© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

אייל נחשון

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

אייל נחשון

לעו"ד אייל נחשון, שותף במחלקת הליטיגציה, ניסיון משמעותי בייעוץ בסכסוכים מורכבים בהיקפים משמעותיים.

אייל מתמחה במגוון תחומי המשפט המסחרי-כלכלי, ובפרט בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך. במסגרת זו, אייל מייצג בנקים, מוסדות פיננסיים, חברות ציבוריות, חברות פרטיות נושאי משרה בחברות ואנשי עסקים בכירים, בפני כל ערכאות בתי המשפט.

לאורך השנים אייל צבר ניסיון ייחודי ומקיף בייצוג חברות וגופים הנתבעים בתביעות ייצוגיות בתחומים שונים – החל מתביעות בנושאים תאגידיים וסוגיות גילוי ודיווח בדיני ניירות ערך, תביעות ייצוגיות בהגבלים עסקיים, דרך תביעות ייצוגיות צרכניות (פרסום כוזב, אחריות למוצרים וכד') וכלה בתביעות הנוגעות לנושאי נגישות ומניעת הפליה. אייל ידוע בייעוץ האסטרטגי והיצירתי שלו בניהול התדיינות משפטית מורכבת.

כמו כן, לאייל ניסיון רב בייצוג חברות, אנשי עסקים, מנהלים ונושאי משרה בכירים בתביעות נגזרות, ניהול מאבקי שליטה בחברות, סכסוכי בעלי מניות ותביעות קיפוח, וכן בעתירות מנהליות ובעתירות לבג"ץ הנושאות אופי כלכלי.

תחומי התמחותו של אייל מגוונים וכוללים גם ייצוג בתביעות בנושאי קניין רוחני (זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ועוולות מסחריות), ובתביעות לשון הרע.

טרם הצטרפותו לברנע, שימש אייל עוזר משפטי לכב' השופטת אסתר חיות בבית המשפט העליון, וכן עבד במשך מספר שנים במשרדי עורכי דין מובילים בתחום הליטיגציה המסחרית והכלכלית ובתחום הצווארון הלבן. אייל גם עבד כמרצה מן החוץ וכעוזר הוראה בקורסים שונים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

השכלה:


אוניברסיטת קולומביה .LL.M בהצטיינות שנת 2011

אוניברסיטת חיפה, .LL.B ו-BA בכלכלה בהצטיינות שנת 2008

חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין משנת 2009

חדשות ועדכונים - אייל נחשון:


19 בספטמבר, 2021

ביהמ"ש המחוזי פסק: קרן עזריאלי תהא פטורה מתשלום מס על דיבידנדים

בפסק דין שניתן בימים האחרונים פסק בית המשפט המחוזי כי בניגוד לעמדת רשות המסים, עמותת קרן עזריאלי, המחזיקה כ-5.69% ממניותיה של קבוצת עזריאלי בע"מ, תהא פטורה מתשלום עשרות מיליוני שקלים של מיסים על הדיבידנדים המתקבלים אצלה מדי שנה כתוצאה מהחזקתה במניות החברה הציבורית – מניות אשר הועברו לקרן בתרומה ממר דוד עזריאלי ז"ל לפני פטירתו.

14 בספטמבר, 2021

בית המשפט המחוזי פסק: קרן עזריאלי, שיוצגה על-ידי משרדנו, תהא פטורה מתשלום מיסים על דיבידנדים

בית המשפט המחוזי דחה את הניסיון של רשות המס לחייב את קרן עזריאלי לשלם מיסים בסך של עשרות מיליוני שקלים בגין דיבידנדים שקיבלה ומקבלת כתוצאה מהחזקתה במניותיה של קבוצת עזריאלי.

בית המשפט קיבל את ערעור המס, שהוגש באמצעות משרדנו, וקבע כי קרן עזריאלי - עמותה הפועלת לרווחת הציבור בישראל – אינה מהווה בעלת השליטה בקבוצת עזריאלי ועל כן היא זכאית לפטור ממס.

בית המשפט קבע, בין היתר, כי עמדת רשות המיסים עלולה לגרום לאפקט מצנן ביחס לתמיכה של גורמים עסקיים בעמותות פילנתרופיות.

עורכי הדין זוהר לנדה, אייל נחשון ועומר קידר יצגו את קרן עזריאלי לאורך ההליכים - שנמשכו כחמש שנים - והובילו אותה להישג המיוחל, שיחזק ויעודד את המשך הפעילות הפילנטרופית שמובילה הקרן.

2 בספטמבר, 2021

תובענות ייצוגיות: מה קורה כשה"עוול" הנטען כבר תוקן?

בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כבר הפכו מזמן לאחד האתגרים הנפוצים עימן מתמודדות חברות פרטיות וציבוריות המעניקות שירותים לציבור. מחקרים אמפיריים מראים כי מאז חוקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006 ועד היום חלה עלייה הדרגתית וכמעט מתמדת בשיעור הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, כך שאם תחילה דובר בעשרות בודדות של בקשות מדי שנה, כיום מוגשות לבתי המשפט השונים מאות ואף אלפי בקשות לאישור מדי שנה, באופן שמכביד על בתי המשפט ועל הגורמים הנתבעים.

 

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, גורם המבקש להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה אינו מחויב בביצוע פנייה מוקדמת לחברה לבירור פרטים בטרם הגשת התובענה (אם כי לאי-ביצוע פנייה מוקדמת עלולות להיות השלכות אחרות, ועל כך ברשימה קודמת שפרסמנו כאן). מצב דברים זה מביא לא אחת לסיטואציה הבאה: נגד חברה מסוימת מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ללא פנייה מוקדמת ובלא שהתובע שיזם את ההליך מודע לפרטים הרלוונטיים. בבקשת האישור טוען התובע לעוול מסוים שמבצעת החברה. לאחר הגשתה של בקשת האישור, מתברר כי ה"עוול" הנטען כבר תוקן על-ידי החברה – לעיתים כתוצאה מהגשתה של התובענה הייצוגית, ולעיתים בלא קשר להגשת ההליך וכתוצאה מתהליך נפרד שהחלה בו החברה עוד בטרם הוגש ההליך המשפטי. כעת ניצב בית המשפט בפני דילמה – האם עליו לנהל הליך שלם – ארוך, מורכב ויקר - של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר ה"עוול" הנטען כבר תוקן? ברור כי מדובר יהיה בבזבוז של משאבים שיפוטיים ואחרים, וגם ההכרעה שתינתן תהא במידה רבה תיאורטית שכן מושא התובענה כבר ירד מן הפרק.

 

מהי הדרך הנכונה לנהוג במצבים כאלו?

תובעים ייצוגיים נוהגים, דרך כלל, להתעקש על ניהול ההליך, או לעמוד על גיבוש הסדר פשרה שבמסגרתו ינסו הם לכפות על החברה לשלם פיצוי לציבור (וגמול לתובע ולבא-כוחו) בגין ה"עוול" שבוצע כביכול עד להגשת התובענה. הטענה הרווחת היא כי אם יסולק ההליך יהיה בכך תמריץ שלילי להגשת בקשות מוצדקות לאישור התובענה הייצוגית מן החשש שמא החברה תתקן מהר את דרכיה ובכך תמשוך את השטיח תחת ההליך.

 

לעומת זאת, חברות נתבעות נוהגות לטעון, דרך כלל, כי תיקון העוול הנטען עוד בטרם ההכרעה צריך להוביל לסיום מידי של ההליך בדרך של הסתלקות התובע מטענותיו. לעיתים, ובתלות בנסיבות, נאותים הגורמים הנתבעים גם לשלם גמול מסוים לתובע בגין המאמצים שנקט עד שתביעתו התייתרה, במסגרת הסדר הסתלקות שמוגש לאישורו של בית המשפט. הטענה הרווחת בהקשר הזה מצד הנתבעים היא כי המשך ניהול התובענה הוא מיותר, ויהווה תמריץ שלילי לחברות לתקן את דרכיהן במהלך ניהול ההליך (שעשוי להיות ארוך) ועוד בטרם ההכרעה.  

 

בפסק דין שניתן בימים האחרונים על-ידי בית המשפט המחוזי בלוד בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בין היתר נגד חברת דורות מגופי פיקוד ובקרה בע"מ, אומצה הגישה שלפיה בנסיבות מסוימות תיקון ה"עוול" הנטען על-ידי הגורם הנתבע מביא לכך שהתביעה הייצוגית מיצתה את עצמה ואין מקום להמשיך ולנהל אותה. במקרים אלה, כך קבע בית המשפט, הדרך הנכונה היא לסיים את ההליך בהסדר הסתלקות – ולא בהסדר פשרה. בית המשפט קבע באותו מקרה כי דרך ההסתלקות היא העדיפה, שכן "מקום בו מטרות התובענה הושגו אין למעשה 'פשרה' שיש צורך להשיגה". לכן, כך נפסק, דרך המלך היא הסתלקות, ולעיתים הסתלקות מתוגמלת שבמסגרתה יובאו בחשבון ההישגים שקצרה התובענה, אפילו אם נוהלה למשך זמן קצר בלבד.

 

פסק הדין עשוי לשמש חברות רבות הנתבעות בהליכים ייצוגיים, בבואן לשקול ביצוע שינויים בדרכיהן - מבלי שלכאורה חלה עליהן החובה לעשות כן, ועוד בטרם הכרעה שיפוטית בהליך. חברות שיבחרו לעשות כן, יוכלו בנסיבות מסוימות לטעון כי ההליך הייצוגי מיצה עצמו ויש לסיימו בהסתלקות של התובע. בכך יוכלו החברות הנתבעות לחסוך לעצמן עלויות כבדות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי, ובכך גם ניתן יהיה להביא להפחתת העומסים הכבדים שתחתם נתונים בתי המשפט.

 

קרדיט: את חברת דורות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון ושי בלו, מחברת עורכי הדין ברנע ושות'. 

 

לכל החדשות של אייל נחשון >

תחומי עיסוק:
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: