שנת 2025 בבתי המשפט עמדה בסימן המשך התעצבות הפסיקה הישראלית אל מול אתגרים משפטיים וטכנולוגיים מתפתחים. לצד התרחבות השימוש בבינה מלאכותית במרחב העסקי והציבורי, עולות שאלות עקרוניות רבות שטרם הוסדרו בחקיקה, ומונחות לפתחם של בתי המשפט במסגרת פרשנות הדין ויישומו.
השנה התאפיינה בשתי מגמות משלימות: מצד אחד, חיזוק הוודאות המשפטית בזירה העסקית, בין היתר באמצעות הגברת המשקל הניתן ללשון בחוזים מסחריים וצמצום מרחב הפרשנות השיפוטית; ומצד שני, מגמה מרחיבה ביחס לסמכות השיפוט הישראלית כלפי ענקיות טכנולוגיה הפועלות גלובלית, ובפרט כאשר פעילותן משפיעה בפועל על משתמשים ועסקים בישראל.
במקביל, בתי המשפט ממשיכים להתמודד עם שאלות המתעוררות בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה המשפטיות. עם זאת, בשל משך ההליכים השיפוטיים, סוגיות רבות טרם הבשילו להכרעות מחייבות, והדיון בהן מתבטא בשלב זה בעיקר ב"ניצנים" של קביעות ועקרונות. בשנים הקרובות צפויה עלייה במספר ההכרעות שיתנו מענה שיטתי לשאלות אלו.
דיני חוזים – ביסוס ודאות ויציבות בפרשנות חוזים עסקיים
מגמת בתי המשפט לצמצם את מרחב שיקול הדעת השיפוטי בפרשנות חוזים ולהיצמד ללשון ההסכם, במיוחד כשמדובר בחוזים מסחריים מפורטים, התחזקה עוד יותר. כך, בית המשפט העליון קבע בסכסוך בין מלון מלכת שבא לבין בעלי יחידות הנופש בו כי מקום שמדובר ב"חוזה סגור" – חוזה מקיף וממצה שנערך בין צדדים מסחריים-עסקיים – נקודת המוצא וסיום הדיון הן נוסח ההסכם עצמו: אין מקום לפרשנות החורגת מן הכתוב, ואין הצדקה להשלמתו או לשינויו בשם שיקולי צדק או הגינות שמחוץ לחוזה.
סמכות בינלאומית – החלת סמכות שיפוט ישראלית על ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות
בשנים האחרונות מתחדדת בפסיקה מגמה ברורה: תאגידי אינטרנט גלובליים אינם יכולים להסתתר מאחורי גבולות גיאוגרפיים כאשר פעילותם מגיעה בפועל לצרכנים בישראל. מגמה זו קיבלה ביטוי נוסף כאשר במהלך השנה קבע בית המשפט בישראל כי יש לו סמכות לדון בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד OpenAI, מפתחת ChatGPT. בית המשפט הדגיש כי חברה שמספקת שירותים מקוונים ברחבי העולם וגובה תשלום ממשתמשים ישראלים צריכה לצפות, כעניין של סיכון עסקי סביר, כי תיתבע גם כאן.
דיני תחרות – הוכר מעמדו של הנפגע העקיף
בית המשפט העליון הכריע לראשונה בסוגיה שעמדה שנים על המדף והשליך בה אור על אחת השאלות המעשיות ביותר בדיני התחרות: האם מי שלא עשה עסקה ישירה עם חברי הקרטל, אך ספג את "גלגול" התוספת במחיר לאורך שרשרת העסקאות, יכול לתבוע. התשובה שניתנה הייתה חיובית – הוכר מעמדו של הנפגע העקיף כתובע אפשרי בגין נזקים שנגרמו לו מפעילות קרטל.
אלא שההכרה העקרונית לא הפכה את הדרך לתביעה ייצוגית לקלה יותר. באותו עניין דחה בית המשפט על הסף תובענה ייצוגית שייחסה נזקים לציבור בישראל בעקבות קרטל ריבית הליבור העולמי, והבהיר כי תביעה שמובלת רק על ידי נפגעים עקיפים תאושר, אם בכלל, רק כ"מוצא אחרון" ולאחר שמוצו חלופות אחרות – ובראשן צירוף הנפגעים הישירים להליך. היעדרם של הנפגעים הישירים שימש אינדיקציה לקושי להראות נזק לחברי הקבוצה וכן לקושי להוכיח שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור המחלוקת. בהתאם, נקבע כי התובעים לא הניחו אפילו תשתית ראייתית מינימלית לקיומו של נזק בישראל.
דיני בינה מלאכותית – בינה מלאכותית לא יכולה להיות ממציאה של פטנט
לראשונה, בית המשפט בישראל נדרש לשאלת יסוד שמציבה הבינה המלאכותית מול דיני קניין רוחני: האם ניתן להכיר בתוכנת בינה מלאכותית (AI) כ"ממציאה" של המצאה הזכאית להגנת פטנט. זאת, על רקע לקונה בחוק הפטנטים, שאינו מגדיר מיהו "ממציא" ואינו קובע במפורש אם הממציא חייב להיות בן אנוש. בפסק דין מקיף ומנומק קבע בית המשפט המחוזי כי לפי הדין הישראלי מכונה אינה יכולה להיחשב כממציא, ומשכך המצאה שמקורה במכונה אינה יכולה להירשם על שמה כממציאה.
בכך הצטרפה ישראל למגמה בינלאומית עקבית- שורת ערכאות ורשויות ברחבי העולם דחו אף הן ניסיונות לרשום פטנטים שבהם ה"ממציא" הוא ישות שאינה אנושית, והותירו בשלב זה את חידת ה-AI לפתחם של המחוקקים ולא של טפסי הבקשה.
ביקורת על שימוש בכלי בינה מלאכותית באופן בלתי מבוקר
השנה נרשמה החמרה ברורה בגישת בתי המשפט כלפי בעלי דין ועורכי דין שמסתמכים על "תקדימים" שאותרו באמצעות מערכות בינה מלאכותית מבלי לבצע בדיקה ואימות עצמאי של המקורות. בפסקי דין שונים נמתחה ביקורת חריפה על הפניות לפסקי דין שלא קיימים, לציטוטים שלא נאמרו ולעיתים אף לסעיפי חוק פיקטיביים, תוך הדגשה כי האחריות להגשת כתבי טענות מדויקים ואמינים אינה ניתנת להאצלה לאלגוריתם. בתוך כך החלה הפסיקה לתרגם את החובה הזו גם לתוצאות מעשיות: חיוב בהוצאות אישיות – בתחילה בסכומים מתונים, ובהמשך השנה גם באלפי שקלים.
דיני פרויקטים ובנייה – האם מלחמת חרבות ברזל מצדיקה עיכוב בפרויקט?
מאז פרוץ המלחמה, שורה ארוכה של פרוייקטי בנייה בישראל הואטו או נעצרו, ולוחות זמנים שבדרך כלל נתפסו כקשיחים הפכו לפתע לשאלה משפטית פתוחה: מי נושא במחיר העיכוב. האם מדובר בסיכון "ישראלי" מוכר שקבלן סביר אמור היה להביא בחשבון – שהרי בתי המשפט כבר הכירו בעבר בכך שמלחמה אינה בהכרח אירוע בלתי צפוי – או שמא אלו נסיבות חריגות שמגיעות עד כדי כוח עליון או סיכול. בשלב זה, הפסיקה טרם סיפקה תשובה חד משמעית, והסוגיה נותרת תלויה בהכרעות שעתידות להגיע.
על רקע אי וודאות זו, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניסתה להעביר את הדיון ממחלוקות נקודתיות להכרעה עקרונית: היא עתרה לבג"ץ בבקשה לקבוע כי מלחמת "חרבות ברזל" תיחשב באופן גורף "אירוע מסכל" שיפטור קבלנים מתשלום פיצוי בגין איחור במסירת דירות, וכן לדרוש מהמדינה פיצוי על נזקי המשבר בענף בעקבות איסור כניסת פועלים פלסטינים. בג"ץ דחה את העתירה, בעיקר משום שנוסחה באופן כוללני מדי, והדגיש כי ההכרעה אינה יכולה להיות גורפת – אלא מחייבת בחינה פרטנית של כל מקרה לפי נסיבותיו.
עם זאת, הדחייה לא לוותה בהתעלמות מהמציאות: בג"ץ הכיר בכך שמלחמת "חרבות ברזל" גרמה פגיעה עמוקה וממושכת בחברה הישראלית, ובכלל זה תרמה למשבר משמעותי בענף הבנייה. הכרה זו, גם אם אינה מעניקה פטור אוטומטי, עשויה להפוך לנקודת מוצא חשובה בניתוחים עתידיים של אחריות, סיכון וחלוקת נזק בין הצדדים.
דיני ירושה – שינוי צוואה הדדית על ידי אחד מבני הזוג
השנה התאפיינה בשורת פסקי דין של בית המשפט העליון בסוגיית שינוי צוואה הדדית. בית המשפט הבהיר את הדין במקרים שבהם שני בני זוג ערכו צוואות הדדיות (צוואות המסתמכות זו על זו, לדוגמה: הורשת כל הרכוש לבן או בת הזוג, ולאחר פטירתו לילדים בחלקים שווים), ואחד מהם מבקש לשנות את צוואתו. בתי המשפט איזנו בין הזכות לצוות, שהיא זכות יסוד המאפשרת לכל אדם לשנות את צוואתו, לבין אינטרס ההסתמכות של בן או בת הזוג, אשר ערך את צוואתו בהסתמך על ההדדיות שבצוואת בן או בת זוגו. בהתאם לעקרונות אלו, ניתן לבטל צוואה הדדית, אך ביטולה מוביל באופן אוטומטי לביטול הצוואה ההדדית השנייה, ולחובת השבה של מה שהתקבל כתוצאה מהצוואה השנייה.
***
עו"ד גל ליפשיץ היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.
מחלקת הליטיגציה של משרדנו היא מהמובילות בישראל, מדורגת בקבוצות האיכות הגבוהות ביותר על ידי מדריכים משפטיים מקומיים, ומלווה את הלקוחות הבולטים במשק בסכסוכים משפטיים מורכבים. למשרדנו ניסיון עשיר בליווי וייצוג של לקוחות מובילים במשק הישראלי, בהם חברות ציבוריות ופרטיות, גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, בנקים וגופים פיננסיים, דירקטורים ונושאי משרה בכירים.