אלון ענוה

חברות פרטיות רבות מבצעות גיוסים ופונות למשקיעים ללא שהן מכירות לעומק את החובות החלות עליהן בקשר עם דיני ניירות ערך. אחד מן הכללים המרכזיים בדיני ניירות ערך הוא האיסור להציע ניירות ערך לציבור, ללא תשקיף.

חוסר היכרות עם הדין והוראותיו הביא לכך שבשנים האחרונות גדל באופן עקבי מספר תיקי האכיפה שרשות ניירות ערך פתחה נגד חברות פרטיות אשר הציעו מניות למשקיעים, באופן שמהווה הצעה לציבור, וזאת ללא פרסום תשקיף.

במאמר זה, נסביר מהי הצעה לציבור, מיהו ציבור, מהם החריגים העיקריים להצעה לציבור וכיצד להימנע מהצורך בתשקיף.

הצעה לציבור – מהי ומיהו הציבור?

חוק ניירות ערך קובע כי הצעה לציבור היא פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך, וכי לא יעשה אדם הצעה או מכירה לציבור, אלא על-פי תשקיף. בישראל, בדומה לארה"ב, "ציבור" הינו לפחות 35 אנשים (משקיעים) שלהם הוצעו ניירות ערך של החברה, בפרק זמן של 12 חודשים עוקבים.

במילים אחרות, ככל שחברה פרטית תבצע הצעה של מניותיה ליותר מ-35 משקיעים, בתוך פרק זמן של 12 חודשים עוקבים (כלומר, כל 36 הפניות יעשו תוך 12 ), הרי שמדובר בהצעה לציבור המחויבת בפרסום תשקיף, למעט בהתקיים חריגים שיפורטו בהמשך. יש לשים לב כי הדגש הוא על הצעה ולא בהכרח על מכירה של המניות, כך שגם אם הוצעו למשקיע פוטנציאלי מסוים מניות של החברה, והוא החליט מסיבותיו שלא לבצע את ההשקעה, הוא עדיין נמנה במניין של 35 הניצעים.

מתי פנייה למשקיע תהווה הצעה?

מטבע הדברים, לא כל פנייה, פגישה או שיחה עם משקיע מהווה הצעה של נייר ערך. בתי המשפט ורשות ניירות ערך נדרשו לסוגיה זו לא פעם, וקבעו, ככלל, כי פנייה למשקיע תהווה הצעה של נייר ערך רק אם הפנייה כוללת נתונים כספיים על נייר הערך או החברה. כך, למשל, חשיפת מחיר נייר הערך, שווי החברה, נתונים כספיים על אודות מחזורי מכירות, צפי תשואה וכיו"ב, יהוו הצעה של נייר ערך ו"יצבעו" את המשקיע שנחשף לנתונים אלו כניצע במניין 35 הניצעים.

ככל שהפרסום/הפנייה כלליים באופיים, ואינם כוללים נתונים כספיים, הדבר לא יהווה הצעה של נייר ערך והמשקיע לא ייחשב כניצע במניין הניצעים המותר.

הצעה לציבור – חריגים שימושיים

חוק ניירות ערך קובע מספר חריגים להצעה לציבור ולחובת פרסום תשקיף הנגזרת ממנה. על החריגים הנפוצים ביותר, נמנים, בין היתר:

• משקיעים כשירים – משקיעים אלו אינם נחשבים ציבור ואינם נמנים במניין 35 הניצעים. מדובר במשקיעים בעלי הון נזיל רב, כגון קרנות הון סיכון, גופים מוסדיים וכיו"ב.
• בעל שליטה, מנכ"ל או דירקטור בחברה המגייסת, לא יימנו גם כן במניין ה-35 ניצעים. בנסיבות מסוימות, משקיע זר (שאינו ישראלי) עשוי גם כן לא להיכלל במניין 35 הניצעים.
• הצעת ניירות ערך לציבור בדרך של מימון המונים באמצעות רכז הצעה – חוק ניירות ערך מאפשר לחברה להציע מניות לציבור, ללא פרסום תשקיף, בכפוף למגבלות של תקרת גיוס החלות על החברה ותקרות השקעה החלות על המשקיע.

בנוסף לחריגים אלו, חשוב להדגיש כי משקיע שהוצעו לו מספר פעמים ניירות ערך של החברה בתקופה של 12 חודשים עוקבים, יימנה עדיין כניצע בודד (ולא כמספר ההצעות שבוצעו אליו), וכי מניין 35 הניצעים חל בנפרד על מניות ואיגרות חוב (כלומר, חברה רשאית להציע ל-35 ניצעים מניות, ול-35 ניצעים נוספים איגרות חוב).

כיצד להימנע מהצורך בתשקיף

תחילה, חשוב להכיר היטב את דיני ניירות ערך הרלוונטיים בעת ביצוע גיוס ממשקיעים, תוך קבלת ייעוץ משפטי לאורך כל התהליך. שנית, רצוי לנהל רשימות מסודרות העוקבות ומתעדות את כל ההצעות שביצעה החברה למשקיעים פוטנציאליים. חשוב שהמעקב יכלול את המועדים שבהם הוצעו ההצעות, מספר הניצעים, סוג נייר הערך וכיו"ב. שלישית, והחשוב מכל, יש למנות גורם אחראי מטעם החברה (לרוב איש כספים או יועץ משפטי פנימי או חיצוני)  שיהיה אחראי על הציות של החברה להוראות הדין במהלך הגיוס, ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם אם מתברר שנעשתה מסיבה כלשהי הצעה ליותר מ-35 ניצעים בתוך פרק הזמן הנקוב.

***

למשרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה ניסיון רב בהצעות לציבור, ייצוג וליווי בהליכים מול רשות ניירות ערך. לשאלות נוספות ניתן לפנות לעו"ד אלון ענווה, שותף במחלקת שוק ההון במשרד.