מגזר התיישבותי

משרדנו ייצג את הפניקס משכנתאות זהב בחתימה על הסכם מסגרת עם קרן קמ"ע (מבית התנועה הקיבוצית). במסגרת ההסכם תעמיד קמ"ע ערבות כלפי הפניקס, בקשר להלוואת זהב הניתנות מאת הפניקס לחברי קיבוצים שגילם מעל 60 שנים למטרת הלוואת לדיור בקיבוצים. הלוואת זהב הנן הלוואות אשר ניתנות לפירעון גם לאחר אריכות ימי חייו של הלווה ואשר מובטחות בשעבוד זכויות הלווה בדירת המגורים אשר תשויך לו. את הפניקס משכנתאות זהב ייצגו ממשרדנו עורכות הדין חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת התיישבות וחני שרייר.

חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת ההתיישבות במשרדנו, העבירה היום הרצאה בנושא מודלים עסקיים של מחלקי חשמל היסטוריים ומודלים להתקשרויות עם יזמים בתחום האנרגיה, בכנס ניהול מחלקי חשמל בקיבוצים ובחצרי מחלקים.

בשונה מדיני החברות, דיני האגודות השיתופיות לא עוסקים במתח שבין הרשויות השונות באגודה השיתופית, ולכן קיים לעיתים קושי בהבנת הממשל התאגידי באגודה שיתופית ובהפרדת הרשויות בה. יחד עם זאת, ניתן ליישם כללים שנוצרו והתפתחו בדיני החברות, על דרך ההיקש, אל תוך דיני האגודות השיתופיות.

על פי דיני החברות, ההפרדה בין האורגנים בתאגיד הכרחית לצורך מתן עצמאות למנהלים. אלה צריכים להיות מסוגלים לנווט את התאגיד בהתאם לשיקול דעתם המקצועי העצמאי, כאשר טובת התאגיד בלבד עומדת לנגד עיניהם ולא בהכרח טובת בעליו.

ההפרדה בין סמכויות האורגנים בחברות (פרטיות וציבוריות) שאובה מעקרון הפרדת הרשויות. להבדיל מפקודת האגודות השיתופיות, חוק החברות  מפרט את מדרג הסמכויות בחברה וכיצד כל אורגן מפקח על האורגן שתחתיו. על-פי חוק החברות, לאסיפה הכללית ולדירקטוריון יש סמכויות שונות לגמרי. כך למשל, סעיף 57 לחוק החברות מפרט את הסמכויות של האסיפה הכללית וסעיף 92 לחוק מפרט את הסמכויות של הדירקטוריון. זאת ועוד, על פי החוק ועיקרון הפרדת הרשויות, כל אחד מבין האורגנים בחברה הוא אורגן עצמאי, שאינו נתון למרותם של האורגנים האחרים ואין מסמכותו של אורגן אחד להורות לאורגן אחר כיצד עליו להפעיל את כוחו וסמכויותיו. לא זאת בלבד אלא שדירקטוריון הממיר את שיקול דעתו העצמאי בשיקול דעתם של אחרים (למשל של בעלי המניות), מפר את חובותיו כלפי החברה וחשוף לסנקציות על פי החוק.

בין דיני חברות לדיני אגודות שיתופיות

לאחרונה, עלו מספר מקרים בהם התעוררה השאלה האם אסיפה כללית באגודה שיתופית יכולה לבטל החלטות של הוועד המנהל. בחלקם, בית המשפט לקח את "שיקול הדעת העסקי" מדיני החברות והחיל אותו על אגודות שיתופיות, כך שוועד מנהל (המקבילה באגודה לדירקטוריון בחברה) אשר קיבל החלטה שלא מתוך ניגוד עניינים – נהנה מ"חזקת התקינות" ובית המשפט לא המיר את שיקול דעתו של הוועד המנהל בשיקול דעתו של בית המשפט, לא כל שכן, בשיקול הדעת של האסיפה הכללית. כמו כן, פסיקה משמעותית של בית משפט קבעה במפורש שלא זו בלבד שהאסיפה הכללית באגודה שיתופית לא יכולה לבטל החלטה של ועד מנהל, אלא שגם הוועד עצמו לא יכול לחזור בו מהחלטות שנתקבלו בוועד כדין, כל עוד צדדים שלישיים מסתמכים על אותן החלטות.

לכן, נראה כי בהיעדר הוראה מפורשת בתקנון האגודה, המטילה חובה או מקנה זכות כלשהי לאסיפה הכללית של האגודה להתערב בהחלטת הוועד המנהל, האסיפה הכללית של האגודה לא יכולה להתערב בהחלטת ועד מנהל שהתקבלה בסמכות וכדין, כל עוד לא מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר תום לב או בחוסר סבירות.

***

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה הקשורה בדיני האגודות השיתופיות.

עו"ד אילן בלומנפלד הוא שותף במחלקה המסחרית בברנע ג'פה לנדה.