עדכוני לקוחות \  רגולציה

הרפורמה החדשה נועדה להרחיב את אפשרויות הפעולה של יבואנים, יצרנים ומשווקים בישראל. עם זאת, אין מדובר בהקלה גורפת, שכן תחולת המסלול החדש כפופה לתנאים, לחריגים ולדרישות תיעוד, ואינה מייתרת את הצורך בעמידה בדין הישראלי. עבור עסקים, המשמעות היא כי יש להיערך מראש, לבחון אילו מוצרים עשויים להיכלל במסלול החדש, אילו מסמכים יידרשו ועוד.

מאגר נתוני אשראי לתאגידים צפוי להשפיע באופן משמעותי על שוק האשראי העסקי בישראל, ולהרחיב את בסיס המידע שישמש נותני אשראי לצורך הערכת סיכונים, חיתום וקבלת החלטות אשראי. לצד הפוטנציאל להגברת התחרות ולשיפור הנגישות לאשראי, המהלך צפוי להציב גם אתגרי היערכות רגולטוריים ותפעוליים עבור גופים פיננסיים וגופים נוספים, שעשויים להידרש לדווח למאגר או להסתמך על המידע שייאסף בו.

• נגישות המידע האישי לציבור לא מכשירה שימוש באימון בינה מלאכותית: בהנחיות 03/2026, שפורסמו להערות הציבור ב-7 ביולי 2026, המועצה האירופית להגנת המידע (EDPB) מבהירה כי העובדה שמידע אישי זמין לציבור באופן מקוון אינה מתירה, כשלעצמה, את איסופו ושימוש חוזר בו לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית תחת ה-GDPR.

בתקופה האחרונה אנו עדים לגל אכיפה צרכנית מתגבר, כשהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מחילה סטנדרט ציות גבוה על מגוון רחב של עסקים, גדולים כקטנים. הכלי המרכזי בידי הרשות הוא העיצום הכספי המנהלי, שסכומו עלול לטפס במהירות למיליוני שקלים. אחת השאלות שנותרה עמומה במשך שנים הייתה כיצד בדיוק נספרות ההפרות המרכיבות את העיצום? ובמילים אחרות, מתי מעשה שגוי אחד של העוסק "מתרבה" לכדי הפרות רבות? פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כלל אחיד וברור בנושא.

בהמשך לרפורמת החקיקה האירופית בתחומי הדיגיטל והבינה המלאכותית (Omnibus), פרסמה הנציבות האירופית טיוטת הנחיות לסיווג מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה. לסיווג זה עשויות להיות השלכות משפטיות, תפעוליות ופיננסיות משמעותיות עבור חברות בישראל.

התקנת "רובוט" למסחר אלגוריתמי והגדרת מאפייניו אינה "שירות טכנולוגי" אלא עשויה להיחשב כניהול תיקי השקעות הטעון רישיון, משום ששיקול הדעת המהותי (בחירת הזירה, גודל העסקה, יעדי רווח והפסד וניהול הסיכונים) נותר בפועל בידי נותן השירות, גם כשהחשבון והכסף על שם הלקוח.

האיחוד האירופי פרסם כי הושגו הסכמות בנוגע לשינויים מהותיים הצפויים לחול בחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI ACT). השינויים גובשו במסגרת הצעת חקיקה נרחבת (digital omnibus package ) שנועדה לפשט את הרגולציה על מידע ולהגביר את התחרותיות בתחום הבינה המלאכותית.

במרץ האחרון פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק אסדרת סחר החוץ: פיקוח על הייצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, שמבקש להחליף את משטר הפיקוח הקיים המבוסס על צווים נפרדים – צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), וצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני) – במסגרת חקיקה ראשית רחבה ומפורטת יותר.

במהלך חודש ינואר פורסם תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026 שמהווה מהלך רגולטורי משמעותי שעשוי להשפיע באופן רוחבי על ארגונים במשק, ובפרט על גופים המספקים שירותים דיגיטליים ותשתיות טכנולוגיות.

בתום הליך שיתוף ציבורי נרחב, פורסם בשבוע שעבר דוח המלצות סופי בנושא בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי. הדוח מעגן המלצות לשימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית במגזר הפיננסי, ומציג מתווה פעולה מומלץ לרגולטורים הפיננסיים בישראל, תוך עידוד החדשנות ואימוץ הבינה המלאכותית.