© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is global

הייטק

הצלחתה של חברה טכנולוגית תלויה בגורמים רבים מעבר לידע וליכולות הטכנולוגיות של החברה. למשרד עורכי דין המלווה את החברה משלביה הראשונים, תרומה חיונית להצלחתה.

על משרד עורכי הדין להיות ער ולזהות את הצרכים הייחודים של החברה, בייחוד כאשר החברה עצמה עדיין לא מודעת להם, לבנות ולהקים את היסודות המסחריים, כדי לאפשר לחברה להתמקד בליבת הפעילות וההתמחות שלה, ולנווט את התהליך, החל משלב הרעיון שלעיתים שורטט על מפית בבית קפה ועד למכירת החברה או הנפקתה בבורסות המובילות בעולם.

 

משרדנו מייעץ ומלווה חברות טכנולוגיות בכל שלבי חייהן, כולל מתן ייעוץ בקשר להסכמי מייסדים, מבנה ההון, מבנה המיסוי, ייעוץ בנושא תמריצים ממשלתיים, מיזוגים ורכישות ובקשר לגיוסי הון.

 

מעבר לאבני דרך אלו בהתפתחות חברה, חלק בלתי נפרד מתפקידנו הוא מתן ייעוץ עסקי בקשר לסוגיות מסחריות שונות, לרבות סוגיות בענייני השקעות, ייצור, שיווק, הפצה, מיזמים משותפים, זכויות ואסטרטגיות שונות של קניין רוחני ומתן ייעוץ בסוגיות רגולטוריות.

 

פעילויות אלו אינן ייחודיות לנו כמשרד עורכי דין. הדרך בה אנחנו מעניקים שירות ללקוחותינו היא הייחודית – הכוללת ליווי אישי ומיקוד בצרכי החברה. זאת תוך כדי מעורבות עמוקה בכל שלב ושלב בהתפתחות ובפעילות החברה.

חדשות ועדכונים - הייטק:


14 ביולי, 2022

לעשות עסקים בישראל: חדשנות בישראל וכיצד לקחת בה חלק

ישראל נהנית משילוב ייחודי של מצוינות אקדמית וגישה יזמית, וכתוצאה מכך קמות בה חברות סטארט-אפ רבות. מקורן של חלק גדול מהטכנולוגיות, שהן הבסיס לחברות הסטארט-אפ, הוא במוסדות אקדמאיים. ישראל נחשבת זה מכבר כאתר אטרקטיבי להשקעות בקרב תאגידים רב-לאומיים, המבקשים למנף את האקדמיה החדשנית ואת יכולות המו"פ של התעשייה. בהתחשב בכך שאנחנו רואים עלייה עקבית בהשקעות הזרות בחברות ישראליות, ניתן להניח שמגמה זו צפויה להתבסס יותר בשנים הבאות.


השתלבות במגמת החדשנות


עבור חברות – מקומיות וזרות – יש שתי דרכים עיקריות לקחת במגמה זאת חלק. הראשונה, וזאת שאומצה על ידי רוב המשקיעים, היא להשקיע בחברות סטארט-אפ המבוססות על טכנולוגיות חדשניות או לרכוש ולהתמזג עם חברות כאלו. הדרך הנוספת, עליה נרחיב במאמר זה, היא לחתום באופן ישיר על הסכם רישיון לטכנולוגיה שפותחה על ידי מוסד אקדמי.

 


גם אם אתם מעוניינים להשתמש בדרך הראשונה והמקובלת יותר של השקעה בחברה מבוססת טכנולוגיה או ברכישה של חברה כזאת, ובמיוחד אם אתם מעוניינים ברישיון לטכנולוגיה שפותחה באקדמיה על מנת לבסס עליה יוזמה חדשה או להוסיף טכנולוגיה לחברה קיימת, חשוב לדעת איך מגיעים לקבלת רישיון מהמוסדות האקדמאיים ומהו המנגנון המשפטי עליו מבוסס הסכם הרישיון.


חברות מסחור הידע בישראל


הסכמי הרישיון נחתמים בדרך כלל עם חברות מסחור הידע של המוסדות האקדמאיים - אוניברסיטאות, בתי חולים, מכוני מחקר ומכללות אקדמיות. תפקיד החברות למסחור ידע הוא לאתר את הידע המצטבר במוסדות הנ"ל, להביא לפיתוחו ולרישום פטנטים להגנתו. בהמשך, ועל מנת להפוך את הפטנט למוצר, ינסו חברות המסחור למסחר את הפטנט לחברות מבוססות בתחומי פעילות שלהן הפטנט עשוי לתרום. לחילופין, החברות ימסחרו את הפטנט לחברות הזנק שיוקמו בסיוען, ובהן חברות המסחור אף שותפות.

 


לחברות מסחור הטכנולוגיות בישראל יש חשיבות גדולה יותר למוסדות האקדמיים בהן הם פועלות מאשר לחברות מסחור ידע הפועלות במוסדות אקדמיים במדינות אחרות כמו ארה"ב או מדינות באירופה. מוסדות אקדמיים בישראל מסתמכים על ההכנסות הכספיות הנובעות מחברות המסחור, יותר מאשר מוסדות אקדמיים בחו"ל. לכן, חשוב להכיר את הכללים לפיהן פועלות חברות מסחור הידע בישראל, ולדעת מהי הדרך הנכונה לפנות אל חברות אלו על מנת למקסם את ההסכמים הנחתמים עמן.

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל ערכה סקר בנושא חברות למסחור ידע בישראל 2019-2020. על פי הסקר, חברות אלה דווחו בשנת 2020 על 989 גילויים להמצאות. על כ-656 מהם הוגשו בקשות מקוריות (חדשות) לרישום פטנטים.

 


הדרך המקובלת ביותר למסחר את הידע היא באמצעות הסכמי רישיון. ב-2020 נחתמו כ-550 הסכמי רישיון חדשים בין חברות למסחור הידע לבין חברות חיצוניות. הכנסות חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני - מכירת פטנטים, תמלוגים ממכירות פטנטים, מתן אופציות לטכנולוגיות, דמי רישיון, דיבידנדים הנובעים מבעלות על חברות הזנק, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו' - הסתכמו בשנת 2019 בכ-1.3 מיליארד ש"ח.

 


הסכמי הרישיון מבססים את הסכמת הבעלים של הקניין הרוחני נותני הרישיון (במקרה זה, המוסדות האקדמאיים המיוצגים על ידי חברות מסחור הידע), לשימוש של מקבל הרישיון בקניין הרוחני. בתמורה, בעלי הקניין הרוחני יקבלו תשלום והתחייבות להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה.


הרישיון מאפשר למקבל הרישיון להשתמש בטכנולוגיה שבאה לידי ביטוי בפטנט ובידע הסובב אותו, לצורך השלמת המחקר, פיתוח מוצרים, ייצור סדרתי שלהם וכמובן מכירתם וכן כל שימוש מסחרי אחר.


תוכן הסכם הרישיון


1. מהות הרישיון

הנושאים המרכזיים של הסכם הרישיון הם: מהו מושא הרישיון, מה ניתן לעשות איתו ובאילו תחומים, והוא כולל תשובה גם לנושאים הבאים:


• האם הרישיון הוא לפטנטים בלבד, או גם לידע הנצבר בפיתוח הטכנולוגיה שעליה מגינים הפטנטים.


• לאיזה טריטוריה מוענק הרישיון – כלל העולם, חלק ממנו או מדינות מסוימות.


• האם הרישיון הוא בלעדי או שאינו בלעדי. אם הוא לא בלעדי, מהם התחומים שעליהם הוא חל, וכן האם הוא כולל אפשרות למתן רישיונות משנה.


• לאיזה תחומים מוענק הרישיון – רישיון כללי או לתחום מסוים, כאשר התחום יכול להיות מוגבל לתחום מדעי או לסוגי מוצרים מסוימים.


• האם האפשרות למתן רישיונות משנה עומדת רק לצורך פיתוח המוצר או גם לייצורו ולשיווקו, ואולי אף לצורך פיתוח מוצרים אחרים ונוספים.


כאשר הסכם הרישיון כולל גם התחייבות להמשך של פיתוח הטכנולוגיה, הוא מפרט את תכנית הפיתוח, את ההשקעה הכספית הנדרשת, ואת לוח הזמנים המיועד לפיתוחו, וכן את המשמעות של כישלון הפיתוח.

 


2. שווי הרישיון

• מה הוא גובה התמלוגים ומה הוא משך התקופה לתשלום התמלוגים (לעניין זה קראו כאן).


• אופן תשלום - תשלום שנתי על הרישיון או תשלום במועד ההגעה לאבני דרך שיכולות להיות מסחריות, כספיות או פיתוחיות.


• הסדר תשלום על מתן רישיונות משנה.


• מתן זכות למניות בחברה שלה ניתן הרישיון (במקרים מסויימים).


התנאים הכספיים כוללים גם את המחוייבות של מקבל הרישיון לממן את הוצאות הפטנטים על הטכנולוגיה נשואת הסכם הרישיון, כאשר בדרך כלל נושא מקבל הרישיון בהוצאות תשלום הפטנטים מיום תחילת הטיפול בהם, אף אם אלו נרשמו קודם למתן הרישיון.

 

נושאים נוספים בהסכם


חשוב שהסכם הרישיון יכלול התייחסות והסדרה של סוגיות נוספות, הרלוונטיות לכמעט כל סוגי הרישיון:


• תקופת הרישיון ותקופת החבות בתשלום התמלוגים, שנמשכת בדרך כלל לפחות לאורך כל חיי הפטנט.


• האחריות על תחזוקת הפטנטים שעליהם ניתן הרישיון, ההגנה עליהם, וקבלת החלטות לגביהם.


• הדיווחים שאותם מתחייב מקבל הרישיון לתת לנותן הרישיון, והרשומות שהוא חייב להחזיק.


• שמירה על סודיות ואפשרויות הפרסום, כולל מתן אפשרות לפרסומים אקדמאיים.


• וכמובן – נושאים של אחריות, תקופת ההסכם וההסדרים לאחר סיומו וכו'.

 

***
למשרד עורכי דין ברנע ניסיון רב בייעוץ לחברות מסחור ולחברות היי-טק בכל הנוגע להסכמי רישיון והסכמי התקשרות אחרים. נשמח לייעץ לכם בכל שאלה הנוגעת בהסכמים כאלה, ובסוגיות נוספות.

 

 

11 ביולי, 2022

ברנע: ייצוג קרן סיבוס בהשקעה בחברה ביוטכנולוגית

משרדנו גאה לייצג את קרן סיבוס העולמית בהשקעה בחברת Phytolon-
חברה ישראלית המספקת צבעי מאכל טבעיים, באמצעות ביוטכנולוגיה.



 

23 ביוני, 2022

הטכנולוגיות שיעודדו צרכנים לחזור לחנויות

"לא רחוק היום שבו נסתובב עם רובוטים בתוך החנויות, ועגלת קניות תיסע בסופרמרקט בשבילנו, ותגיד לנו מתי אנחנו עוברים ליד מוצר שרכשנו בעבר ובדיוק נמצא בהנחה...". עורך הדין  יובל לזי, ראש המחלקה המסחרית הבינלאומית במשרדנו, בראיון לגלובס בנושא טכנולוגיות בתחום הריטיילטק.



13 ביוני, 2022

פינטק בישראל: אתגרים ודרכי התמודדות

חברות בינלאומיות ואנשי עסקים המבקשים להיכנס לתחום עסקי חדש או להרחיב את פעילותם העסקית לישראל צריכים להבין את הנוף המשפטי ואת השפעתו על פעילותם.

הדבר נכון לכל סקטור עסקי, ולסקטור הפינטק המתפתח בפרט, שכן הרגולציה החלה עליו היא קפדנית מצד אחד, ומצד שני – משתנה ומתעדכנת תדיר. במאמר זה נסקור את הנושאים המשפטיים המרכזיים לתחום הפינטק בישראל לשנת 2022, ומדגיש את הסוגיות שצריך לטפל בהן בשלבי הייעוץ המשפטי הראשוני – סוגיות שיעצבו את האופן בו העסק או החברה יכולים לפעול בישראל.

 

דרישות רגולטוריות; רישוי, פיקוח ודרישות אחרות

נכון להיום, ישראל מדורגת במקום ה- 35 במדד קלות עשיית העסקים, כאשר חלק מהדירוג מבוסס על משטר הרגולציה, שבישראל נוטה להיות מקיף ולעתים אף מורכב.

 

כמו במדינות רבות אחרות, תחום השירותים הפיננסיים בישראל מפוקח. פתרונות הפינטק נוטים ליפול תחת קטגוריות פיקוח שונות - בנקים, אשראי, ביטוח, תשלומים, כסף דיגיטלי, ארנקים דיגיטליים ושירותים אחרים.

 

הרגולציה המקיפה ביותר על שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים היא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, תשע"ו-2016, הקובע חובת רישוי עבור מספר סוגים של שירותים פיננסיים - לרבות שירותי מתן אשראי, שירות לנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות דיגיטליים ווירטואליים, מטבעות קריפטו וכיוצא באלה), שירותי פיקדון ואשראי ותפעול מערכת תיווך אשראי.

 

פירוש הדבר הוא שאם חברה עוסקת בתחומי התשלומים, העברת כספים, הלוואות או ארנקים דיגיטליים, והיא שוקלת לפעול בישראל, עליה להביא בחשבון את החוק ואת התקנות שנקבעו לפיו, וכן את היכולת שלה לקבל פטור מדרישות אלה ותנאים לכך. במובן זה, נבהיר שחובת הרישוי תלויה בסוג השירותים שהחברה מספקת. לדוגמה, מתן שירותי תוכנה שאינם מיועדים ללקוחות או למשתמשים לאו דווקא נושא חובת רישוי. מזכר משפטי יעיל יביא בחשבון תרחישים שונים ויציע צעדים להקלה על נטל הרגולציה ככל האפשר למתווה העסקי של המיזם.

 

לכן, יש להביא בחשבון את כל הנסיבות בהן פעילות כלשהי עשויה להוות פעילות הכפופה לחובת רישוי – כלומר, יש להבין ולנסח את טיבו המדויק של השירות, המיקום של הצדדים לחוזה, המקום בו השירותים יינתנו ואמצעי השיווק וגיוס לקוחות פוטנציאליים - מכיוון שכל אלה, בין היתר, עשויים לקבוע האם הפעילות כפופה לחוק הישראלי.

 

כמו כן, גם אם יש פטור מחובת הרישוי, עשויות לחול חובות מהותיות אחרות. לדוגמה, במקרים מסוימים, ספקי שירותים פיננסים זרים יהיו פטורים מחובת הרישוי. אף על פי כן, הם עשויים להיות כפופים לחובות שונות מכוח החוק ומכוח חיקוקים אחרים הנוגעים להיבטים רלוונטיים אחרים של השירותים. נציין שרצוי שהבדיקה לא תהיה מוגבלת רק לחברה הזרה המנהלת את עסקיה אלא גם לאפשרות ולשיקולים בעד ונגד ניהול העסק בישראל דרך חברת ייעודית (SPE) או בעזרת קבלן משנה מקומי.

 

דיני איסור הלבנת ההון, האיסור על שוחד, האיסור על שחיתות והסנקציות

האיסור על הלבנת הון ורגולציות קשורות מהווים דוגמה לחובות המהותיות העשויות לחול על עסק בין אם חלה עליו חובת רישוי ובין אם לאו, ושאותן יש לבחון. האיסור הזה כולל נהלים רבים שיש לקיים בכל קונסטלציה עסקית שהיא.

 


משטר איסור הלבנת הון בישראל מבוסס ברובו על עקרונות בינלאומיים משותפים, בראש ובראשונה העקרונות שקבע ה-FATF – ארגון בין מדיני שמטרתו לתקן תקנות גלובליות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למרות זאת, כמדינה ריבונית, לישראל הסמכות לערוך התאמות משלה, למשל הגדרת מדינות וטריטוריות בסיכון גבוה ומדינות וטריטוריות המצויות תחת מעקב.

 

בהקשר זה, נציין שמשטר איסור הלבנת הון בישראל נגזר מחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, הקובע את המסגרת המשפטית לצווים הפרטניים השונים, שכל אחד מהם חל על ספקי שירותים פיננסיים אחרים. לכן, כל פעילות פיננסית עשויה להיות כפופה לצווים אחרים ולחובות אחרות לפיהן, במיוחד לגבי סף הדיווח.

 

כמו כן, בישראל ישנה חקיקה מקיפה בנושא האיסור על עשיית עסקים עם מדינות אויב, בעיקר איראן, אך גם סוריה ולבנון. בנוגע לאיראן, ישנה גם חקיקה ספציפית האוסרת גם על עשיית עסקים עם גופים מוגבלים באיראן, כאשר לפי הכרזת משרד הביטחון הישראלי, אלו גופים המסייעים לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי הובלת נשק להשמדה המונית.

 

כל פתרון משפטי יעיל חייב להתייחס הן לחובות המשפטיות הנוגעות לאיסור הלבנת הון וומימון טרור והן למשמעויות המעשיות של חובות אלה.

 

הכרה בברירת הדין, קבלת סמכות שיפוט ואכיפת פסקי דין

 

נושא זה אינו ייחודי לתחום הפינטק, אך הוא חשוב במיוחד עבור העוסקים בפעילויות חוצות גבולות.

 

מכיוון שחלק גדול מהחוזים כפופים לסמכות שיפוט זרה, חשוב להבין עד כמה בתי המשפט בישראל יכבדו את ברירת הדין ומקום השיפוט הנבחרים. יכולתן של חברות להגיע ללקוחות בישראל דרך האינטרנט הובילה למספר פסיקות חשובות בבתי המשפט בישראל, המגבילות את היכולת של חברות לאלץ משתמשים בישראל לנהל הליכים משפטיים מחוץ לישראל.

 

החלטות אחרונות של בתי המשפט בישראל, בכלל זה בעניין PayPal ו-Booking.com, עסקו במפורש בחוק החוזים האחידים כאמצעי להתגבר על הוראות ברירת הדין החל ובחירת מקום שיפוט בתנאי השירות של PayPal, כאשר נקבע כי מדובר בהוראות המגבילות את הגישה לערכאות ולכן מקפחות. בתי המשפט הבחינו בין הפורום והדין החל, ובכך אפשרו את תחולת הדין הזר על יחסי הצדדים.

 

הוראות בחוזה, הגנה על הצרכן

 

בישראל, לפי עיקרון "חופש החוזים", צדדים רשאים להסכים כמעט על כל תנאי והוראה ולקחת על עצמם כל התחייבות וחובה בהסכמה. עם זאת, אנו ממליצים לטפל בשאלות הנוגעות למגבלות או לדרישות החלות על סוגים מסוימים של חוזים, שכן מגבלות או דרישות כאלה עשויות לחול לפי סוג ומטרת החוזה והצדדים לו ולפי הרגולציה החלה עליו. בישראל נקבעו חוקי הגנת הצרכן מקיפים, המקנים לצרכנים הגנות וזכויות מהותיות, במיוחד בעסקאות מקוונות. לכן, ייעוץ משפטי יעיל חייב להדגיש את המשמעות של הוראות אלה לגבי המודל העסקי הנדון, שכן ההוראות עשויות לחול גם בהקשר של עסקה חוצת גבולות.

 

הגנת המידע ופרטיות

 

נושאי הגנת המידע ופרטיות הם נושאים שיש לטפל בהם במסגרת תכנון העסק שלך בישראל, במיוחד לאור העובדה שחוקי הגנת המידע ופרטיות בישראל העלו הילוך.

 

משטר הפרטיות בישראל דומה בהיבטים מסויימים ועוקב אחר ה-GDPR, אך יש לו מאפיינים ייחודיים שיש להביא בחשבון גם אם הארגון כבר עומד בתנאי ה-GDPR. האמור חל לדוגמה על העברות בינלאומיות והשימוש בקבלני משנה. כמו כן, העסקת עובדים ישראלים מעלה שיקולי פרטיות. נכון להיום, לישראל יש דרישות רישום מאגרי מידע שתחולתן רחבה למדי.

 

מיסוי ויחסי עבודה

 

אף ייעוץ משפטי אינו שלם אם השלכות המס של הפעילות לא נבחנות. ישנן הרבה התפתחויות בקשר עם מיסוי פעילויות מקוונות ולכן כל עסק חייב לקבל ייעוץ פרטני.

 

לבסוף, כדי לקבל ייעוץ מלא ומקיף, יש להבין האם בכוונת החברה להעסיק עובדים או להתקשר עם קבלנים עצמאים כדי שנושאים אלה לא יצוצו במפתיע בשלבים מאוחרים יותר.

 

 

לסיכום, על הייעוץ המשפטי להתייחס לנושאים:

 

(א) אילו תחומי רגולציה חלים על המודל העסקי - בתחום הפינטק, מקובל שיותר מתחום רגולציה אחד יהיה רלוונטי;

 

(ב) האם אפשר למזער את החשיפה לרגולציה;

 

(ג) מה משמעות הציות - כאשר נושא הציות המכביד ביותר הוא איסור הלבנת ההון;

 

(ד) נושאי פרטיות, כאשר סביר בכל מודל עסקי יהיה צורך לטפל בנושאי פרטיות בישראל;

 

(ה) הגנת הצרכן היא נושא משמעותי עבור שירותים מקוונים, ודיני הגנת הצרכן מטילים חובות המשפיעות על המודל העסקי של שירותים צרכניים טהורים ולעתים אף של שירותים הפונים למגזר עסקים קטנים ובינוניים.

 

(ו) אין להתעלם מנושאי מיסוי ועבודה.

 

***

צוות מחלקת הרגולציה והפינטק במשרד ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה בסוגיות פעילות פינטק בישראל וסוגיות אחרות.

***

7 ביוני, 2022

Pitch Day: IBM Alpha Zone

במסגרת שיתוף הפעולה של משרדנו עם האקסלרטור של IBM, עוה"ד איליה פרידמן וסנדרה גוזלבכר היו חלק מצוות השיפוט שבחן את אחת עשר חברות הסטארטאפ המשתתפות, ודיברו עם היזמים והיזמיות על רעיונות טכנולוגיים, תכניות עסקיות וחדשנות.

הייטק

הצלחתה של חברה טכנולוגית תלויה בגורמים רבים מעבר לידע וליכולות הטכנולוגיות של החברה. למשרד עורכי דין המלווה את החברה משלביה הראשונים, תרומה חיונית להצלחתה.

על משרד עורכי הדין להיות ער ולזהות את הצרכים הייחודים של החברה, בייחוד כאשר החברה עצמה עדיין לא מודעת להם, לבנות ולהקים את היסודות המסחריים, כדי לאפשר לחברה להתמקד בליבת הפעילות וההתמחות שלה, ולנווט את התהליך, החל משלב הרעיון שלעיתים שורטט על מפית בבית קפה ועד למכירת החברה או הנפקתה בבורסות המובילות בעולם.

 

משרדנו מייעץ ומלווה חברות טכנולוגיות בכל שלבי חייהן, כולל מתן ייעוץ בקשר להסכמי מייסדים, מבנה ההון, מבנה המיסוי, ייעוץ בנושא תמריצים ממשלתיים, מיזוגים ורכישות ובקשר לגיוסי הון.

 

מעבר לאבני דרך אלו בהתפתחות חברה, חלק בלתי נפרד מתפקידנו הוא מתן ייעוץ עסקי בקשר לסוגיות מסחריות שונות, לרבות סוגיות בענייני השקעות, ייצור, שיווק, הפצה, מיזמים משותפים, זכויות ואסטרטגיות שונות של קניין רוחני ומתן ייעוץ בסוגיות רגולטוריות.

 

פעילויות אלו אינן ייחודיות לנו כמשרד עורכי דין. הדרך בה אנחנו מעניקים שירות ללקוחותינו היא הייחודית – הכוללת ליווי אישי ומיקוד בצרכי החברה. זאת תוך כדי מעורבות עמוקה בכל שלב ושלב בהתפתחות ובפעילות החברה.

ת. אינטרנט, הייטק, סטארטאפים, תאגידים

ת. הייטק, סטארטאפים, תאגידים

ת. הייטק, סטארטאפים, תאגידים

ת. אינטרנט, הייטק, תאגידים

חדשות ועדכונים - הייטק:


14 ביולי, 2022

לעשות עסקים בישראל: חדשנות בישראל וכיצד לקחת בה חלק

ישראל נהנית משילוב ייחודי של מצוינות אקדמית וגישה יזמית, וכתוצאה מכך קמות בה חברות סטארט-אפ רבות. מקורן של חלק גדול מהטכנולוגיות, שהן הבסיס לחברות הסטארט-אפ, הוא במוסדות אקדמאיים. ישראל נחשבת זה מכבר כאתר אטרקטיבי להשקעות בקרב תאגידים רב-לאומיים, המבקשים למנף את האקדמיה החדשנית ואת יכולות המו"פ של התעשייה. בהתחשב בכך שאנחנו רואים עלייה עקבית בהשקעות הזרות בחברות ישראליות, ניתן להניח שמגמה זו צפויה להתבסס יותר בשנים הבאות.


השתלבות במגמת החדשנות


עבור חברות – מקומיות וזרות – יש שתי דרכים עיקריות לקחת במגמה זאת חלק. הראשונה, וזאת שאומצה על ידי רוב המשקיעים, היא להשקיע בחברות סטארט-אפ המבוססות על טכנולוגיות חדשניות או לרכוש ולהתמזג עם חברות כאלו. הדרך הנוספת, עליה נרחיב במאמר זה, היא לחתום באופן ישיר על הסכם רישיון לטכנולוגיה שפותחה על ידי מוסד אקדמי.

 


גם אם אתם מעוניינים להשתמש בדרך הראשונה והמקובלת יותר של השקעה בחברה מבוססת טכנולוגיה או ברכישה של חברה כזאת, ובמיוחד אם אתם מעוניינים ברישיון לטכנולוגיה שפותחה באקדמיה על מנת לבסס עליה יוזמה חדשה או להוסיף טכנולוגיה לחברה קיימת, חשוב לדעת איך מגיעים לקבלת רישיון מהמוסדות האקדמאיים ומהו המנגנון המשפטי עליו מבוסס הסכם הרישיון.


חברות מסחור הידע בישראל


הסכמי הרישיון נחתמים בדרך כלל עם חברות מסחור הידע של המוסדות האקדמאיים - אוניברסיטאות, בתי חולים, מכוני מחקר ומכללות אקדמיות. תפקיד החברות למסחור ידע הוא לאתר את הידע המצטבר במוסדות הנ"ל, להביא לפיתוחו ולרישום פטנטים להגנתו. בהמשך, ועל מנת להפוך את הפטנט למוצר, ינסו חברות המסחור למסחר את הפטנט לחברות מבוססות בתחומי פעילות שלהן הפטנט עשוי לתרום. לחילופין, החברות ימסחרו את הפטנט לחברות הזנק שיוקמו בסיוען, ובהן חברות המסחור אף שותפות.

 


לחברות מסחור הטכנולוגיות בישראל יש חשיבות גדולה יותר למוסדות האקדמיים בהן הם פועלות מאשר לחברות מסחור ידע הפועלות במוסדות אקדמיים במדינות אחרות כמו ארה"ב או מדינות באירופה. מוסדות אקדמיים בישראל מסתמכים על ההכנסות הכספיות הנובעות מחברות המסחור, יותר מאשר מוסדות אקדמיים בחו"ל. לכן, חשוב להכיר את הכללים לפיהן פועלות חברות מסחור הידע בישראל, ולדעת מהי הדרך הנכונה לפנות אל חברות אלו על מנת למקסם את ההסכמים הנחתמים עמן.

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל ערכה סקר בנושא חברות למסחור ידע בישראל 2019-2020. על פי הסקר, חברות אלה דווחו בשנת 2020 על 989 גילויים להמצאות. על כ-656 מהם הוגשו בקשות מקוריות (חדשות) לרישום פטנטים.

 


הדרך המקובלת ביותר למסחר את הידע היא באמצעות הסכמי רישיון. ב-2020 נחתמו כ-550 הסכמי רישיון חדשים בין חברות למסחור הידע לבין חברות חיצוניות. הכנסות חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני - מכירת פטנטים, תמלוגים ממכירות פטנטים, מתן אופציות לטכנולוגיות, דמי רישיון, דיבידנדים הנובעים מבעלות על חברות הזנק, רווחים ממכירת חברות הזנק וכו' - הסתכמו בשנת 2019 בכ-1.3 מיליארד ש"ח.

 


הסכמי הרישיון מבססים את הסכמת הבעלים של הקניין הרוחני נותני הרישיון (במקרה זה, המוסדות האקדמאיים המיוצגים על ידי חברות מסחור הידע), לשימוש של מקבל הרישיון בקניין הרוחני. בתמורה, בעלי הקניין הרוחני יקבלו תשלום והתחייבות להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה.


הרישיון מאפשר למקבל הרישיון להשתמש בטכנולוגיה שבאה לידי ביטוי בפטנט ובידע הסובב אותו, לצורך השלמת המחקר, פיתוח מוצרים, ייצור סדרתי שלהם וכמובן מכירתם וכן כל שימוש מסחרי אחר.


תוכן הסכם הרישיון


1. מהות הרישיון

הנושאים המרכזיים של הסכם הרישיון הם: מהו מושא הרישיון, מה ניתן לעשות איתו ובאילו תחומים, והוא כולל תשובה גם לנושאים הבאים:


• האם הרישיון הוא לפטנטים בלבד, או גם לידע הנצבר בפיתוח הטכנולוגיה שעליה מגינים הפטנטים.


• לאיזה טריטוריה מוענק הרישיון – כלל העולם, חלק ממנו או מדינות מסוימות.


• האם הרישיון הוא בלעדי או שאינו בלעדי. אם הוא לא בלעדי, מהם התחומים שעליהם הוא חל, וכן האם הוא כולל אפשרות למתן רישיונות משנה.


• לאיזה תחומים מוענק הרישיון – רישיון כללי או לתחום מסוים, כאשר התחום יכול להיות מוגבל לתחום מדעי או לסוגי מוצרים מסוימים.


• האם האפשרות למתן רישיונות משנה עומדת רק לצורך פיתוח המוצר או גם לייצורו ולשיווקו, ואולי אף לצורך פיתוח מוצרים אחרים ונוספים.


כאשר הסכם הרישיון כולל גם התחייבות להמשך של פיתוח הטכנולוגיה, הוא מפרט את תכנית הפיתוח, את ההשקעה הכספית הנדרשת, ואת לוח הזמנים המיועד לפיתוחו, וכן את המשמעות של כישלון הפיתוח.

 


2. שווי הרישיון

• מה הוא גובה התמלוגים ומה הוא משך התקופה לתשלום התמלוגים (לעניין זה קראו כאן).


• אופן תשלום - תשלום שנתי על הרישיון או תשלום במועד ההגעה לאבני דרך שיכולות להיות מסחריות, כספיות או פיתוחיות.


• הסדר תשלום על מתן רישיונות משנה.


• מתן זכות למניות בחברה שלה ניתן הרישיון (במקרים מסויימים).


התנאים הכספיים כוללים גם את המחוייבות של מקבל הרישיון לממן את הוצאות הפטנטים על הטכנולוגיה נשואת הסכם הרישיון, כאשר בדרך כלל נושא מקבל הרישיון בהוצאות תשלום הפטנטים מיום תחילת הטיפול בהם, אף אם אלו נרשמו קודם למתן הרישיון.

 

נושאים נוספים בהסכם


חשוב שהסכם הרישיון יכלול התייחסות והסדרה של סוגיות נוספות, הרלוונטיות לכמעט כל סוגי הרישיון:


• תקופת הרישיון ותקופת החבות בתשלום התמלוגים, שנמשכת בדרך כלל לפחות לאורך כל חיי הפטנט.


• האחריות על תחזוקת הפטנטים שעליהם ניתן הרישיון, ההגנה עליהם, וקבלת החלטות לגביהם.


• הדיווחים שאותם מתחייב מקבל הרישיון לתת לנותן הרישיון, והרשומות שהוא חייב להחזיק.


• שמירה על סודיות ואפשרויות הפרסום, כולל מתן אפשרות לפרסומים אקדמאיים.


• וכמובן – נושאים של אחריות, תקופת ההסכם וההסדרים לאחר סיומו וכו'.

 

***
למשרד עורכי דין ברנע ניסיון רב בייעוץ לחברות מסחור ולחברות היי-טק בכל הנוגע להסכמי רישיון והסכמי התקשרות אחרים. נשמח לייעץ לכם בכל שאלה הנוגעת בהסכמים כאלה, ובסוגיות נוספות.

 

 

11 ביולי, 2022

ברנע: ייצוג קרן סיבוס בהשקעה בחברה ביוטכנולוגית

משרדנו גאה לייצג את קרן סיבוס העולמית בהשקעה בחברת Phytolon-
חברה ישראלית המספקת צבעי מאכל טבעיים, באמצעות ביוטכנולוגיה.



 

23 ביוני, 2022

הטכנולוגיות שיעודדו צרכנים לחזור לחנויות

"לא רחוק היום שבו נסתובב עם רובוטים בתוך החנויות, ועגלת קניות תיסע בסופרמרקט בשבילנו, ותגיד לנו מתי אנחנו עוברים ליד מוצר שרכשנו בעבר ובדיוק נמצא בהנחה...". עורך הדין  יובל לזי, ראש המחלקה המסחרית הבינלאומית במשרדנו, בראיון לגלובס בנושא טכנולוגיות בתחום הריטיילטק.



13 ביוני, 2022

פינטק בישראל: אתגרים ודרכי התמודדות

חברות בינלאומיות ואנשי עסקים המבקשים להיכנס לתחום עסקי חדש או להרחיב את פעילותם העסקית לישראל צריכים להבין את הנוף המשפטי ואת השפעתו על פעילותם.

הדבר נכון לכל סקטור עסקי, ולסקטור הפינטק המתפתח בפרט, שכן הרגולציה החלה עליו היא קפדנית מצד אחד, ומצד שני – משתנה ומתעדכנת תדיר. במאמר זה נסקור את הנושאים המשפטיים המרכזיים לתחום הפינטק בישראל לשנת 2022, ומדגיש את הסוגיות שצריך לטפל בהן בשלבי הייעוץ המשפטי הראשוני – סוגיות שיעצבו את האופן בו העסק או החברה יכולים לפעול בישראל.

 

דרישות רגולטוריות; רישוי, פיקוח ודרישות אחרות

נכון להיום, ישראל מדורגת במקום ה- 35 במדד קלות עשיית העסקים, כאשר חלק מהדירוג מבוסס על משטר הרגולציה, שבישראל נוטה להיות מקיף ולעתים אף מורכב.

 

כמו במדינות רבות אחרות, תחום השירותים הפיננסיים בישראל מפוקח. פתרונות הפינטק נוטים ליפול תחת קטגוריות פיקוח שונות - בנקים, אשראי, ביטוח, תשלומים, כסף דיגיטלי, ארנקים דיגיטליים ושירותים אחרים.

 

הרגולציה המקיפה ביותר על שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים היא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, תשע"ו-2016, הקובע חובת רישוי עבור מספר סוגים של שירותים פיננסיים - לרבות שירותי מתן אשראי, שירות לנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות דיגיטליים ווירטואליים, מטבעות קריפטו וכיוצא באלה), שירותי פיקדון ואשראי ותפעול מערכת תיווך אשראי.

 

פירוש הדבר הוא שאם חברה עוסקת בתחומי התשלומים, העברת כספים, הלוואות או ארנקים דיגיטליים, והיא שוקלת לפעול בישראל, עליה להביא בחשבון את החוק ואת התקנות שנקבעו לפיו, וכן את היכולת שלה לקבל פטור מדרישות אלה ותנאים לכך. במובן זה, נבהיר שחובת הרישוי תלויה בסוג השירותים שהחברה מספקת. לדוגמה, מתן שירותי תוכנה שאינם מיועדים ללקוחות או למשתמשים לאו דווקא נושא חובת רישוי. מזכר משפטי יעיל יביא בחשבון תרחישים שונים ויציע צעדים להקלה על נטל הרגולציה ככל האפשר למתווה העסקי של המיזם.

 

לכן, יש להביא בחשבון את כל הנסיבות בהן פעילות כלשהי עשויה להוות פעילות הכפופה לחובת רישוי – כלומר, יש להבין ולנסח את טיבו המדויק של השירות, המיקום של הצדדים לחוזה, המקום בו השירותים יינתנו ואמצעי השיווק וגיוס לקוחות פוטנציאליים - מכיוון שכל אלה, בין היתר, עשויים לקבוע האם הפעילות כפופה לחוק הישראלי.

 

כמו כן, גם אם יש פטור מחובת הרישוי, עשויות לחול חובות מהותיות אחרות. לדוגמה, במקרים מסוימים, ספקי שירותים פיננסים זרים יהיו פטורים מחובת הרישוי. אף על פי כן, הם עשויים להיות כפופים לחובות שונות מכוח החוק ומכוח חיקוקים אחרים הנוגעים להיבטים רלוונטיים אחרים של השירותים. נציין שרצוי שהבדיקה לא תהיה מוגבלת רק לחברה הזרה המנהלת את עסקיה אלא גם לאפשרות ולשיקולים בעד ונגד ניהול העסק בישראל דרך חברת ייעודית (SPE) או בעזרת קבלן משנה מקומי.

 

דיני איסור הלבנת ההון, האיסור על שוחד, האיסור על שחיתות והסנקציות

האיסור על הלבנת הון ורגולציות קשורות מהווים דוגמה לחובות המהותיות העשויות לחול על עסק בין אם חלה עליו חובת רישוי ובין אם לאו, ושאותן יש לבחון. האיסור הזה כולל נהלים רבים שיש לקיים בכל קונסטלציה עסקית שהיא.

 


משטר איסור הלבנת הון בישראל מבוסס ברובו על עקרונות בינלאומיים משותפים, בראש ובראשונה העקרונות שקבע ה-FATF – ארגון בין מדיני שמטרתו לתקן תקנות גלובליות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למרות זאת, כמדינה ריבונית, לישראל הסמכות לערוך התאמות משלה, למשל הגדרת מדינות וטריטוריות בסיכון גבוה ומדינות וטריטוריות המצויות תחת מעקב.

 

בהקשר זה, נציין שמשטר איסור הלבנת הון בישראל נגזר מחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, הקובע את המסגרת המשפטית לצווים הפרטניים השונים, שכל אחד מהם חל על ספקי שירותים פיננסיים אחרים. לכן, כל פעילות פיננסית עשויה להיות כפופה לצווים אחרים ולחובות אחרות לפיהן, במיוחד לגבי סף הדיווח.

 

כמו כן, בישראל ישנה חקיקה מקיפה בנושא האיסור על עשיית עסקים עם מדינות אויב, בעיקר איראן, אך גם סוריה ולבנון. בנוגע לאיראן, ישנה גם חקיקה ספציפית האוסרת גם על עשיית עסקים עם גופים מוגבלים באיראן, כאשר לפי הכרזת משרד הביטחון הישראלי, אלו גופים המסייעים לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי הובלת נשק להשמדה המונית.

 

כל פתרון משפטי יעיל חייב להתייחס הן לחובות המשפטיות הנוגעות לאיסור הלבנת הון וומימון טרור והן למשמעויות המעשיות של חובות אלה.

 

הכרה בברירת הדין, קבלת סמכות שיפוט ואכיפת פסקי דין

 

נושא זה אינו ייחודי לתחום הפינטק, אך הוא חשוב במיוחד עבור העוסקים בפעילויות חוצות גבולות.

 

מכיוון שחלק גדול מהחוזים כפופים לסמכות שיפוט זרה, חשוב להבין עד כמה בתי המשפט בישראל יכבדו את ברירת הדין ומקום השיפוט הנבחרים. יכולתן של חברות להגיע ללקוחות בישראל דרך האינטרנט הובילה למספר פסיקות חשובות בבתי המשפט בישראל, המגבילות את היכולת של חברות לאלץ משתמשים בישראל לנהל הליכים משפטיים מחוץ לישראל.

 

החלטות אחרונות של בתי המשפט בישראל, בכלל זה בעניין PayPal ו-Booking.com, עסקו במפורש בחוק החוזים האחידים כאמצעי להתגבר על הוראות ברירת הדין החל ובחירת מקום שיפוט בתנאי השירות של PayPal, כאשר נקבע כי מדובר בהוראות המגבילות את הגישה לערכאות ולכן מקפחות. בתי המשפט הבחינו בין הפורום והדין החל, ובכך אפשרו את תחולת הדין הזר על יחסי הצדדים.

 

הוראות בחוזה, הגנה על הצרכן

 

בישראל, לפי עיקרון "חופש החוזים", צדדים רשאים להסכים כמעט על כל תנאי והוראה ולקחת על עצמם כל התחייבות וחובה בהסכמה. עם זאת, אנו ממליצים לטפל בשאלות הנוגעות למגבלות או לדרישות החלות על סוגים מסוימים של חוזים, שכן מגבלות או דרישות כאלה עשויות לחול לפי סוג ומטרת החוזה והצדדים לו ולפי הרגולציה החלה עליו. בישראל נקבעו חוקי הגנת הצרכן מקיפים, המקנים לצרכנים הגנות וזכויות מהותיות, במיוחד בעסקאות מקוונות. לכן, ייעוץ משפטי יעיל חייב להדגיש את המשמעות של הוראות אלה לגבי המודל העסקי הנדון, שכן ההוראות עשויות לחול גם בהקשר של עסקה חוצת גבולות.

 

הגנת המידע ופרטיות

 

נושאי הגנת המידע ופרטיות הם נושאים שיש לטפל בהם במסגרת תכנון העסק שלך בישראל, במיוחד לאור העובדה שחוקי הגנת המידע ופרטיות בישראל העלו הילוך.

 

משטר הפרטיות בישראל דומה בהיבטים מסויימים ועוקב אחר ה-GDPR, אך יש לו מאפיינים ייחודיים שיש להביא בחשבון גם אם הארגון כבר עומד בתנאי ה-GDPR. האמור חל לדוגמה על העברות בינלאומיות והשימוש בקבלני משנה. כמו כן, העסקת עובדים ישראלים מעלה שיקולי פרטיות. נכון להיום, לישראל יש דרישות רישום מאגרי מידע שתחולתן רחבה למדי.

 

מיסוי ויחסי עבודה

 

אף ייעוץ משפטי אינו שלם אם השלכות המס של הפעילות לא נבחנות. ישנן הרבה התפתחויות בקשר עם מיסוי פעילויות מקוונות ולכן כל עסק חייב לקבל ייעוץ פרטני.

 

לבסוף, כדי לקבל ייעוץ מלא ומקיף, יש להבין האם בכוונת החברה להעסיק עובדים או להתקשר עם קבלנים עצמאים כדי שנושאים אלה לא יצוצו במפתיע בשלבים מאוחרים יותר.

 

 

לסיכום, על הייעוץ המשפטי להתייחס לנושאים:

 

(א) אילו תחומי רגולציה חלים על המודל העסקי - בתחום הפינטק, מקובל שיותר מתחום רגולציה אחד יהיה רלוונטי;

 

(ב) האם אפשר למזער את החשיפה לרגולציה;

 

(ג) מה משמעות הציות - כאשר נושא הציות המכביד ביותר הוא איסור הלבנת ההון;

 

(ד) נושאי פרטיות, כאשר סביר בכל מודל עסקי יהיה צורך לטפל בנושאי פרטיות בישראל;

 

(ה) הגנת הצרכן היא נושא משמעותי עבור שירותים מקוונים, ודיני הגנת הצרכן מטילים חובות המשפיעות על המודל העסקי של שירותים צרכניים טהורים ולעתים אף של שירותים הפונים למגזר עסקים קטנים ובינוניים.

 

(ו) אין להתעלם מנושאי מיסוי ועבודה.

 

***

צוות מחלקת הרגולציה והפינטק במשרד ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה בסוגיות פעילות פינטק בישראל וסוגיות אחרות.

***

7 ביוני, 2022

Pitch Day: IBM Alpha Zone

במסגרת שיתוף הפעולה של משרדנו עם האקסלרטור של IBM, עוה"ד איליה פרידמן וסנדרה גוזלבכר היו חלק מצוות השיפוט שבחן את אחת עשר חברות הסטארטאפ המשתתפות, ודיברו עם היזמים והיזמיות על רעיונות טכנולוגיים, תכניות עסקיות וחדשנות.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: