© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

עורכת דין הדר ישראלי

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

הדר ישראלי

להדר ניסיון ייחודי בתחום האכיפה הרגולטורית והצווארון הלבן, הן בהיבט המקומי והן בהיבט הבינלאומי. הדר מייצגת יחידים וחברות במגוון רחב של הליכים בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית, בארץ ובארצות הברית.  

 

הדר מתמחה בניהול תיקים, מהשלבים המקדמיים ועד לערכאות שיפוטיות במגוון רחב של תחומים וביניהם שוחד, מרמה, הלבנת הון, מידע פנים, הגבלים עסקיים, ניירות ערך, חקירות פנימיות כנגד תאגידים בנקאיים, סכסוכי בעלי מניות והליכי ליטיגציה מסחרית אזרחית מורכבים.

 

הדר ניצבת בשורה הראשונה של עורכי דין בודדים בישראל בעלי מומחיות בליווי תיקים  בינלאומיים הן במסגרת חקירות רגולטוריות ופליליות והן בליווי ההליכים המתנהלים מול בתי המשפט בארצות הברית. להדר מומחיות ייחודית גם בניהול תיקים הכוללים הליכי גילוי מסמכים מורכבים בעלי היקפים חריגים במיוחד.

 

טרם הצטרפותה למשרדנו הדר עבדה כעו”ד במחלקת הליטיגציה של המשרד האמריקאי Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison ובפירמות עורכי דין מובילות בישראל.

 

להדר גם מומחיות רבה בכל הקשור בליווי לקוחות בניהול מנגנוני ציות פנימיים וניהול חקירות פנימיות במקרים של חשד להפרות בתחום הרגולציה הפיננסית, שחיתות ושוחד, מיסוי ומרמה, ניהול ממשל תאגידי תקין ועוד.  

 

הדר התמחתה בבית המשפט העליון, אצל כבוד השופטת בפועל דבורה ברלינר, ושימשה כחברת מערכת כתב העת “עיוני משפט” של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וכעוזרת הוראה ומחקר בתחום המשפט הפלילי.

השכלה:


אוניברסיטת קולומביה .LL.M בהצטיינות שנת 2016

אוניברסיטת תל אביב .LL.B ו - B.Sc בפילוסופיה בהצטיינות שנת 2007

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין בניו יורק משנת 2017

חברת לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008

חדשות ועדכונים - הדר ישראלי:


11 בינואר, 2022

הליכי הסגרה – ראיון של הדר ישראלי בתכנית "גלית ויואב" בערוץ 12

הדר ישראלי, שותפה במשרדנו, השתתפה בתוכניתם של גלית גוטמן ויואב לימור, והסבירה מה בין הסגרה לזימון לחקירה. מוזמנים ומוזמנות לצפות (החל מדקה 32:00)

15 בנובמבר, 2021

ארה"ב: הליכי הסגרה ושיפוט של ישראלים בבתי משפט זרים

בשבועות האחרונים עלו במידה ניכרת הפרסומים אודות מעצרים של אזרחים ישראלים במסגרת חקירות שמקורן בחו"ל. כך למשל, למעלה  מ- 20 עובדי חברה תל-אביבית העוסקת בשיווק השקעות מסוג פורקס נעצרו במסגרת חקירה של ה- FBI ומעצרים רבים אחרים שהונעו על ידי מדינות באירופה, הסתברו כקשורים בחקירות שארה"ב מובילה.

ידיעה זו מלמדת, כי מאמצי האכיפה המוגברת של ארצות הברית, בתחום העבירות הכלכליות והצווארון הלבן, גם כנגד מי שמבצעים את מעשיהם הרחק מעבר לגבולותיה, לא נרגעים לרגע.

במציאות זו, קשה שלא לתהות האם ארה"ב היתה משקיעה את אותה כמות משאבי אכיפה נגד שיווק אופציות בינאריות או פורקס, לו רשויות האכיפה בישראל היו מגבירות את האכיפה בתחום זה ומביאות את אזרחיהן לתת את הדין בישראל.

 

יתכן וישנן השלכות רבות, שחלקן אינן טרוויאליות, הקשורות בהשלכות של מדיניות זו, אשר כדאי לתת עליהן את הדעת. כך למשל, השלכות ההעמדה לדין פלילי במדינה זרה או ללא קיומו של הליך הסגרה במקרים מסוימים.

 

פרשת יוקום מול פרשת אליזבת הולמס וחברת תרנוס

מעניין בהקשר זה להזכר בפרשת האישום כנגד לי אלבז, מנכ"לית יוקום לשעבר, אשר הועמדה לדין בארצות הברית באישומי מרמה והונאת משקיעים, עקב פעילותה בתחום האופציות הבינאריות.

אלבז עמדה לדין מול חבר מושבעים אמריקאי, חרף העובדה שאיננה בת המקום, איננה דוברת אנגלית כשפת אם ומעולם לא התגוררה בארה"ב.

 

נדירים הם מקרי ההעמדה לדין של אישה העומדת במרכזה של פרשת הונאה כלכלית. לכן כמעט מתבקשת ההשוואה של משפטה של לי אלבז למשפטה של אליזבת' הולמס, מנכ"לית ת'ראנוס לשעבר, העומדת בימים אלה גם היא לדין פלילי בגין סעיפי אישום דומים בגין מרמה והונאת משקיעים, בקשר עם יכולותיה של בדיקת הדם המהפכנית שפיתחה כביכול.

 

במסגרת סיקור משפטה של הולמס, חוזרים תכופות דיווחים על חילופי מושבעים רבים בחבר המושבעים, עקב קושי כזה או אחר שהם חווים בקשר עם האפשרות שיתרמו להרשעתה. במילים פשוטות – "מצפונם כבד עליהם". בית המשפט אף ניסה לשכנע את חלקם להשאר בהבהרה, כי דרוש למערכת המשפט הגיוון הרב בדעות והתפיסות, שכן הוא תורם להשגת הצדק.

קשה שלא לתהות האם חבר מושבעים ושופט אמריקאי מסוגלים לחוש את אותה הזדהות ומידת רחמים, כאשר יושבים בפניהם למשפט אזרחים זרים, כפי שהיתה לי אלבז, שאיננה ילידת ארה"ב, איננה דוברת אנגלית כשפת אם, לא למדה בסטנפורד ולא גדלה בוושינגטון DC לאב בכיר באנרון ועובד רשויות ציבוריות פדרליות ואם שהינה עובדת הקונגרס האמריקאי.

 

סוגיה זו מחייבת לחשוב שוב היטב על מקורה ותכליותיה של הזכות המעוגנת בתיקון השישי לחוקת ארה"ב – הזכות להישפט בפני חבר מושבעים בלתי מוטה (Impartial Jury כלשון החוקה), אשר מקורה בזכות שנקבעה עד במגנא כרטא - להישפט בפני A Jury of One's Peers.

 

שאלה חשובה אם כן הינה, האם באמת ניתן לראות בחבר מושבעים שאיננו שייך למדינה ממנה הגיע הנאשם ולא חולק איתו שום מטען תרבותי או שפתי משותף, כחבר מושבעים העונה על ההגדרות Impartial Jury או A Jury of One's Peers? שאלה נוספת הינה, האם יש לרשויות האכיפה בישראל חובה לדרוש את העמדתם לדין של אזרחיה בישראל, גם אם הראיות נגדם נאספו בחקירה שנוהלה על ידי מדינה אחרת, על מנת לצמצם את העמדתם לדין במדינות זרות? בנוסף, האם לבתי המשפט הישראלים ישנה חובה לשקול בטרם החלטה על הסגרה, את השלכות ההעמדה לדין מול בית משפט זר, גם אם הוא משתייך למדינה אשר שיטת משפטה מוכרת כ"ראויה" על-פי הדין הישראלי?

 

אין צורך בהפניה לספרות ומחקרים כדי לדעת את מה שכולנו יודעים כאינסטינקט בסיסי – אנו חשים פחות אמפתיה או הזדהות כלפי מי שאיננו שייך ל"מחנה החברתי או התרבותי" שאנו משתייכים אליו. מחד, ניתן לטעון, כי הדבר הופך אותנו לאותנו לאובייקטיביים יותר, כאשר יושב בפנינו למשפט אדם ממדינה אחרת; מאידך, קשה שלא לחוש, כי טמון באפשרות זו סיכון גדול אשר בדיוק אותו ניסו למנוע הכללים החוקתיים המעגנים את הזכות להישפט בפני 'חבר מקבילך', מונח אשר פורש בפסיקה האמריקאית כ"חבר מושבעים המורכב מאזרחי מדינתך". אחרי הכל, אדם הוא נוף מולדתו.

 

עצורים בישראל במסגרת "הונאת פורקס"

הבדל מעניין נוסף בין הפרשות של אלבז ומי שנעצרו בישראל במסגרת חקירה זרה, קשור בדיני ההסגרה. אלבז נכנסה לארה"ב מיוזמתה לביקור פרטי, ובזאת קנתה עליה ארה"ב סמכות שיפוט מבלי להגיש בקשת הסגרה. לעומתה, את החשודים שעצרה ה- FBI בישראל צריכה ארה"ב תחילה לבקש להסגיר אליה, אם תרצה לנהל נגדם משפט פלילי בעתיד.

בזאת נוצרו הבדלים משמעותיים בין מצבם של מי שנעצרו בישראל לבין מצבה של אלבז, הגם שהחשדות עליהם מבוססים מעצריהם לפי הפרסומים בעיתונות, עשויים להוליד כתבי אישום מאוד דומים לזה אשר הוגש כנגד אלבז.

 

כך למשל, בין היתר, את עונש המאסר הארוך שנגזר עליה מרצה אלבז בכלא פדרלי בארה"ב, משום שלא זכתה להנות מהכלל לפיו מדינה המבקשת את הסגרתו של אדם מישראל, מתחייבת להשיבו לריצוי עונשו בישראל אם יורשע ויוטל עליו עונש מאסר.

 

להוראה זו משמעות דרמטית - ההבדל בין ישיבה במאסר בן שנים רבות במדינה שאיננה ביתך, שאין לך בה משפחה, אינך דובר את שפת אמה ועוד. כל זאת, בשל נתון שרירותי וסתמי כגון כניסה מרצון לארה"ב לעומת הגעה למשפט שם לאחר הליך של הסגרה.

 

סוגיות שונות אלה מלמדות הן על האפשרות, כי יש לשקול מחדש את הקלות היחסית בה קונות מדינות זרות סמכות שיפוט על אזרחים זרים, את ההשלכות שיש לשיפוט במדינה זרה על זכויות חשודים ונאשמים, והן את ההשלכות שישנן לאכיפה נמוכה של עבירות בעלות היבט בינלאומי מצד הרשויות הישראליות, על זכויות נאשמים וחשודים. כמו כן, סוגיות אלה מלמדות עד כמה חשוב הוא הייצוג המשפטי בשלבי המעצר במדינה זרה או בהליכי הסגרה, כמו גם היכולת להביא בפני הערכאות השיפוטיות טיעונים אשר יכריחו אותן לשקול את המשמעויות של שליחת אדם להשפט במדינה זרה.

 

הדר ישראלי היא שותפה במשרד המייצגת יחידים וחברות במגוון רחב של הליכים בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית.

 

12 באוגוסט, 2021

CARES Act: הגשת כתבי אישום בארה"ב בגין הונאה בקבלת כספי תמיכה פדרלים

עם פרוץ מגיפת הקורונה נכנס לתוקף בארה"ב ה - (Coronavirus Aid, Relief and Economic Security Act) CARES Act.

מטרת החוק הייתה הענקת סיוע כלכלי לנפגעי מגיפת הקורונה. היקף הסיוע בסך 2.8 טריליון דולר אמריקאי אפשר עזרה כלכלית לפרטים וארגונים, וכן גישה להלוואות בתנאים נוחים לצורך תשלום משכורות והוצאות ספציפיות אחרות במסגרת תכנית שכונתה Paycheck Protection Program (PPP). לא מעט חברות ישראליות, הפועלות בארצות הברית, הגישו אף הן, כחלק מהתכנית, בקשה למענקים והלוואות.

היוזמה, אשר הינה מבורכת לכל הדעות, פתחה פתח גם לאלו שהיו מעוניינים לנצל את הסיוע הממשלתי, לבצע מעשי מרמה והונאה.

מעשים אלו הובילו למאמצי חקירה מהיקרים שנודעו בהיסטוריה של ארה"ב בתחום הצווארון הלבן, והמשאבים החקירתיים הנרחבים שהקצתה הממשלה לעניין ממשיכים להניב עוד ועוד תביעות. רק לסבר את האוזן - במהלך השנה האחרונה, הוגשו מאות כתבי אישום בקשר עם מעשי מרמה הקשורים למגיפת הקורונה.

המהירות שבה עבדו רשויות התביעה האמריקאיות בניהול חקירות והגשת כתבי אישום בתיקים אלו יוצאת דופן. בדרך כלל, חקירות בתחום הצווארון הלבן יכולות לקחת חודשים ואף שנים עד שניתן לקבוע באילו עבירות ניתן להאשים ומי היו האחראים להן. לעומת זאת, המקרים הראשונים של הונאות הקשורות למגיפת הקורונה נחקרו והוגשו בהם כתבי אישום תוך שבועות ספורים (!) ממתן ההלוואות הראשונות באביב 2020.

 

המטרה: הרתעה

 

משרד המשפטים האמריקאי (The Department of Justice) הבהיר, כי המטרה העיקרית בעבודה המהירה היא הרתעה. עם יותר מ-800 מיליארד דולר אמריקאי בתכנית ה-PPP, הממשל האמריקאי רצה להבטיח שלווים אשר יתפתו לעשות שימוש לרעה בתכנית, יהיו מודעים לחלוטין להשלכות הפליליות של מעשיהם. גם גזרי הדין בתיקים אלו מאופיינים בחומרה יתרה (החל מ-18 חודשי מאסר ועד 40 חודשי מאסר).

מהירות פעולות החקירה, הגשת כתבי האישום וגזרי הדין החמורים משקפים מדיניות מחמירה אשר ממשיכה באופן מובהק גם עם העברת השרביט אל ממשל ביידן. כך, נראה שהמשאבים הנרחבים המוקדשים על ידי הממשלה ממשיכים להיות מוכוונים לחשיפת מקרים נוספים.

 

ההשפעה על חברות ישראליות

לאור מדיניות מחמירה זו, ולאור העובדה שלא נראית האטה בפעולות החקירה והאכיפה, גם חברות ישראליות עשויות להיות מושפעות מן המגמה המובהקת בארה"ב. כך, חברות ישראליות אשר יש לפעילותן זיקה לארה"ב, ואשר הגישו בקשה לסיוע ממשלתי בעקבות משבר הקורונה, עשויות להידרש ליתן הסברים אודות הפרטים אשר מסרו על עצמן עם הגשת בקשה להלוואות או מענקים, או באשר לאופן השימוש בכספים.

טוב יעשו חברות אשר קיבלו פניה כלשהי מרשויות האכיפה בארה"ב, או אשר חוששות כי ישנה אפשרות שיקבלו פניה כאמור, אם יבחרו להתייעץ עם גורם מקצועי בעל מומחיות בדין האמריקאי, בפרט בכל הקשור לדין בתחומי האכיפה המנהלית ועבירות הצווארון הלבן.

 

***

הדר ישראלי היא שותפה במשרדנו המייצגת יחידים וחברות במגוון רחב של הליכים בתחום האכיפה הפלילית והמנהלית

 

לכל החדשות של הדר ישראלי >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: