עדכוני לקוחות

לאחרונה הגיש עיתון ה-New York Times תביעת ענק נגד פלטפורמת הבינה המלאכותית Perplexity AI, בגין הפרת זכויות קניין רוחני. חשיבות התביעה היא בכך שהיא אינה מסתפקת רק בטענות "קלאסיות" להפרת זכויות יוצרים, אלא כוללת גם טענות פורצות-דרך להפרה ולפגיעה בסימן המסחר המוגן של העיתון.

באחרונה, התקבל תיק לייצוג משרדנו במסגרת הודעה מטעם רשות ניירות ערך על כוונה להטיל עיצום כספי כחלק מסמכויות האכיפה המנהלית שבידיה, שבו תושב ואזרח ארצות הברית נמצא כי הפר את חובת הדיווח לאחר שלא דיווח במועד על הפיכתו לבעל עניין בחברה ציבורית. לא רק זו, ההפרה נמשכה מעל לשנה ולמעשה לא דווחה במשך תקופה משמעותית ובניגוד לדין.

רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה עמדת סגל חדשה העוסקת בפרסומים במרחב הדיגיטלי וביניהם הרשתות החברתיות, ובעיקר בפרסומים הנוגעים לקרנות נאמנות. העמדה מבקשת לגשר על הפער שבין החוק לבין המציאות הדינמית שאנו חיים בה בעידן הדיגיטלי כיום, ומציבה דגשים רגולטוריים לפעילות השוטפת ברשת ופעילות מול גורמים חיצוניים.

בסוף אוקטובר 2025, ניתן פסק דין תקדימי בעניין הקסהדייט המעמיק בסוגיות עקרוניות בתחום מחירי ההעברה ובפרט בקביעת שווי הנכסים בעסקאות שינוי מבנה בין צדדים קשורים. פסק הדין רלוונטי עבור חברות רב לאומיות בישראל המבצעות עסקאות רכישה, מכירה או שינוי מבנה, ונתקלות לעיתים בסוגיות מורכבות בתחום. פסק הדין מבהיר את האופן שבו יש ליישם את סוגיות אלו בפועל, במיוחד בהקשרים של גילום מס, תשלומי הולדבק והתאמות משניות.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון מדגיש את המגמה בפסיקה בתחום דיני החוזים בישראל בחזרה לעקרונות יסוד של ודאות, פורמליזם ואוטונומיה של רצון הצדדים, בפרט בחוזים מסחריים.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה מסמך שמטרתו להעלות מודעות לאתגרים החדשים שנוצרים משימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בסקטור הפיננסי.

בחודש אוקטובר פרסמה הממונה על התחרות את עמדתה בנוגע להטלת היטל היצף מוצע על יבוא פרופילי אלומיניום מסין. ההחלטה עשויה להשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל, מאחר ופרופילי האלומיניום מהווים רכיב מרכזי לענף הבנייה ומשפיעים על עלות פרויקטי הבנייה בישראל.

בחודש אוגוסט האחרון פרסם בנק ישראל הנחיות חדשות לתאגידים הבנקאיים, בעקבות המלצות ועדת שמחון, הקובעות כי בנקים המלווים פרויקטים לבנייה למגורים יידרשו להפסיק לכלול בהסכמי המימון התניות המתייחסות למחיר דירה פרטנית.

לפני מספר ימים, ולאחר חודשים של ציפייה, חברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ – הכריזה על תחילת הליך המיון (Pre-Qualification) ופרסמה הזמנה להגשת בקשה מוקדמת להשתתפות במכרזים לביצוע עבודות (Infra 1) של קווי המטרו בעיר תל אביב(PQ 589/2025).

החל מ-1 בינואר 2026, עמותות וחל"צ בעלי אישור לפי סעיף 46, נדרשים לדווח על תרומות וביטולי תרומות דרך מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המיסים. הדיווח יתבצע אוטומטית דרך תוכנה להפקת קבלות המשולבת עם המערכת, תוך מינוי מורשה-על לכל שירותי רשות המיסים, והקבלות חייבות לכלול את כל הפרטים הנדרשים. זהו תנאי לבחינת אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 ואי עמידה בדרישות הדיווח החדשות עלולה להוביל לשלילת המעמד.

מדריך לסוכני וסוכנויות ביטוח על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות המסביר את חובותיהם המחמירות בניהול והגנה על מידע אישי ורגיש, את הסנקציות הכספיות הצפויות על אי-עמידה, ומציע צעדים מעשיים כמו מיפוי מאגרים, אבטחת מידע, שקיפות כלפי לקוחות ומינוי ממונה על הגנת הפרטיות כדי לצמצם סיכונים משפטיים וכלכליים.

בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה בשנת 2022, הוקפאו כ-180 מיליארד אירו בנכסים השייכים לבנק המרכזי של רוסיה ואשר מוחזקים בחשבונות של המשמורת הבלגי, יורוקליר. כספים נוספים, בהיקף של כ-25 מיליארד אירו, מוחזקים בחשבונות של אנשים פרטיים בבנקים ובחברות ברוקראז' במדינות אירופה.

בחודש אוגוסט פרסמה רשות המסים הודעה על השקת מסלול מקוצר למוסדות ציבור המבקשים לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. המסלול הירוק נועד להקל על מוסדות ציבור העומדים בתנאים הבסיסיים הרגילים לקבלת אישור לפי סעיף 46, ובנוסף, מתקיימים בהם מספר תנאים מצטברים נוספים, המאפשרים הקלה כאמור.

בתחילת ספטמבר, בית המשפט העליון נתן פסק דין בעניין יונגסטר נ' מדינת ישראל, הידוע כ"פרשת קרטל המסעות לפולין". בפסק הדין התקדימי, הנחה בית המשפט להחמיר משמעותית את הענישה על עבירות של הסדר כובל בין מתחרים, המכונה גם קרטל. בית המשפט קבע עונש מינימום לעבירה של תשעה חודשי מאסר בפועל לכל הפחות.

נשיא ארצות-הברית הודיע לאחרונה על הטלת מכסים חדשים בשיעור של 25% עד 100% על תרופות, משאיות, ריהוט וארונות אמבטיה. המהלך מטלטל את השווקים וצפוי להשפיע על עלויות הובלה, תעשיית הרהיטים ויחסי הסחר עם שותפות סחר שונות, ואף עלול להשפיע על חברות ישראליות בתחומים שונים.

בערב ראש השנה האחרון, פרסם צוות עבודה משותף של בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך דו"ח ביניים להערות הציבור המציע מהפכה באופן שבו גופים פיננסיים (בעיקר בנקים, חברי בורסה ושחקנים נוספים) מתוגמלים על שירותי ניירות ערך וייעוץ השקעות. הרפורמה מציעה שינוי יסודי שמטרתו להגביר את השקיפות, לאפשר השוואה בין השחקנים השונים וכתוצאה מכך להגביר את התחרות, ולעבור ממודל של "תשלום סמוי" למודל של "תשלום ישיר וגלוי".

שוק החיזוי חווה צמיחיה מואצת בשנים האחרונות, להתפתחות של פלטפורמות המונות מיליוני משתמשים, כגון Kalshi ו-Polymarket , אשר גם מצליחות לחזות בצורה טובה תוצאות של אירועים מגוונים. שוק זה נתפס בעיני רבים ככלי לגיטימי לחיזוי ולגידור סיכונים, אך בעיני רגולטורים הוא היה קרוב להימורים ללא רישיון.

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות ערך דוחות ממצאי ביקורת, במסגרתם נבחנה פעילותם של מיזמי השקעה ותאגידים שונים שפעלו לגיוס כספים מהציבור ללא פרסום תשקיף. על אף שההפרות בוצעו על ידי המשווקים, הרשות הדגישה כי האחריות אינה מתמצה בגורם שביצע את הפעולה בפועל.

התפתחות משמעותית נרשמה בשבוע שעבר בממשק שבין הבינה המלאכותית לקניין הרוחני, בעקבות הסכם פשרה עליו חתמה חברת Anthropic בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה בבית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, במסגרת התיק Bartz v. Anthropic: Claude.

לאחרונה פרסמה רשות התחרות טיוטת צו מוסכם שנחתם עם חברת התרופות הבינלאומית Bristol-Myers Squibb (BMS) ועם חברת שיווק התרופות הישראלית ניאופרם. במסגרת ההסדר התחייבו החברות לשלם מעל 44 מיליון ₪ לאוצר המדינה, ונושא משרה בכיר בניאופרם ישלם אישית למעלה מ־200 אלף ₪, בשל אינדיקציות לניצול מעמד מונופוליסטי ולהסדר כובל.