כל העדכונים /  הייטק

כמומחה בתחום התקשורת והמדיה, השתתף מיקי ברנע בשולחן עגול של האתר האנגלי המוביל Corporate Livewire. השולחן העגול כלל תשעה מומחים מרחבי העולם ועסק בשינויים ובאתגרים הקיימים בכל מדינה בתחום התקשורת והמדיה.  

בסוף חודש יולי האחרון אישרה הכנסת את חוק המו"פ החדש של ישראל. מיקי ברנע, מומחה בתחום ההייטק, מציג ב"גלובס" את היתרונות של החוק החדש. 

משרדנו ייצג את חברת ברוקר האמריקאית, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-2.9 מיליארד דולר, בעסקה לרכישת חברת ג'ורדן וואלי הישראלית. ברוקר המתמקדת בעיקר בייצור ושיווק ציוד מתקדם לתעשיית מדעי החיים, ומעסיקה כ-6,000 עובדים, רכשה את מלוא הון המניות של ג’ורדן וואלי בתמורה כוללת בסך של עד כ-53 מיליון דולר

חברת הסטרטאפ "לשתות" אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת זיהוי מהיר של גורמים מזהמים של מי שתיה ומקטינה את הסיכוי לחשיפה למי שתייה לא ראויים, זכתה בתחרות "סטארט-אפ אופן ישראל" לדברי עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל משרד ברנע, שהיה בין צוות השופטים של התחרות: "אנחנו שמחים ללוות זו השנה השנייה את תחרות סטארט אפ אופן ולתמוך בקהילת היזמות הישראלית. בתחרות הוצגו מיזמים מתחומים רבים: רפואה, תעשייה, אונליין ועוד. מה שמוכיח את הנוכחות של היזמות הישראלית בכל תחום"

מעמדה של ישראל כסטרטאפ ניישן בא לידי ביטוי גם בריבוי חברות הטכנולוגיה המקומיות הרשומות למסחר בבורסות בארה"ב ובלונדון. לצד ההצלחה בחו"ל, הבורסה בתל אביב מעולם לא הצליחה להפוך את עצמה ליעד אטקרטיבי לחברות הטכנולוגיה הישראליות. בעוד שחברות טכנולוגיות רבות מעדיפות כיום את אופציית הרכישה על פני הנפקה ציבורית, הרי שגם לגבי רובן של החברות המבקשות להנפיק, הבורסה בתל אביב אינה אטרקטיבית, או כלל רלוונטית, והן מעדיפות לפנות לבורסות בחו"ל.

תחרות הסטארטאפ אופן של רשת היזמות העולמית GEN - Global Entrepreneurship Network יוצאת לדרך זו השנה השנייה בישראל.התחרות בשיתוף עם משרד ברנע, הרשות לפיתוח ירושלים, JNext, עיריית ירושלים, משרד ראש הממשלה, פורום MIT ליזמות בישראל, IATI וגופים נוספים, היא אחת התחרויות הגדולות בעולם. גמר התחרות בישראל יתקיים בספטמבר 2015, כאשר הגמר העולמי מתקיים מדי שנה במהלך שבוע היזמות העולמי (GEW) בנובמבר. הסטארטאפ, שיזכה בסטארטאפ אופן ישראל, ידורג אוטומטית ברשימת 50 הסטארטאפים המבטיחים בעולם ובנוסף יזכה לחבילת הטבות משמעותית

כחלק משיתוף הפעולה של המשרד עם Startau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, אירח המשרד משלחת יזמים מפרו. מיקי ברנע, שותף מנהל של המשרד  וליאור וייצמן, Startups Academia Ecosystem Manager, at IBM הרצו למשלחת בנושא ההייטק והחדשנות בישראל.

מאמרו של מיקי ברנע, שותף מנהל וראש מחלקת הטכנולוגיה במשרד ברנע, פותח את פרק האינטרנט במדריך ההיי-טק השנתי של ארגון ה- IVC. המאמר עוסק בצמיחת תעשיית המסחר הפיננסי המקוון והשאלה האם יש להתייחס לחברות פיננסיות אלו כחברות היי-טק. 

בכנס הייחודי שהתקיים ב 5.5 נפגשו חברות המסחר הפיננסי המקוון עם משקיעים בטכנולוגיות ובחברות בתחום, לרבות מנהלי קרנון הון-סיכון, מנהלי אקסלרטורים ומנטורים בעולם ההייטק והיזמות. בכנס, שאורגן על ידי ה- IVC ומשרד ברנע דנו באתגרים ובהזדמנויות בתחום זה, ברגולציה והשפעותיה

מיקי ברנע, שותף מנהל ברנע וקובי סימנה, מנכ"ל IVC התראיינו לביזפורטל- הפורטל הכלכלי הפיננסי המקיף בישראל, וסיפקו תמונת מצב של תחום זירות המסחר הפיננסיות בישראל.  בראיון התייחס מיקי להשפעת הסדרת הרגולציה על התחום. 

ברנע ייצגו את חברת אתנה סמארט קארד סולושנס ואת בעלי המניות של החברה בעסקת מכירת החברה לחברת NXP Semiconductors NV ההולנדית, אשר מונפקת בנאסד"ק. המשרד מייצג את אתנה סמארט קארד סולושנס, חברה טכנולוגיה אשר תומכת ביצרני כרטיסים, חברות דפוס לאומיות ומטמיעי מערכות עם פתרונות מתקדמים לכרטיסים חכמים מרגע הקמת החברה.

תעשיית ההייטק בישראל: על אף מבצע "צוק איתן", שנת 2014 היתה שנה מוצלחת להייטק הישראלי. חברות הטכנולוגיה הישראליות יצאו להנפקות בורסאיות בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, דבר שהפך את 2014 לאחת משנות האקזיטים החזקות בעשור האחרון. המגזין האנגלי היוקרתי, The Lawyer, כינס עורכי דין מובילים, ביניהם עו"ד סיימון ג'פה, על מנת לדון במגמות השונות והאתגרים העומדים בפני החברות הפועלות בתעשיית ההייטק הישראלית.

אנו ניצבים בפני תקופה של זעזועים – הבחירות הקרבות, השינויים במדינות ערב השכנות והמהלכים שיוזמת הרשות הפלסטינית. תוצאתם של תהליכים אלה עלולה להביא לשינוי דרמטי במגמת פעילותם של מרכזי הפיתוח של חברות ההייטק הזרות בישראל. קשה להתחיל ולדמיין את השפעת יציאתם של מרכזי הפיתוח על הכלכלה הישראלית בכלל ועל האקו-סיסטם (עולם עסקי שלם התלוי במוצר) של ההיי-טק בפרט.   אין כיום עוררים על כך שבמדינת ישראל מתקיימת תעשיית הייטק מפותחת, שייצרה אקו-סיסטם הכולל חברות בשלבי פיתוח שונים, קהילת משקיעים ענפה וגם מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. תעשיית ההייטק בסטארטאפ ניישן משכה ומושכת תאגידים בינלאומיים מרחבי העולם המפעילים כאן מרכזי פיתוח, בין אם בעקבות רכישת חברות ישראליות ובין אם כחלק ממהלך ייזום של יצירת נוכחות מקומית.

כמומחה בתחום הטכנולוגיה, הוזמן מיקי ברנע להנחות את פאנל ההייטק בכנס משרדי עורכי דין הזרים השני. הכנס מפגיש זו השנה השנייה בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל – לבין משרדי עורכי הדין המקומיים הגדולים והבולטים בישראל. פאנל ההייטק יעסוק במעמדה של ישראל בעולם כאומת הסטארטאפים, חברות הייטק ציבוריות, טרנדים עכשווים בעולם ההייטק ועוד.

ברנע, בשיתוף פורום MIT ליזמות, מזמין אתכם לסמינר ייחודי שיעסוק בנושא האתגרים העומדים בפני סטארטפיסטים. במסגרת הסמינר, תתקיים הרצאה של עו"ד מרי ציון, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד, בנושא: גיוס ההון האנושי- זיהוי המכשולים שבדרך. 

ממחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית עולה כי 63% מכל ההשקעות במרכזי מו"פ  מגיעות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בארץ. מעל 67% מכל העובדים במרכזים אלו  מועסקים על-ידי חברות זרות שהקימו כאן מרכזי מחקר כגון Facebook, Google, Apple, Microsoft, IBM, Intel, HP ועוד. חברות כאלה מעסיקות לא פחות מ- 34 אלף עובדים, כאשר מספר המועסקים עולה כל שנה. למעשה, ניתן לומר כי נוכחותן בארץ של חברות ענק הולכת ומתרחבת ככל שחברות נוספות מבינות את היתרונות הטמונים בהקמת מרכזים אלו בישראל. אולם, נתונים אלה מצליחים להרגיז גורמים מסוימים בארץ, בין השאר מכיוון שלטענתם, הצמיחה והידע שנולדים במרכזי המחקר מעניקים לחברות הזרות גישה ראשונית לטכנולוגיות פורצות-דרך. שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אף הרחיק לכת באומרו ש"הכלכלה של ישראל נשענת באופן ניכר על מימון מחקר ופיתוח מארצות אחרות ... זה מצב עדין ... שבו הנהנים העיקריים מהיצירתיות הישראלית הינם החברות הרב-לאומיות." אני טוען אחרת - מרכזים אלו  מספקים הכשרה ומטפחים את העובדים הישראלים המבריקים ביותר ומשמשים למעשה כאינקובטורים עבור היזמים הצעירים. הרבה מעובדים אלה עוזבים את החברות הרב-לאומיות כשהם מוכנים להקים חברות הזנק משלהם, מצוידים בקשת של מיומנויות, ידע ונסיון משמעותיות שצברו במהלך עבודתם במרכזי המו"פ האלה. בנוסף, עולה כי פעילותם של מרכזי מו"פ זרים ושל חברות רב-לאומיות בארץ מהווה מקור ליצירת תעסוקה, בניית עסקים חדשים וכמובן, תורמת לתפוקה הכלכלית בארץ. על מנת לטפח יזמות טכנולוגית ישראלית מקורית, מדינת ישראל לא יכולה לוותר על המרכזים הטכנולוגיים של החברות הרב-לאומיות. אין טעם לבכות על כך שהתוצרים המפותחים אצלנו בסופו של דבר מיוצאים לחו"ל. אדרבא, יש לשמוח שחברות אלו מפעילות מרכזים בארץ ומספקות הכשרה לאלפי עובדים, חושפות את העובדים לתהליכים ושיטות עבודה בינלאומיים ומכשירות קרקע פורייה לרכישות של טכנולוגיות ישראליות מקוריות. בהעדר מרכזים אלה, ספק אם תעשיית ההיי-טק הישראלית החדשנית והייחודית היתה מגיעה לפסגות שהיא השיגה בשנים האחרונות.