דיני עבודה: עשרת הדיברות למעסיקים ביישום מתווה החל"ת
תקציר
- רקע: קידום מתווה חל"ת על רקע הלחימה – ב-31.03.26 התקבל בכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר שינה את מנגנון הזכאות לתשלום דמי אבטלה בתקופת חל"ת בתקופת הלחימה הנוכחית (מבצע שאגת הארי). מעסיקים נדרשים להכיר את עקרונות המתווה, אופן יישומו ומשמעויותיו.
- עקרונות בסיס: הסכמה, תיעוד והשלכות כלכליות – הוצאה לחל"ת מחייבת הסכמה הדדית ואינה ניתנת לכפייה, ויש לעגנה בכתב תוך ציון תנאיה ותקופתה. בתקופת החל"ת לא משולם שכר והזכויות הסוציאליות מוקפאות, ועל המעסיק ליידע את העובדים בדבר השלכות אלו, לרבות אפשרות להמשך הפקדות עצמאיות. לצד זאת, קיימות מגבלות ביחס להוצאת עובדים מוגנים, המחייבות קבלת היתרים מתאימים.
- היבטים יישומיים: דיווחים, זכאויות והגבלות – המתווה כולל חובת דיווח לרשויות לצורך מימוש זכאות לדמי אבטלה, לרבות אפשרות לדיווח מרוכז על ידי מעסיקים. בנוסף, ישנה זכאות ייחודית לעובדים מעל גיל 67 ואפשרות להחלה רטרואקטיבית של ההסדר. במקביל, חל איסור מוחלט על העסקת עובדים בתקופת החל"ת, גם לא בתשלום נדחה. כמו כן, במקרים של סירוב לצאת לחל"ת ניתן לשקול סיום העסקה בכפוף להליך תקין.
- שורה תחתונה: אי-ודאות והיערכות מעסיקים – אין להבטיח זכאות לתשלומים לעובדים. לנוכח המורכבות והשלכות ההסדר, מומלץ למעסיקים לפעול בזהירות, לתעד הסכמות ולהיערך מראש ליישום הדרישות הצפויות ולהיוועץ בייעוץ מקצועי בעת הצורך.
היום (31.3.2026) התקבל בכנסת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר שינה את מנגנון הזכאות לתשלום דמי אבטלה בעת חופשה ללא תשלום (חל"ת) בתקופת הלחימה הנוכחית. בהתאמה, אנו מבקשים להביא בפניכם את עשרת הדיברות למעסיקים המוציאים עובדים ועובדות לחל"ת:
1. חל"ת – תמיד בהסכמה:
לא ניתן לכפות חל"ת. בפרט, כפיית חל"ת לתקופה ממושכת ובלתי מוגדרת עלולה להיחשב לפיטורים שלא כדין. גם הוצאה לחל"ת ביוזמת העובד טעונה הסכמת המעסיק.
2. דרישת כתב:
בשים לב לכך שיציאה לחל"ת טעונה הסכמה, מוטב לעגן את ההסכמה בדבר הוצאה לחל"ת בכתב, על מנת למנוע חילוקי דעות עתידיים. במסגרת זו, יש לציין את תנאי היציאה חל"ת ובכלל זה, תקופת החל"ת וכן לציין כי החל"ת ניתנה ביוזמת המעסיק.
3. היעדר זכאות לתשלום מאת המעסיק בתקופת החל"ת:
חופשה ללא תשלום כשמה כן היא – היא אינה מזכה בשכר עבודה. בהתאמה, גם הזכויות להפקדת כספים לביטוח פנסיוני מוקפאות. בהתאמה, יש ליידע את היוצאים לחל"ת כי ניתן לפנות אל קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים לשם המשך תשלום דמי גמולים בתקופה זו, באופן עצמאי. מעבר לכך, רצוי לעדכן את קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים בדבר החל"ת על מנת שלא תקום להן טענה בדבר חוב דמי גמולים למעסיק. יצוין כי בעבר הוצאה הנחיה למעסיקים להמשיך את תשלומי ההפרשות הסוציאליות, תוך קבלת שיפוי מאת המוסד לביטוח הלאומי.
4. הגנה מיוחדת מפני הוצאה לחל"ת:
לא ניתן להוציא לחל"ת עובדות ועובדים הזכאים להגנה מכוח חוק עבודת נשים (הריון, טיפולי פוריות ועוד) או עובדות ועובדים בשירות מילואים, גם אם הסכימו לצאת לחל"ת. במקרים אלה יש לפנות לממונה לפי חוק עבודת נשים במשרד העובדה או לוועדת התעסוקה שליד משרד הבטחון לשם קבלת היתר לחל"ת, לשם קבלת היתר מתאים לחל"ת. שימו לב: הממונה לפי חוק עבודת נשים קבעה מנגנון מהיר ומיוחד להוצאה לחל"ת בהסכמה בעת הזו. יחד עם זאת, משרדי הממונה לפי חוק עבודת נשים יהיו סגורים החל מיום 29.3.2026 ועד לתום חופשת הפסח (8.4.2026).
5. דיווח על החל"ת למוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה:
על פי הפרסומים באתר המוסד לביטוח לאומי, התשלומים עבור תקופת החל"ת יועברו במהלך החודשים אפריל מאי. המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה כבר נערכים לשם הגשת תביעות לתשלום דמי אבטלה. מעסיק המעוניין להגיש דיווח מרוכז עבור כלל עובדיו שיצאו לחל"ת, יכול לעשות זאת באופן שיחסוך תהליך רישום אישי ויסייע במיצוי מהיר של זכויות עובדיו. בנוסף לדיווח ברשות התעסוקה יש להגיש גם תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי לשם מיצוי זכויות. לנוחותכם, להלן קישור להנחיות רשות התעסוקה וכן להנחיות המוסד לביטוח לאומי בדבר הגשת תביעה ודיווח על חל"ת.
6. עובדים ועובדות מעל גיל 67:
בדומה למנגנוני התשלום עבור חל"ת שיושמו בעבר, עובדים ועובדות מעל גיל 67 יהיו זכאים לתשלום מענק מיוחד עבור תקופת החל"ת.
7. הוצאה לחל"ת בדיעבד:
ניתן ליישם את מתווה החל"ת בדיעבד, והחל מיום 28.02.26. בשלב זה מסתמן כי תחולת ההוראה תהא עד ליום 14.4.2026, והיא תיבחן מחדש לאחר תקופה זו.
8. לא ניתן להעסיק עובדים ועובדות בתקופת החל"ת
ולא ניתן לשלם להם שכר באיחור או במזומן עבור עבודתם זו. האיסור בעניין זה – מוחלט.
9. עובדים ועובדות שאינם מסכימים לצאת לחל"ת:
במקרים של סירוב לצאת לחל"ת בהסכמה ניתן לשקול את סיום העסקתם של העובדים הרלוונטיים, תוך מתן זכות לשימוע כדין.
10. וחשוב מכל – בלי הבטחות:
אין להבטיח לעובדים ולעובדות היוצאים לחל"ת כי יהיו זכאים לתשלומים כאלה או אחרים מאת המוסד לביטוח לאומי. זכרו, ההחלטה בדבר תשלום דמי אבטלה עבור תקופת חל"ת אינה מצויה בידי המעסיק, אלא מסורה למוסד לביטוח לאומי וכפופה לתנאים שנקבעו בהסדרי החקיקה הרלוונטיים.
***
עו"ד נטע ברומברג היא שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ועו"ד עמית חדד היא עורכת דין במחלקה.
עו"ד עמוס רוזנצויג הינו יועץ מיוחד במשרד לענייני ביטוח לאומי עבור מעסיקים וארגונים.
מחלקת דיני העבודה במשרדנו מעניקה ללקוחותיה ליווי משפטי מקיף למעסיקים בכל תחומי דיני העבודה ויחסי העבודה. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות והעדכונים שיפורסמו על ידי הרשויות המוסמכות ולעדכן בהתאם בכל שינוי רלוונטי למעסיקים.

