תמרור אזהרה למנהלים: התביעה החדשה נגד Anthropic בגין הפרות זכויות יוצרים
תקציר
- אחריות אישית של מנהלים ונושאי משרה במוקד: התביעה החדשה שהוגשה נגד Anthropic אינה מופנית רק כלפי החברה, אלא גם כלפי מייסדיה, בטענה למעורבות ישירה בהפרות זכויות יוצרים נטענות. היא ממחישה כי שימוש בבינה מלאכותית באמצעות תאגיד אינו שולל בהכרח חשיפה אישית של מי שמקבלים החלטות, מאשרים תהליכים או מפקחים עליהם.
- הטענות נוגעות לשימוש לכאורה ביצירות מוזיקליות מוגנות שהושגו ללא הרשאה לצורך אימון והפעלת מודל Claude. התביעה מציפה את המתח המתגבר בין פיתוח מואץ של מערכות בינה מלאכותית לבין החובה להבטיח כי תוכן ונתונים המשמשים לאימון, לפיתוח ולהפקת פלטים הם מורשים כדין.
- החשיפה אינה משפטית בלבד, אלא גם כלכלית ותפעולית: לצד דרישה לפיצויים בהיקפים שעשויים להיות משמעותיים ביותר. סעדים אלה עלולים להשפיע באופן מהותי על פעילות החברה, מוצריה ומבנה ניהול הסיכונים שלה.
- היערכות נדרשת מצד חברות והנהלות: יש לקיים בקרה על כל שרשרת השימוש בתוכן ובנתונים, לרבות מקורם, תנאי הרישוי, התקשרויות עם ספקי AI, מנגנוני שיפוי, סינון ותיעוד. מדיניות ציות אפקטיבית אינה עניין טכנולוגי בלבד, אלא רכיב ניהולי חיוני להגנת החברה ונושאי המשרה בה.
לאחרונה הוגשה תביעה נגד Anthropic ומייסדיה על ידי Sony Music Publishing ו-Warner Chappell Music, שתיים מחברות התוכן הגדולות ביותר הקיימות כיום, וכן מו"לים מוזיקליים נוספים, בנוגע לשימוש לכאורה שלא כדין ביצירות מוזיקליות מוגנות בזכויות יוצרים לצורך פיתוח, אימון והפעלה של מודלי Claude, אחת מפלטפורמות הבינה המלאכותית המובילות בעולם.
בין מייסדי החברה, נתבע המנכ"ל של אנת'רופיק, בטענה כי היה מעורב באופן ישיר בהפרות זכויות היוצרים, ולמעשה מדובר בפתיחת חזית משפטית ישירה נגד נושאי משרה בחברות הבינה המלאכותית, גם מהמובילות בעולם.
התביעה נגד אנת'רופיק: המתח שבין זכויות יוצרים לאימון מודלי AI
לפי כתב התביעה, Anthropic השיגה עותקים פיראטיים של יצירות מוגנות בהיקפים נרחבים באמצעות הורדות מפלטפורמות טורנט, וכן סרקה והורידה מידע, קבצים, ומסמכים נוספים ממאגרי מידע של צדדים שלישיים. כמו כן, נטען כי היצירות הללו שימשו לאימון מודל Claude, אשר מסוגל להפיק במקרים מסוימים מילות שירים הזהות למקור או דומות לו במיוחד.
התביעה עשויה לחשוף את Anthropic לחבות של מיליארדי דולרים, ומציפה את המתח בין פיתוח טכנולוגי להגנת זכויות יוצרים, תוך שימת דגש משמעותי על חבותם של נושאי משרה בחברות טכנולוגיות המפתחות בינה מלאכותית.
אחריות אישית על נושאי משרה ומייסדים?
בשונה מבעבר, חברות התוכן נקטו בצעד נוסף ובעל חשיבות דרמטית בכך שהגישו את התביעה גם נגד שניים מממייסדיה של Anthropic, ד"ר Dario Amodei (שהוא גם מנכ"ל Anthropic) ו-Benjamin Mann, כנתבעים אישיים.
לפי כתב התביעה, אלה נושאים באחריות אישית בגין ההפרות הנטענות.
התובעות דורשות פיצויים, צווי מניעה, מסירת מידע על נתוני האימון, והשמדת עותקים מפרים. הן מבקשות גם פיצויים סטטוטוריים של עד 150,000 דולר לכל יצירה שהופרה במכוון, וכן עד 25,000 דולר לכל הפרה נטענת הנוגעת להסרה או שינוי של מידע לניהול זכויות יוצרים. כאמור, ולאור היקף היצירות, החשיפה עשויה להגיע למיליארדי דולרים. נזכיר, שלפני מספר חודשים, חברת Anthropic הגיעה להסדר פשרה בתביעה אחרת שהוגשה נגדה, על רקע טענות דומות, והסכימה לשלם סכום עתק של כ-1.5 מיליארד דולר, הסדר הפשרה הגדול ביותר בתולדות דיני זכויות היוצרים בארצות-הברית.
פתיחת חזית משפטית ישירה למול נושאי משרה היא דבר שקיים גם בדיני הקניין הרוחני בישראל. כך למשל, רק לאחרונה, פרסמנו כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי חברת דון ג'ילי הישראלית נושאת באחריות להפרת סימן המסחר הידוע Beverly Hills Polo Club, אך גם כי מנהלי החברה נושאים באחריות אישית בשל אותן הפרות, כיוון שהיו מעורבים באופן אישי בביצוען. לכן, גם המהלך של Sony ו-Warner Chappell מהווה מעין צעד נוסף בקרב העיקש וחסר הפשרות שמנהלות חברות התוכן מול פלטפורמות ה-AI.
המסר למנהלים, נושאי משרה ודירקטורים
גם כאשר פעילות AI מתבצעת באמצעות חברה, חשיפה משפטית אישית עלולה להתעורר מקום שבו נטענת מעורבות ישירה בקבלת החלטות, בביצוע או בפיקוח על פעולות שעשויות להיחשב להפרות.
ההתאגדות אינה בהכרח מהווה שכבת הגנה מלאה כאשר הטענה היא להשתתפות אישית במעשה המפר או בסיוע לו.
מה חברות והנהלות צריכות ללמוד מכך?
- בחינה מעמיקה של כל שרשרת השימוש בתוכן: השאלה אינה רק אם פלטפורמות AI מחוללות פלט העלול להיחשב כמפר, אלא יש לבחון גם את מקור נתוני האימון, תנאי הרישוי, אופן איסוף הנתונים, התיעוד הפנימי, והיכולת להוכיח כי החברה נקטה אמצעי בקרה סבירים.
- ההנהלה ונושאי המשרה אינם יכולה לראות בסיכוני זכויות יוצרים כ"בעיה של צוות הטכנולוגיה" או של ספק חיצוני בלבד. החלטות בדבר מקורות מידע, מדיניות רכישת מידע, שימוש במאגרי צד שלישי, ניהול תלונות והפעלת מנגנוני סינון הן החלטות ניהוליות בעלות משמעות משפטית ישירה.
- התקשרות עם ספק AI צריכה לכלול בחינה מעשית, ולא רק הצהרות כלליות על ציות לדין. יש לבחון את מקור התוכן והנתונים, היקף ההתחייבויות החוזיות והרישיונות, מנגנוני השיפוי, מדיניות השימוש במידע שמזין הלקוח, יכולות סינון פלטים, הפעלת מערך ביקורת, ופעילות בשקיפות מספקת.
- מדיניות ציות AI אפקטיבית: מיפוי שימושים, הגדרת כללים ביחס לתוכן שאסור להזין למערכות, מנגנון אישור לשימושים רגישים, בדיקות לפלטים בעלי סיכון, תיעוד החלטות והכנת נוהל תגובה מהיר לטענות בדבר הפרת זכויות.
לסיכום, התביעה נגד Anthropic ממחישה היטב כי בעידן ה-AI, זכויות יוצרים אינן סוגיה משפטית רק של החברה. הן עשויות להביא להטלת אחריות אישית ישירה גם על נושאי המשרה בחברה, אשר מקבלים החלטות, מאשרים תהליכים או מתעלמים מסימני אזהרה. כיוון שכך, שימוש אחראי, מורשה ומתועד בתוכן ובנתונים הוא לא רק דרישת ציות – אלא רכיב חיוני בהגנה על החברה ועל חברי הנהלתה.
***
ד"ר אבישי קליין הוא שותף ומוביל את תחום הפרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד.
ד"ר רן כרמי הוא עורך דין במחלקת ההגבלים העסקיים והתחרות במשרד.
מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד היא מהבולטות והמובילות בישראל, ומעניקה ייעוץ משפטי מקיף וחדשני לחברות טכנולוגיה, גופים מוסדיים, חברות ותאגידים מסקטורים שונים בארץ ומעבר לים. המחלקה מתמחה ביישום מעשי של דיני הפרטיות בישראל, עם מיקוד בצרכים העסקיים הספציפיים של הלקוח, זיהוי החשיפות המשפטיות הייחודיות וביצירת תוכניות פרטיות מותאמות לכל צורך.