חיפוש לפי תחום
כל העדכונים / ESG ואחריות תאגידית
1 בפברואר, 2015
אחריות הדירקטוריון בעידן הנוכחי
ריבוי התקנות הרגולטוריות, היועצים המשפטיים ומכתבי התביעה, הדירקטורים של החברות הציבוריות לא יודעים מהו תפקידם. האם זה לנהל או לפקח. מיקי ברנע, כמומחה המלווה דירקטורים בעבודתם, הוזמן להשתתף בפאנל של מערכת מגזין אחד העם, אשר עסק באחריות הדירקטוריון בעידן החדש
29 בינואר, 2015
מיזוגים ורכישות 2015 - דיון מומחים וירטואלי בנושא
האתר הבריטי www.corporatelivewire.com - קיים דיון וירטואלי של מומחים בינלאומיים, ובינהם סיימון ג'פה, בתחום מיזוגים ורכישות. הדיון עסק בשינויים ובאתגרים הקיימים בפעילות ה- Cross-border. בין השאר, עסקו המומחים במגמות השונות הקיימות בתחום המיזוגים והרכישות, בהשלכות המיסויות הקיימות ובחוזקה של תעשיית הייטק בישראל.
27 בינואר, 2015
פרשת "סטטוסים מצייצים"- ההשלכות על מפעילים שלא מקיימים את תנאי הפייסבוק
לאחרונה, הושעה אחד מעמודי הפייסבוק הפופולריים ביותר בארץ, הנקרא "סטטוסים מצייצים". העמוד, שמנה כ- 700 אלף גולשים הוסר מאוחר יותר לצמיתות על-ידי פייסבוק.
הסיבה לפעולות אלה, ככל הנראה, הייתה תשלום שקיבל מפעיל העמוד עבור פרסומי תוכן מסחרי באותו העמוד. צורת התשלום הייתה תוך התחמקות ממערכת הפרסום של פייסבוק ותוך אי-מתן גילוי נאות שאותו תוכן אכן היה בתשלום. לכאורה, המפעיל הציע למפרסמים חבילות מדיה שונות כאשר המחירים נקבעו בהתאם לקטגוריות חשיפה שונות בעמוד.
לאחר חשיפת גלובס על דרך התנהלותה של "סטטוסים מצייצים" הושעה העמוד על-ידי פייסבוק, וכעבור מספר ימים, הוסר לצמיתות.הנהלת פייסבוק בישראל הבהירה כי עקב הפרת תנאי השימוש של האתר על- ידי המפעיל, הביאה למהלכים אלו. לדברי פייסבוק, המפעיל קיבל התראות לגבי הפרותיו, אולם על אף זאת, בחר המפעיל להתעלם מהתראות אלו והמשיך בשלו. חרף מאמציו של המפעיל – שכללו פרסומים שחשפו את הפעולות שננקטו על-ידי פייסבוק וכן פרסום מכתב שקיבל המפעיל ממנהל משרדי פייסבוק בארץ – לא עלה בידיו של המפעיל לשנות את החלטתו של פייסבוק.
מבלי להכנס לתוך הויכוח המשפטי בין פייסבוק והמפעיל, השתלשלות עניינים אלה מוכיחה את החשיבות הקריטית שבקיום תנאי פייסבוק. כל עבודתו ומאמציו של המפעיל, ככל הנראה, יירדו לטמיון וכך, גרם לעצמו המפעיל נזק כספי כבד וירידת ערך בקשר לעמוד הפייסבוק שלו, דבר שאין להמעיט בהשלכותיו: בהתאם לפרסומים בעיתונות, בתקופה שלפני האירועים לעיל, הציע המפעיל חבילות פרסום לסטטוסים במחירים שמגיעים לעשרות אלפי שקלים.
"סטטוסים מצייצים" מופעל בפלטפורמה בבעלות צד שלישי. לכן, בעל עסק – המנסה למשוך קהל ולגרוף רווחים תוך הפרת תנאי השימוש בפלטפורמה בבעלות צד ג' – היה צריך לצפות שבמוקדם יותר מאשר במאוחר, הוא ייתפס ויאבד את הכל.
בנוסף, במקרה ומעורבים בעסק מסוג זה משקיעים מן הציבור, עלולה התנהלות מפרה מסוג זה ליצור עילות לתביעות נגד היזם שהשתמש בהשקעותיהם לצורכי העסק. זאת ועוד, במקרה ורכיב בסיסי ומרכזי בעסק הוא לכאורה מפוקפק, סביר להניח שהמשקיעים יבקשו לתבוע פיצויים מהיזם.
לאור זאת, יזמים – הוזהרתם!. עליכם לקרוא בעיון רב את הכללים והתנאים של כל גורם שבו אתם תלויים על מנת ליצור ערך לעסק שלכם, כי, אם לא תעשו כן, אתם עלולים לחשוף את עצמכם לצרות.
27 בינואר, 2015
הצעת חוק להסדרת מעמדה של מדינת ישראל באזוריים ימיים
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.
בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.
הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.
הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.
ברנע נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.
15 בינואר, 2015
תיקון לחוק ההגבלים העסקיים
לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015. במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.
13 בינואר, 2015
בית המשפט השלום פסק שבוע שעבר כי על ווייטווטר לשלם סכום של כ-127 אלף שקל לחברת "מיקה בנרוי"
בית המשפט השלום פסק שבוע שעבר כי על ווייטווטר לשלם סכום של כ-127 אלף שקל לחברת "מיקה בנרוי".זאת בגין שירותים שהעניקה לווייטווטר ושהתמורה בגינם לא שולמה.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל במלואה את תביעתה של חברת "מיקה בנרוי" בבעלותו של אביעד כספי. כספי, לשעבר סמנכ"ל הפיתוח העסקי של ווייטווטר, וחתנו של איש העסקים, אדווין (בני) טיש, הגיש תביעה נגד חברת ווייטווטר, שאורי יוגב הוא מייסדה והיה יו"ר הדירקטוריון שלה.
את התביעה הגישו עורכי הדין זוהר לנדה, שי שרביט ואיתי ויגודה ממשרד ברנע.
13 בינואר, 2015
מבזק דיני עבודה
לפני כשבועיים, פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב מעסיקים פוטנציאליים במסירת הודעות בכתב למועמדים לעבודה הנמצאים בהליכי מיון והשמה אצלם. מטרת התיקון הינה לצמצם, במידת מה, את פערי המידע שבין המעסיק הפוטנציאלי לבין המועמד לעבודה, בכדי לאפשר למועמד לעבודה לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת בעת חיפוש העבודה. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים הפוטנציאליים שתי חובות:
החובה למסור הודעה בכתב למועמד בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, אחת לחודשיים החל מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון.
החובה למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד אליו עבר הליך מיון, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לאחר שאדם אחר התקבל לתפקיד זה.
החוק קובע את הפרטים שעל המעסיק לכלול בהודעות: שם המעסיק ושם המועמד, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (ככל שלא מדובר במעסיק עצמו), התפקיד לגביו נערכים המיונים, שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו. חשוב לציין, כי הגדרת המחוקק להליך מיון היא רחבה, וכוללת בתוכה כל ריאיון או בחינה שנעשו למועמד. לפיכך, החובות החדשות יחולו בכל מקרה של הליכי הגיוס והמיון, גם כאשר לא מדובר בהליכי מיון ארוכים, הכוללים מבדקים ומכוני מיון. החוק לא יחול על שלושה סוגי מעסיקים - מעסיק המגייס עובדים זמניים לתקופת הקצרה מ-30 ימים, מעסיק בענף ההסעדה, ומעסיק "קטן", אשר מועסקים אצלו לא יותר מ-25 עובדים. החובות החדשות יחולו על המעסיקים מיום 30.01.2015 ויחולו גם לגבי הליכי גיוס ומיון שהתחילו לפני מועד זה. כך, מועמדים שמצויים במהלכם של הליכי הגיוס במועד כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים לקבל הודעה לגבי מידת התקדמותם בהליכי המיון תוך חודשיים מיום כניסת התיקון לתוקף. הסנקציה בגין הפרת החובות החדשות הינה כספית. מעסיקים שיפרו את חובותיהם כלפי המועמדים לעבודה יהיו חשופים לפסיקת פיצוי כספי לטובת המועמדים על ידי בית הדין לעבודה, בשיעור אשר ייראה לו לנכון בנסיבות העניין, מבלי שהמועמד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כלשהוא. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים חובות חדשות ביחס לאוכלוסיית המועמדים לעבודה, כחלק ממגמה מסתמנת בשוק העבודה לפיה הוחלו על המעסיקים חובות באשר לאוכלוסיה זו. הדבר מחייב את המעסיקים לבחון את נהלי העבודה מול המועמדים לעבודה ולעצב פרקטיקות עבודה חדשות, התואמות את דרישות הדין. ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני עבודה במשרדנו.
13 בינואר, 2015
פורום מנהלי משאבי אנוש גליל עליון
ב- 12/2/15 תתארח ראש מחלקת דיני עבודה של משרד ברנע בפורום מנהלי משאבי אנוש של אזור הצפון. הפורום מתכנס אחת לחודש במועצה אזורית גליל עליון בקרית שמונה, ובו חברים וחברות מנהלים ומנהלות משאבי אנוש של חברות רבות מאזור הצפון. מרי תעניק הרצאה בנושא: סוגיות בחוזי עבודה.
11 בינואר, 2015
לא התקבלתם לעבודה? המעסיק חייב לעדכן אתכם
תיקון חדש לחוק הודעה לעובד ייכנס לתוקפו בסוף החודש. התיקון החדש מחייב מעסיקים פוטנציאליים למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד, תוך 14 ימים מהמועד בו המשרה אליה התראיין אויישה. הוראות אלו רלוונטיות לכל הליך גיוס ומיון. במאמר ל Ynet תיארנו את ההשלכות התיקון.
4 בינואר, 2015
מרכזי הפיתוח הזרים בישראל – מרכיב חיוני בסטארטאפ ניישן
אנו ניצבים בפני תקופה של זעזועים – הבחירות הקרבות, השינויים במדינות ערב השכנות והמהלכים שיוזמת הרשות הפלסטינית. תוצאתם של תהליכים אלה עלולה להביא לשינוי דרמטי במגמת פעילותם של מרכזי הפיתוח של חברות ההייטק הזרות בישראל. קשה להתחיל ולדמיין את השפעת יציאתם של מרכזי הפיתוח על הכלכלה הישראלית בכלל ועל האקו-סיסטם (עולם עסקי שלם התלוי במוצר) של ההיי-טק בפרט.
אין כיום עוררים על כך שבמדינת ישראל מתקיימת תעשיית הייטק מפותחת, שייצרה אקו-סיסטם הכולל חברות בשלבי פיתוח שונים, קהילת משקיעים ענפה וגם מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. תעשיית ההייטק בסטארטאפ ניישן משכה ומושכת תאגידים בינלאומיים מרחבי העולם המפעילים כאן מרכזי פיתוח, בין אם בעקבות רכישת חברות ישראליות ובין אם כחלק ממהלך ייזום של יצירת נוכחות מקומית.
1 בינואר, 2015
איך תראה תעשיית האונליין גיימינג בשנה הקרובה?
בשנת 2014, תעשיית ההימורים באינטרנט התמודדה עם אתגרים לא פשוטים, בעיקר עקב שינויים רגולטוריים אך גם עקב תוצאות עסקיות בלתי מספקות במספר מדינות, כאשר נראה כי ניו ג'רזי ונוואדה הן המאכזבות ביותר בהקשר זה. ראש מחלקת האינטרנט של משרדנו התראיין לכלכליסט בנושא וטען כי שנת 2015 תהיה מאתגרת גם כן ככל הנראה.
סיבה אחת לכך היא חקיקה חדשה באנגליה, שנכנסה לתוקף לקראת סוף 2014, הדורשת מכל מפעיל הימורים באינטרנט המציע את שירותיו באנגליה לפעול מכוח רישיון הימורים באינטרנט מטעם של מועצת ההימורים המקומית, כמו גם לשלם מס הימורים משמעותי.
31 בדצמבר, 2014
עורך דין הטוב לשנת 2014 - זוהר לנדה
עו"ד זוהר לנדה, שותף בכיר וראש מחלקתה הליטיגציה בברנע ג’פה לנדה', נבחר על ידי המדריך היוקרתי "CorporateLiveWire" לעורך דין הטוב של שנת 2014 בתחום הליטיגציה ופתרון סכסוכים בישראל.
25 בדצמבר, 2014
שינוי מדיניות: מע"מ אפס מגיע לתחום הניסויים הקליניים
חברות זרות בתחום הניסויים הקלינים מוצאים במדינת ישראל כמדינה מדינת ישראל נחשבת כמדינה מבוקשת לניסויים קליניים בגלל האיכות של טיפול רפואי, גיוון של האוכלוסייה, הריכוז של אוכלוסייה במקום קטן ונגיש לעם ישראל, באמצעות ארבע קופות החולים בלבד.
עד לפני שנה, רשות המסים העניקה החזר מס על חברות זרות הפועלות בארץ לתרופות נמסרו נשלחו לישראל כחלק מהניסויים. הטבה זו בוטלה בשנה שעברה וחברות זרות חויבו במכס ומע"מ, שייגרם לי עשרות עלות נוספת של אחוזים.
היום, כתוצאה מתיקון המע"מ הצפוי, חברות בינלאומיות שתנהלנה ניסוי קליני בישראל תהיה אטרקטיביות יותר. כמומחה למיסוי בינלאומי, עו"ד הראל פרלמוטר התראיין בנושא לגלובס
18 בדצמבר, 2014
פורסם המדריך InterGame לשנת 2015
משרד ברנע נבחר שוב להופיע ברשימת משרדי עורכי הדין המומחים בתחום הגיימינג של המדריך השנתי של InterGame לשנת 2015.
17 בדצמבר, 2014
סקירת תחום ההימורים בישראל לשנת 2015
משרדנו נבחר לסקור את תחום ההימורים בישראל במדריך היוקרתי International Comparative Legal Guide to Gambling 2015 - ICLG. המדריך כולל סקירה של הגופים הרלוונטים, בקשות לרישיון והמגבלות הקיימות, אכיפה, אחריות ועוד. מדריך תעשיית ההימורים הינו אחד מ- 38 ממדריכי ICLG אשר מכסים את כל תחומי הפעילות העיקרית של העולם המשפטי
16 בדצמבר, 2014
המדריך המלא לטיפול בפסולת אלקטרונית
החוק לטיפול סביבתי בפסולת של ציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות נכנס לתוקפו לאחרונה. אז מה החוק אומר ומה דרכי הטיפול? קראו את הראיון בו השתתפנו
16 בדצמבר, 2014
טיפול בפסולת אלקטרונית
לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם.
11 בדצמבר, 2014
ברנע מייצגים את נתיבי הגז לישראל
מחלקת הנדל"ן של משרד ברנע, בראשות אריאל נדלר, ליוותה את נתיבי הגז לישראל בעתירה שהוגשה בין היתר כנגדה על ידי קיבוץ רגבים ונדחתה. את דחיית העתירה נימקה השופטת בכך שלא ראתה מקום להתערב בהחלטות מוסדות התכנון או בהחלטת הממשלה לאשר את התוכנית. לדעתה, לאחר שחששות הבטיחות הופגו, צריך היה הקיבוץ לחזור בו מן העתירה, אך הוא לא עשה כן. הקיבוץ חויב בהוצאות העתירה בסך 40 אלף ש"ח.
9 בדצמבר, 2014
הכנס השני של משרדי עורכי דין זרים בישראל
כמומחה בתחום הטכנולוגיה, הוזמן מיקי ברנע להנחות את פאנל ההייטק בכנס משרדי עורכי דין הזרים השני. הכנס מפגיש זו השנה השנייה בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל – לבין משרדי עורכי הדין המקומיים הגדולים והבולטים בישראל. פאנל ההייטק יעסוק במעמדה של ישראל בעולם כאומת הסטארטאפים, חברות הייטק ציבוריות, טרנדים עכשווים בעולם ההייטק ועוד.
4 בדצמבר, 2014
הקמת ועדת ששינסקי 2 אינה עילה לבוררות
לאחרונה ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מפעלי ים המלח בע"מ נ' מדינת ישראל. במסגרת ההליך נדונה עתירה של חברת מפעלי ים המלח שביקשה להפעיל תניית בוררות בהתאם להסכם זיכיון עליו חתמה עם מדינת ישראל. העתירה הוגשה לאחר שהמדינה סירבה למנות בורר בהתאם לסעיפי הבוררות שנקבעו בהסכם.