מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016
שי בלו
שי הינו עורך דין במחלקת הליטיגציה במשרדנו, המייצג לקוחות בסכסוכים במגוון רחב של שדות משפטיים.
עו"ד שי בלו מייצג תאגידים ישראלים ובינלאומיים בתיקי ליטיגציה מורכבים ורחבי היקף במגוון תחומים במשפט האזרחי, לרבות סכסוכים מסחריים, סכסוכים חוזיים, תביעות נזיקיות, סכסוכים בין בעלי מניות, תביעות נגזרות, ותובענות ייצוגיות. כמו כן, שי מייצג גם תאגידים בתחום המשפט המנהלי ובכלל זה בעתירות מנהליות העוסקות במגוון תחומים ובהם דיני המכרזים.
בין השנים 2018-2015 שימש שי כעוזר מחקר והוראה בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי לפרופ' אמנון רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן.
טרם הצטרפותו למשרדנו בשנת 2019, הועסק שי במשך שנתיים במחלקת ליטיגציה במשרד מוביל בישראל
השכלה:
שנת 2019, (בהצטיינות) LL.M אוניברסיטת אמורי, אטלנטה
שנת 2015, (בהצטיינות) LL.B אוניברסיטת רייכמן
חבר בלשכת עורכי דין:
חבר לשכת עורכי הדין משנת 2016
חדשות ועדכונים - שי בלו:
תובענות ייצוגיות: מה קורה כשה"עוול" הנטען כבר תוקן?
בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כבר הפכו מזמן לאחד האתגרים הנפוצים עימן מתמודדות חברות פרטיות וציבוריות המעניקות שירותים לציבור. מחקרים מראים כי מאז חוקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006 ועד היום חלה עלייה הדרגתית וכמעט מתמדת בשיעור הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. כך, שאם תחילה דובר בעשרות בודדות של בקשות מדי שנה, כיום מוגשות לבתי המשפט השונים מאות ואף אלפי בקשות לאישור מדי שנה, באופן שמכביד על בתי המשפט ועל הגורמים הנתבעים.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, גורם המבקש להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה אינו מחויב בביצוע פנייה מוקדמת לחברה לבירור פרטים בטרם הגשת התובענה (אם כי לאי-ביצוע פנייה מוקדמת עלולות להיות השלכות אחרות, ועל כך ברשימה קודמת שפרסמנו כאן). מצב דברים זה מביא לא אחת לסיטואציה הבאה: נגד חברה מסוימת מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ללא פנייה מוקדמת ובלא שהתובע שיזם את ההליך מודע לפרטים הרלוונטיים.
בבקשת האישור טוען התובע לעוול מסוים שמבצעת החברה. לאחר הגשתה של בקשת האישור, מתברר כי ה"עוול" הנטען כבר תוקן על-ידי החברה – לעיתים כתוצאה מהגשתה של התובענה הייצוגית, ולעיתים בלא קשר להגשת ההליך וכתוצאה מתהליך נפרד שהחלה בו החברה עוד בטרם הוגש ההליך המשפטי. כעת ניצב בית המשפט בפני דילמה – האם עליו לנהל הליך שלם – ארוך, מורכב ויקר - של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר ה"עוול" הנטען כבר תוקן? ברור כי מדובר יהיה בבזבוז של משאבים שיפוטיים ואחרים, וגם ההכרעה שתינתן תהא במידה רבה תיאורטית שכן מושא התובענה כבר ירד מן הפרק.
מהי הדרך הנכונה לנהוג במצבים כאלו?
תובעים ייצוגיים נוהגים, בדרך כלל, להתעקש על ניהול ההליך, או לעמוד על גיבוש הסדר פשרה שבמסגרתו החברה תשלם פיצוי לציבור בגין ה"עוול" שבוצע כביכול עד להגשת התובענה. הטענה הרווחת היא כי אם יסולק ההליך יהיה בכך תמריץ שלילי להגשת בקשות מוצדקות לאישור התובענה הייצוגית מן החשש שמא החברה תתקן מהר את דרכיה ובכך תמשוך את השטיח תחת ההליך.
לעומת זאת, חברות נתבעות נוהגות לטעון, דרך כלל, כי תיקון העוול הנטען עוד בטרם ההכרעה צריך להוביל לסיום מידי של ההליך בדרך של הסתלקות התובע מטענותיו. לעיתים, ובתלות בנסיבות, נאותים הגורמים הנתבעים גם לשלם גמול מסוים לתובע בגין המאמצים שנקט עד שתביעתו התייתרה, במסגרת הסדר הסתלקות שמוגש לאישורו של בית המשפט. הטענה הרווחת בהקשר הזה מצד הנתבעים היא כי המשך ניהול התובענה הוא מיותר, ויהווה תמריץ שלילי לחברות לתקן את דרכיהן במהלך ניהול ההליך (שעשוי להיות ארוך) ועוד בטרם ההכרעה.
בפסק דין שניתן בימים האחרונים על-ידי בית המשפט המחוזי בלוד בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בין היתר נגד חברת דורות מגופי פיקוד ובקרה בע"מ, אומצה הגישה שלפיה בנסיבות מסוימות תיקון ה"עוול" הנטען על-ידי הגורם הנתבע מביא לכך שהתביעה הייצוגית מיצתה את עצמה ואין מקום להמשיך ולנהל אותה. במקרים אלה, כך קבע בית המשפט, הדרך הנכונה היא לסיים את ההליך בהסדר הסתלקות – ולא בהסדר פשרה. בית המשפט קבע באותו מקרה כי דרך ההסתלקות היא העדיפה, שכן "מקום בו מטרות התובענה הושגו אין למעשה 'פשרה' שיש צורך להשיגה". לכן, כך נפסק, דרך המלך היא הסתלקות, ולעיתים הסתלקות מתוגמלת שבמסגרתה יובאו בחשבון ההישגים שקצרה התובענה, אפילו אם נוהלה למשך זמן קצר בלבד.
פסק הדין עשוי לשמש חברות רבות הנתבעות בהליכים ייצוגיים, בבואן לשקול ביצוע שינויים בדרכיהן - מבלי שלכאורה חלה עליהן החובה לעשות כן, ועוד בטרם הכרעה שיפוטית בהליך. חברות שיבחרו לעשות כן, יוכלו בנסיבות מסוימות לטעון כי ההליך הייצוגי מיצה עצמו ויש לסיימו בהסתלקות של התובע. בכך יוכלו החברות הנתבעות לחסוך לעצמן עלויות כבדות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי, ובכך גם ניתן יהיה להביא להפחתת העומסים הכבדים שתחתם נתונים בתי המשפט.
***
את חברת דורות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון ושי בלו, ממשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה ושות'.
זמנים קשים, כסף קל: לאן זרמו המיליונים של רכש הקורונה?
תחקיר מקיף של TheMarker הנוגע לביצוע רכש "בזבזני" בשווי מאות מיליוני שקלים של "מוצרי קורונה" דן בהיערכות חברות ישראליות לייצור מוצרי קורונה, ובין היתר, ערכות בדיקה לקורונה בהיקפים משמעותיים, ופניית המדינה למקורות חוץ על חשבונן של אותן החברות הישראליות. כפי שפורסם, בחודש יוני 2020, נתן משרד הבריאות פטור ממכרז לחברת אל.אר העוסקת בייבוא שירותים ומוצרים מחו"ל. לפי החלטת הפטור, אפשרה המדינה לחברת אל אר לייבא מסין מיליוני ערכות קורונה בהתקשרות בזק ששוויה נאמד בעשרות מיליוני שקלים. עורכי הדין שי אבניאלי ושי בלו ממשרדנו מייצגים את חברת תעשיות ביולוגיות בית העמק, חברה ביוטכנולוגית ישראלית שייצרה משך חודשים ערכות בדיקה תוצרת הארץ, בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד משרד האוצר וועדת הפטורים במשרד הבריאות בגין החלטת הפטור.
בית המשפט העליון דחה סופית את תביעת נספרסו נגד אספרסו קלאב
בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעורן של ענקית המזון, חברת נסטלה, וחברת הבת שלה, נספרסו, נגד חברת אספרסו קלאב הישראלית, שיוצגה על ידי משרדנו, בטענה להפרת זכויות יוצרים, הפרת סימן מסחר, תחרות בלתי הוגנת וגרימת נזק למוניטין של נספרסו.