחים עו"ד מיקי ברנע (שוק ההון) ועו"ד זוהר לנדה (הגבלים עסקיים).

עזרא קצן, שותף במחלקת הטכנולוגיה של המשרד, היה אחד הדוברים בכנס של קבוצת החונכות של OurCrowd. עזרא דיבר על אחריות דירקטורים בהרצאה שנקראה “Board Oversight: Oversee, Don’t Overlook”

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בשבוע שעבר כי פרסומות שפורסמו באתרים כתוצאה מהשימוש בשירותים המסופקים על ידי גוגל אינן מהוות דואר זבל על פי החוק למניעת דואר הזבל בישראל.