בית · עדכוני לקוחות · שוק הון
ההתייחסות המעמיקה לתחום הנכסים הדיגיטליים בתכנית הכלכלית 2023-2024 כוללת פרק לקידום הרגולציה בנכסים דיגטליים, התייחסות למטבעות יציבים, לסוגיות מיסוי, למערכת הבנקאית, להתאגדויות DAO ועוד.
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לשורת תיקוני חקיקה הקשורים לתחום של נכסים דיגיטליים (קריפטוגרפיים), שהשלכותיה חורגות מתחום הנכסים הדיגיטליים ושאינה נושאת בשורה של ממש למיזמי הקריפטו הישראליים.
רשות ניירות ערך מבקשת להרחיב את סמכויותיה. במידה והצעתה תתקבל יהיו לכך השלכות נרחבות, כאשר לרשות תהיה סמכות לחקור עבירות בעולמות המרמה, השוחד, איסור הלבנת הון ומטבעות קריפטו (שלעמדת הרשות מהווים ניירות ערך).
פעילות בדרך של ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) לא פוטרת מדרישות בתחום מניעת איסור הלבנת הון או ציות לסנקציות. מתברר ש-DeFi נתון לאותם "חוקי כבידה" כמו פרויקטים בתעשייה הפיננסית המסורתית.
על פי טיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך, בעלי היתר להצעת שירותי מסחר בישראל ידרשו לפקח על פעילותם של משווקים מטעמם. כך למשל, יבצעו הליכי בדיקת נאותות ביחס אליהם, ידרשו לוודא שאינם מפירים את הוראות החוק, ידרשו להעביר לרשות רשימה של המשווקים הפועלים מטעמם ועוד.
רשות שוק ההון מבקשת להדק את הפיקוח על תחום נכסי הקריפטו, נוכח התרסקות חברת צלסיוס.
המשך ההתפתחות והצמיחה בתחום הנכסים הדיגיטליים דורש שירותי נאמן משמורת אמינים ומפוקחים.
בסוף חודש יוני העבירה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק החברות, שמטרתו חיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה. התיקון המוצע, אשר קובע סט כללים חדש להבטחת ניהול תקין של חברות אלו ולהגנה על המשקיעים, משנה את כללי המשטר התאגידי בחברות בעלות מבנה החזקות מבוזר.
במסגרת זו, מוצע לתקן את הגדרת השליטה שבחוק ניירות ערך בדרך של הפחתת רף חזקת השליטה בחברה ל-25%, כאשר אין בעל מניות אחר המחזיק בלמעלה מ-50%. הרחבת הגדרת השליטה כאמור תפחית למעשה, את כמות החברות שייחשבו כחברות ללא גרעין שליטה.
הסעיף החדש קובע כי שירותי תשלום בנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי מוגדרים כפעילות בסיכון גבוה, ומחוייבים באמצעי בקרה מוגברים. בנוסף, וכדי למנוע מראש מתאגידים בנקאיים לסרב באופן גורף לאפשר פעילות בכספים שמקורם בקריפטו, הסעיף קובע כי עליהם לגבש מדיניות ונהלים שיאפשרו להם לתת שירותים בנקאיים בכספים אלה.
המדריך שפרסמה רשות ניירות ערך מעניק מענה ראשוני לתאגידים בדרך להנפקה ראשונה ועונה על שאלות ראשוניות חשובות ומהותיות.
בסוף חודש מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק איסור הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סמכות פיקוח מקבילה לזו של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לנותני שירותים פיננסים (נש"פים) בהיבטי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
על פי הפרסום, הגילוי המורחב נדרש כדי לאפשר לבעלי המניות הבנה מעמיקה של נסיבות ההחלפה או המינוי.
עד כה, רק קרנות חוץ ממספר מצומצם של בורסות זרות יכלו להירשם למסחר בישראל. תיקון של משרד האוצר מבקש לשנות את המצב.
מסיכון נמוך לסיכון בינוני: שינוי מדיניות באיי קיימן והשפעותיו על משקיעים ישראליים בהקשר של איסור הלבנת הון
MSCI, חברת מוצרי המדדים העולמית של מורגן סטנלי, שנחשבת לאחת מחברות מוצרי המדדים הגדולה בעולם, הודיעה לאחרונה כי פתחה בהליך היוועצות לאפשרות צירופה של ישראל למדדיה האירופאיים. ההחלטה בנושא צפויה להתקבל בסוף חודש פברואר הקרוב.
בנק ישראל מציע להסדיר מתן שירותים לנותני שירות במטבעות וירטואליים שקיבלו רישיון, כך שהבנקים לא יוכלו למנוע מתן שירות באופן גורף, ויצטרכו לקבוע מדיניות ניהול סיכונים. נותני שירות אלה הם פלטפורמות מסחר בקריפטו (Crypto Exchanges).
לראשונה, חברות המספקות שירותים בתחום המטבעות הווירטואליים, יידרשו לעמוד בהוראות של איסור הלבנת הון. זאת בעקבות תיקון לצו איסור הלבנת הון אשר נכנס לתוקף לאחרונה. הצו יחול על נותני שירותים בנכס פיננסי, החייבים ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
בעוד שבישראל הבנקים לא ממהרים לאמץ את תעשיית הבלוקצ'יין, ומנסים להתרחק כמו מאש ממטבעות הקריפטוגרפיים, המצב בעולם שונה. לאחרונה, ארגוני-גג של המוסדות הפיננסיים החשובים בעולם, פנו לבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements – BIS), אשר עוסק בפיתוח סטנדרטים ואמות מידה לפיקוח על בנקים, בבקשה לאמץ רגולציה שתאפשר את מעורבותם בעולם הקריפטו.
בשבועות האחרונים הוגשו עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, מן הידועים והמובילים במשק. הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות דומות זו לזו במהותן (פרט לזהות הגורם הנתבע), וברובן הוגשו על-ידי אותו תובע-מבקש, ובאמצעות אותם עורכי דין.